דגל חבר המדינות העצמאיות הוא יריעה ביחס 1:2. אומץ בשנת 1996 ומציג שמש צהובה על גבי שדה כחול כהה, כאשר תורן אחד ישר ושמונה תרנים מעוקלים מחזיקים את השמש. העיצוב מסמל את השאיפה לשותפות שוויונית, אחדות, שלום ויציבות. שמונת התרנים המעוקלים מייצגים את שמונה המדינות שחתמו על האמנה של שנת 1991 שהקימה את חבר המדינות העצמאיות/
אלמנטים וצבעים
חבר המדינות העצמאיות הוא ארגון המאגד מדינות שהיו חלק מברית המועצות לשעבר. הדגל מתאפיין בעיצוב סמלי ומופשט מאוד, הטומן בחובו משמעויות גיאופוליטיות ופילוסופיות עמוקות. בדומה לארגונים בינלאומיים גדולים אחרים (כמו האו"ם או נאט"ו), הצבע שנבחר כרקע לדגל הוא כחול כהה. בעולם העיצוב המדיני, צבע זה נבחר כדי לשדר שלום, שלווה, יציבות, סדר פוליטי וביטחון. הבחירה בכחול נועדה להרגיע ולסמן כי הארגון קם כדי לפתור מחלוקות בדרכי שלום ולשמור על סטטוס קוו יציב בין המדינות השכנות לאחר קריסת הגוש הסובייטי.
במרכז הדגל ניצבת שמש צהובה (המתוארת לעיתים כמעגל זהב פנימי) והיא סמל אוניברסלי לחיים, אנרגיה, שגשוג ואור. בהקשר ההיסטורי של שנת 1996, השמש מייצגת את "השחר החדש" ואת הלידה מחדש של המדינות הריבוניות שזכו לעצמאותן, כשהן פוסעות לעבר עתיד משותף של פיתוח כלכלי וחברתי.
האלמנט הייחודי והמורכב ביותר בדגל הוא הצורה המופשטת במרכז שנראית כמו שילוב בין תרנים המחזיקים שמש לבין זוגות ידיים השלובות יחד. המבנה מורכב מתורן אחד מרכזי וישר, ומצידיו שמונה תרנים מעוקלים בצורת קשתות (ארבעה מכל צד), היוצרים מראה של תמיכה סימטרית בשמש. שמונת התרנים המעוקלים מייצגים את שמונה המדינות המייסדות שחתמו על פרוטוקול אלמאטי בדצמבר 1991 (בהסכם שהרחיב את הקמת הארגון וסימן את פירוקה הרשמי של ברית המועצות).
העיצוב המעוקל של התרנים, הפונים כולם כלפי המרכז ומחזיקים את השמש יחד, מסמל את התפיסה שכל המדינות תורמות בצורה שווה ליציבות האזורית. המבנה מזכיר ידיים התומכות ומגינות על מקור האור, מה שמשדר מוטיב חזק של ערבות הדדית, אחדות ואינטגרציה מבלי לפגוע בריבונות של אף מדינה. בעוד הסמל המרכזי (השמש והתרנים) ממוקם בדיוק במרכז הדגל, קוטר השמש מהווה 1/10 מאורך הדגל והסמל כולו תופס מקום נרחב אך שומר על שוליים כחולים רחבים כדי להדגיש את תחושת המרחב והשלום.