דגל קפריסין מורכב משדה לבן חלק ובמרכזו מפת האי קפריסין בצבע נחושת-כתום, ומתחתיה שני ענפי זית מוצלבים בצבע ירוק, ביחס ממדים של 2:3נ
עם קבלת העצמאות מבריטניה, נחתמו הסכמים קשוחים שנועדו למנוע מלחמת אזרחים בין הרוב היווני למיעוט הטורקי באי. נאסר על הדגל לכלול את הצבע הכחול או האדום (צבעי דגלי יוון וטורקיה) ואסור היה להציב עליו צלב או סהר. נערכה תחרות עיצוב שבה זכה איסמט גוני, צייר ומורה לאמנות ממוצא טורקי-קפריסאי. העיצוב שלו נבחר על ידי הנשיא הראשון, הארכיבישוף מקאריוס השלישי, משום שהיה נייטרלי לחלוטין.
הדגל אומץ רשמית ב-16 באוגוסט 1960. קפריסין היא המדינה הראשונה בעולם שהציגה את מפת הגבולות הטריטוריאליים שלה בצורה מפורשת על גבי הדגל הלאומי (השנייה היא קוסובו).
אלמנטים, צבעים וסמליות
הלבן וענפי הזית הירוקים הם הסמלים הבינלאומיים המובהקים של השלום וההרמוניה ונבחרו כדי לסמל את התקווה לשיתוף פעולה ואחווה פנימית בין שתי הקהילות (היוונית והטורקית).
האי קפריסין היה מפורסם בעת העתיקה במכרות הנחושת העשירים שלו ומקור השם "קפריסין" (Cuprum) מגיע מהמילה נחושת. הצבע הכתום-נחושת נבחר כדי לייצג את העושר ההיסטורי והגאולוגי של האי.
גלגולו של דגל קפריסין
1960
הגרסה המקורית של איסמט גוני
העיצוב המקורי הציג את מפת האי בצבע נחושת, אך קווי המתאר של המפה היו דקים וחלולים, וענפי הזית היו קטנים יותר בשטחם.
2006 – ימינו
עדכון העיצוב המודרני
בשנת 2006 בוצע עדכון קל של חוקי הדגל: מפת האי נצבעה בצבע נחושת מלא, רווי ועמוק יותר, וענפי הזית הוגדלו והורחבו בצורה ניכרת.
