דגל דנמרק, המכונה גם "Dannebrog" ("הבד הדני" או "הבד האדום" בדנית), הוא מלבן ביחס של 28:37 המורכב מרקע אדום ועליו צלב לבן המשתרע עד לקצוות הדגל. הזרוע האנכית של הצלב עוקבת אחר הדגם המאפיין את שאר הדגלים הסקנדינביים (הצלב הנורדי), ולכן היא ממוקמת קרוב יותר לצד השמאל (קרוב לתורן).
הדאנברוג מוכרז בספר השיאים של גינס כדגל הלאומי העתיק ביותר בעולם שעדיין נמצא בשימוש רשמי רציף. העדות הכתובה והוויזואלית הראשונה לקיומו של הדגל מופיעה בספר הגנאלוגיה של גלדרן (Gelre Armorial) משנת 1370–1380 לערך, שם הוא מתואר כלבן על רקע אדום. עם זאת, למרות שהיה בשימוש צבאי, ימי ומלכותי במשך מאות שנים, השימוש בו בתור הדגל הלאומי המודרני של כלל האזרחים והמדינה עוגן רשמית במספר צווים מלכותיים במאה ה-19 (וכן בצו מ-1 באפריל 1893 שאסר על אזרחים להניף דגלים אחרים, למעט הדאנברוג).
על פי האגדה, הדגל ירד מהשמים כדי לסייע לצבא הדני ב-15 ביוני 1219, במהלך קרב לינדניסה. המלך ולדמאר השני כמעט והפסיד בקרב נגד האסטונים הפגאניים, אלמלא אותו סימן משמים שהעניק לצבא כוחות מחודשים ועזר לו להפוך את הקערה על פיה ולנצח, הניצחון בקרב מצוים בדנמרק כיום Valdemarsdag. הדגל משמש גם בגרסה מעט שונה כנס ימי (דגל הצי), מרובע שקצהו בעל שני חיתוכים היוצרים צורה של זנב סנונית.
אלמנטים וצבע
- הצלב הנורדי: צלב לבן רוחבי ואנכי, המסמל את הנצרות, טוהר המידות, יושר ואמונה. הצלב הנורדי נועד לקשור את דנמרק למורשת הנוצרית ולשאר האחיות הסקנדינביות. הזרוע האנכית מוסטת בבירור לשליש השמאלי של הדגל (קרוב לתורן), כך שהחלק הימני רחב יותר.
- דגם זנב סנונית הוא הגרסה המשמשת את הצי המלכותי ואת בית המלוכה היא מרובעת יותר, וקצה היריעה הימני גזור בצורת שני משולשים (זנב סנונית).
- הרקע האדום (Gules) מסמל את האומץ, הגבורה והכוח של האומה הדנית, וכן את הדם שנשפך בהגנה על הממלכה. לפי המסורת, האדום מייצג גם את השמיים האדומים במהלך הקרב המפורסם באסטוניה.