דגל קנטון גלרוס הוא אחד הדגלים המיוחדים, הייחודיים והמרתקים ביותר בכל שווייץ, והוא מחזיק בתואר דגל המדינה או התת-מדינה היחיד בשווייץ (ואחד הבודדים בעולם כולו) שמציג דמות של קדוש נוצרי (בן אנוש) שלם על גביו. גלרוס הצטרפה לקונפדרציה השווייצרית הישנה בשנת 1352, ודגלה משקף את השילוב המרתק בין מסורת דתית קדומה לבין מאבקי חירות פוליטיים של תושבי ההרים.
בני גלרוס צעדו תחת דגל פרידולין הקדוש באחד הקרבות המכוננים ביותר בהיסטוריה השווייצרית: קרב נפלס (Näfels) ב-9 באפריל 1388. בקרב זה, צבא קטן של כ-400 איכרים מגלרוס (בסיוע קל מאנשי שוויץ) הדף והביס כוח של אלפי אבירים ופרשים מיומנים של בית הבסבורג האוסטרי שפלשו לעמק. הניצחון הנתפס כנס דתי מיוחס במסורת המקומית להגנתו של פרידולין הקדוש, ומאז הדגל האדום עם הנזיר הפך לסמל הניצחון והחירות הנצחית של הקנטון.
במהלך המאה ה-16, כאשר הרפורמציה הפרוטסטנטית שטפה את שווייץ, חלק גדול מתושבי גלרוס הפכו לפרוטסטנטים (תחת השפעתו של אולריך צווינגלי, שאף שימש ככומר בעיר גלרוס). הפרוטסטנטים, שהתנגדו להערצת קדושים נוצריים, דרשו להסיר את דמותו של פרידולין הקדוש מהדגל ולהחליף אותו בעיצוב גאומטרי פשוט של פסים (אדום, שחור וכסף). ברם, המתח נפתר בפשרה ייחודית: התושבים הבינו שפרידולין הוא לא רק סמל דתי קתולי, אלא סמל החירות הפוליטית וההיסטורית המשותפת שלהם. הוחלט להשאיר את הדגל על כנו.
נוכחותו של נזיר אירי על דגל של קנטון שווייצרי אלפיני מבוססת על אגדה דתית והיסטורית יוצאת דופן מהמאה הששית: פרידולין היה נזיר מסור מאירלנד שהגיע לאזור גרמניה ושווייץ כדי להפיץ את הנצרות. הוא הקים מנזר מפורסם באי סקטינגן (Säckingen) שעל נהר הריין ולפי האגדה, בעל קרקעות עשיר וערירי באזור גלרוס בשם אורסוס (Ursus) החליט להוריש את כל עמק גלרוס העצום למנזר של פרידולין הקדוש. לאחר מותו של אורסוס, אחיו, לאנדולף, סירב להכיר בירושה וטען שהשטח שייך לו. הוא לקח את פרידולין לבית המשפט המלכותי. פרידולין, שלא מצא מוצא, הלך לקברו של אורסוס, התפלל, והקים את המת מהקבר. אורסוס קם, צעד לבית המשפט לצד פרידולין, והעיד בפני השופטים והאח ההמום שהעמק אכן שייך לנזיר. לאנדולף המבועת ויתר על טענותיו ואף הוריש את חלקו שלו לפרידולין. כתוצאה מכך, הפך פרידולין הקדוש לפטרון המגן הבלתי מעורער של כל עמק גלרוס, ודמותו הוטבעה על דגלי האזור כסמל לזכותם החוקית וההיסטורית של התושבים על אדמתם.
בניגוד לקנטונים אחרים שבהם הדגל משמש בעיקר על בנייני ממשל, בגלרוס הדגל נוכח מאוד בחיי היום-יום. הוא מונף בהמוניו במהלך "המצעד הלאומי של נפלס" (Näfelser Fahrt) המתקיים בכל שנה ביום חמישי הראשון של חודש אפריל, כדי להנציח את קרב השחרור ההיסטורי תחת עינו הפקוחה של הנזיר האירי.
צבעים, אלמנטים וסמליות
הדגל הריבועי של גלרוס מתאפיין בעיצוב פיגורטיבי מובהק שאינו משתמש בצורות גאומטריות פשוטות או פסים: הרקע הוא שדה אחיד בצבע אדום עז, כאשר בדיוק במרכז הדגל מוטבעת דמותו של פרידולין הקדוש (Saint Fridolin), שמצויר כנזיר הנודד שמאלה (לכיוון התורן), לבוש בגלימה שחורה ארוכה. מעל ראשו הילה מוזהבת (צהובה). בידו הימנית הוא אוחז בשרביט הליכה מוזהב של נוודים, ובידו השמאלית הוא נושא את ספר הבשורה (הברית החדשה) בצבע זהב עם כריכה אדומה. על גבו תלוי תרמיל מסע שחור.