קוסראה

דגל קוסראה הוא דגלה הרשמי של אחת מארבע המדינות המרכיבות את המדינות הפדרטיביות של מיקרונזיה (לצד יאפ, צ'ואוק ופונפיי).

האי קוסראה הוא המזרחי ביותר בפדרציה ונחשב לאי טרופי מבודד ויפהפה עם היסטוריה תרבותית עשירה, והדגל שלו משקף בדיוק את המאפיינים האלה.

הדגל הנוכחי אומץ רשמית ב-28 בינואר 1981, לאחר שנבחר במסגרת תחרות עיצוב מקומית שנועדה להעניק לאי זהות ייחודית עם קבלת האוטונומיה שלו.

במהלך ההיסטוריה, קוסראה עברה תהפוכות פוליטיות רבות והייתה תחת שליטה של אימפריות שונות. בתחילה, האי נשלט על ידי הספרדים, הגרמנים, והאימפריה היפנית (במהלך מלחמת העולם הראשונה והשנייה) ובאותן תקופות הונפו באי דגלי המעצמות הכובשות.

לאחר מלחמת העולם השנייה, האי הפך לחלק מ"טריטוריית החסות של איי האוקיינוס השקט" בניהול של ארצות הברית והניף את דגל הטריטוריה (רקע כחול עם שישה כוכבים). במקור, קוסראה נחשבה לחלק ממחוז פונפיי (Pohnpei).

בשנת 1977 התפצלה קוסראה מפונפיי והפכה למחוז נפרד בתוך מיקרונזיה. עם הקמת הפדרציה והחלת הממשל העצמי, הוכרזה תחרות לעיצוב הדגל. העיצוב שנבחר הדגיש את הריבונות המקומית ואת הסירוב של תושבי האי להיטמע תחת סמלים של איים אחרים, והוא הונף רשמית לראשונה בתחילת 1981 ומאז מנופף בגאווה בכל הטקסים הרשמיים של המדינה לצד הדגל הלאומי של מיקרונזיה.

אלמנטים, צבעים וסמליות

הדגל מעוצב בצורה סימטרית ונקייה בגוונים טרופיים, וכולל שלושה אלמנטים מרכזיים: הרקע הוא בד אחיד בצבע כחול-תכלת. במרכז הדגל שני ענפים של עץ הקא (Ka tree) בצבע לבן, השזורים זה בזה בצורת חצי סהר או זר מוצלל.

הלב הפנימי הוא ארבעה כוכבים לבנים בעלי חמישה קודקודים, המסודרים בצורה מעויינת ותחתיהם מוטבע אלמנט וקטורי ייחודי של אבן שחיקה מסורתית.

כל פרט בדגל נבחר בקפידה כדי לייצג את הגיאוגרפיה, התרבות והמבנה החברתי של האי:

• הרקע הכחול-תכלת מסמל את האוקיינוס השקט העצום המקיף את האי המבודד, וכן את השמיים הבהירים והחופש של תושביו.
• ארבעת הכוכבים הלבנים מייצגים את ארבעת המחוזות (העיריות) המרכזיים המרכיבים את קוסראה:
  1. ללו (Lelu)
  2. מאלם (Malem)
  3. אוטווה (Utwe)
  4. טאפונסאק (Tafunsak)
• אבן השחיקה הוא הסמל התרבותי החשוב ביותר בדגל. זוהי אבן בזלת מסורתית המשמשת לכתישה והכנה של ה"Fafa", מאכל טקסים מסורתי קדוש העשוי מטארו (Taro) ובננות. האבן מסמלת את המורשת הקדומה, את אומנות האבות, את הייחודיות של התרבות המקומית ואת החוסן של הקהילה.
• ענפי עץ הקא (עץ אנדמי ויקר ערך הגדל ביערות המנגרובים והביצות של האי) שזורים בצורת זר. הם מסמלים את הטבע העשיר והייחודי של האי, את ההגנה על הסביבה, ואת האחדות והשלום בין תושבי המחוזות השונים.