דגל איראן הוא יריעה ביחס 4:7, שאומץ רשמית ב-29 ביולי 1980 (בעקבות המהפכה האסלאמית). לפני המהפכה של 1979, דגל איראן הציג במרכזו את סמל האריה והשמש (סמלה ההיסטורי של שושלת פהלווי). לאחר עליית חומייני לשלטון, שונו הצבעים לגוונים הנוכחיים והסמלים המלוכניים הוחלפו בסמלים דתיים אסלאמיים ואנטי-אימפריאליסטיים.
אלמנטים וצבעים
- הדגל מורכב משלושה פסים אופקיים: ירוק למעלה (שהוא הצבע המסורתי של האסלאם, המייצג גם צמיחה, חיוניות והשפה הפרסית), לבן באמצע (שמייצג שלום, טוהר וחופש), ואדום למטה (מסמל אומץ לב, הקרבה ואת דמם של החללים שנפלו למען המולדת).
- הסמל במרכז הדגל הוא סמל הרפובליקה האסלאמית של איראן, בעיצוב מופשט באדום המורכב מארבעה סהרונים וחרב במרכז. יחד הם יוצרים צורה של פרח לוטוס (הנחשב להיסטורי באיראן), אך מבחינה דתית הם מאייתים את המילה "אללה" (الله) ובנוסף מייצגים את חמשת עקרונות האסלאם (השהאדה). כך, הכיתוב "אללה אכבר" (الله أكبر) מעוצב בכתב כופי (Kufic) ומופיע 22 פעמים לאורך השוליים של הפס הירוק והפס האדום. המספר 22 נבחר משום שהמהפכה האסלאמית הגיעה לניצחונה ביום ה-22 של חודש בהמן (לפי לוח השנה הפרסי).
גלגולו של דגל איראן
ציר זמן היסטורי של הדגלים המרכזיים משנת 1501 ועד ימינו
1501 – 1736
האימפריה הספווית והולדת האריה והשמש
בתקופת השושלת הספווית, שקבעה את האסלאם השיעי כדת המדינה, הדגלים השתנו לעיתים קרובות אך שילבו רקע ירוק. בתקופה זו החל להופיע לראשונה סמל האריה (המסמל את האימאם עלי) והשמש מאחוריו, שהפכו לסימן ההיכר של פרס.
1736 – 1747
השושלת האפשארית (נאדיר שאה)
התקופה הושפעה מהכיבושים הצבאיים הנרחבים של נאדיר שאה. הוא זנח את הצבע הירוק המזוהה עם השיעה ואלמנטים דתיים, וקבע דגל משולש (פנאנט) בצבעי המלוכה הרשמיים שלו — פסים של אדום וצהוב עם שמש זורחת במרכז.
1906 – 1925
המהפכה החוקתית (השושלת הקאג'ארית)
בעקבות המהפכה החוקתית של פרס, נקבע לראשונה מבנה הטריקולור האופקי הרשמי של המדינה: ירוק, לבן ואדום. במרכז הדגל הוצב סמל האריה המחזיק בחרב (סמל הצדק העליון) שלפניו שמש מלאה, המוקפים בזרי עלים מלוכניים.
1925 – 1979
ממלכת איראן (שושלת פהלווי)
תחת שלטונם של השאה רזא ח'אן ובנו מוחמד רזא פהלווי, עברה איראן מודרניזציה וחילון נרחב. מבנה הטריקולור נשמר, אך גווני הצבעים הפכו לבהירים ורווים יותר. סמל האריה והשמש המרכזי שונה ודגל זה שימש כדגל הרשמי עד לפרוץ המהפכה.
1979 – 1980
תקופת המעבר שלאחר המהפכה
מיד לאחר המהפכה האיסלאמית והדחתו של השאה, הוסר סמל האריה והשמש ממרכז הדגל מאחר שנתפס כסמל מלוכני מובהק. במשך קרוב לשנה הונף דגל איראן כטריקולור חלק לחלוטין (ירוק, לבן, אדום), עד לעיצוב הסמלים החדשים.
1980 – ימינו
הרפובליקה האסלאמית של איראן
אימוץ הדגל הרשמי הנוכחי. במרכזו הוטבע סמל המדינה המופשט באדום המאיית את המילה "אללה" ומייצג את עקרונות האסלאם. בנוסף, שולב הכיתוב "אללה אכבר" (אלוהים הוא גדול) בכתב כופי גיאומטרי 22 פעמים לאורך שולי הפס הירוק והאדום.