קזחסטן

דגל קזחסטן מורכב משדה כחול-שמיים חלק ובמרכזו שמש מוזהבת בעלת 32 קרניים שמתחתיה עיט ערבות נוסק. בצד התורן מופיע עיטור לאומי אנכי קבוע, ביחס ממדים של 1:2.

קזחסטן הייתה הרפובליקה האחרונה שעזבה את ברית המועצות בשלהי שנת 1991. דגלה הקודם הציג את הרקע האדום הקומוניסטי הקלאסי עם פטיש ומגל ופס כחול בתחתיתו. הדגל החדש והמודרני אומץ רשמית ב-4 ביוני 1992, לאחר תחרות עיצוב לאומית שבה זכה האמן והמעצב הקזחי שקן ניאזבקוב. העיצוב שלו החליף את כל הסממנים המרקסיסטיים בסמלים השאובים מההיסטוריה, המיתולוגיה ותרבות הנוודים הטורקית של הערבה הקזחית.

אלמנטים, צבעים וסמליות

הרקע במבע כחול-שמיים נושא משמעות כפולה: דתית ותרבותית. עבור עמי הערבה הטורקיים, הצבע כחול מזוהה עם השמיים ועם האל העליון טֶנגָרי. מבחינה מודרנית, הוא מסמל שלום, שמיים פתוחים, ואת האחדות של קבוצות המוצא הרבות במדינה.

השמש המוזהבת מסמלת מקור חיים, אנרגיה, עושר ושפע. 32 קרני השמש מעוצבות בצורת גרגירי חיטה בשלים, המציינים את העושר החקלאי והכלכלי.

עיט הערבות מייצג חופש, עצמאות, עוצמה, ואת השאיפה של קזחסטן המודרנית לנסוק לגבהים חדשים בעולם.

העיטור הלאומי הוא רצועה אנכית בצבע זהב בצד התורן המציגה דגמי קרני אייל מסורתיים, המבטאים את האמנות והתרבות העתיקה של הנוודים הקזחים.

גלגולו של דגל קזחסטן

1953 – 1992

קזחסטן הסובייטית

דגל הרפובליקה הסובייטית ששילב את הרקע האדום, פטיש ומגל מוזהבים, ופס כחול אופקי רחב במרכזו שנועד להבדיל אותה מרפובליקות אחרות.

1992 – ימינו

דגל קזחסטן המודרני

אימוץ העיצוב המלא של שקן ניאזבקוב המבוסס על כחול-שמיים ועיטורי זהב, המהווה את אחד הדגלים המזוהים והייחודיים ביותר במרכז אסיה.