דגל כוויית הוא יריעה ביחס ממדים של 1:2 ומורכב משלושה פסים אופקיים שווים בצבעי ירוק (למעלה), לבן (באמצע), ואדום (למטה), כאשר בצד התורן ממוקם טרפז שחור אנכי.
בדומה לשאר האמירויות והישויות בחצי האי ערב, כוויית השתמשה במשך מאות שנים בדגלים אדומים חלקים, שלעיתים כללו כיתובים לבנים כמו שם המדינה בערבית ("كويت") או את השהאדה. עם סיום מעמד החסות הבריטי וקבלת העצמאות המלאה של האמירות, הוחלט לעצב דגל לאומי חדש ומודרני שינתק את הקשר לעידן הקולוניאלי. הדגל החדש עוצב בהשראת דגל המרד הערבי וצבעי הפאן-ערביות ההיסטוריים, ואומץ רשמית ב-7 בספטמבר 1961, והונף לראשונה ב-24 בנובמבר של אותה שנה.
אלמנטים, צבעים וסמליות
צבעי הדגל מבוססים על בית שיר מפורסם של המשורר הערבי ההיסטורי סאפי א-דין אל-חלי, שתיאר את תכונות האומה הערבית דרך ארבעה צבעים:
- הצבע הלבן ("מעשינו לבנים") מסמל את הטוהר, את המעשים הטובים והצדקה של העם, ואת השאיפה לשלום.
- הצבע השחור ("קרבותינו שחורים") מיוצג על ידי הטרפז בצד התורן, ומסמל את שדות הקרב הרבים שבהם לחמו האבירים והלוחמים הכוויתיים כדי להגן על מולדתם מפני אויבים.
- הצבע הירוק ("שדותינו ירוקים") מסמל את האדמות הפוריות, המרחבים והמטעים ואת השגשוג והברכה של המדינה.
- הצבע האדום ("חרבותינו אדומות בדם האויב") מסמל את האומץ, הגבורה, ואת הדם שנשפך למען חירות המדינה.