עיצובו של דגל ישראל נבחר באופן רשמי ב-28 באוקטובר 1948, חמישה חודשים לאחר הכרזת העצמאות. הוא מבוסס על עיצוב שהוצג לראשונה בקונגרס הציוני הראשון ב-1897. הבחירה בצבעים כחול ולבן נועדה לשמר את מסורת ה"טלית" – בגד התפילה היהודי – ובכך לחבר את השאיפה הלאומית המודרנית לשורשים דתיים והיסטוריים עתיקי יומין.
אלמנטים ומשמעות:
- הרקע הלבן: מסמל טוהר, התחדשות ודף חלק שעליו נכתבת ההיסטוריה של המדינה.
- הפסים הכחולים: משקפים את צבעי הטלית המסורתית ומרמזים על התקווה והשמיים.
- מגן דוד: סמל יהודי עתיק, שבתקופה המודרנית הפך למזוהה ביותר עם הזהות היהודית, הציונית והלאומית. הוא מסמל את הקשר בין העבר היהודי המפואר לבין התקומה הריבונית בארץ ישראל.
