דגל קוריאה הדרומית (טֵאֶגוּקְגִּי) הוא דגל עמוק פילוסופית, המבוסס על תורת ה"יין ויאנג" (ההרמוניה הקוסמית) ומושגים מטאפיזיים עתיקים. הוא מורכב משדה מלבני לבן. במרכז הדגל מופיע עיגול ה"טֵאֶגוּק" (Taegeuk), המחולק לשני חצאי סהר: אדום בחלק העליון וכחול בחלק התחתון. בארבע הפינות של הדגל מופיעים ארבעה קווים שחורים שבורים ומלאים, המכונים "טְרִיגְרָמוֹת" (Gwe).
הדגל עוצב לראשונה בשלהי שושלת ג'וסון על ידי פקידים ומדינאים קוריאנים בשנים 1882–1883 כסמל הממלכה. לאחר שחרור קוריאה וייסוד הרפובליקה, הדגל אומץ רשמית כדגל הלאומי של קוריאה הדרומית ב-15 באוקטובר 1949.
אלמנטים וצבעים
- הרקע הלבן מסמל טוהר, שלום, ואת המסורת של העם הקוריאני (שכונה בעבר "עם הגלימה הלבנה").
- עיגול הטֵאֶגוּק (אדום וכחול) מסמל את האחדות והאיזון הקוסמי. החצי האדום מייצג את כוחות האור והחום (היאנג), בעוד שהחצי הכחול מייצג את כוחות האופל והקור (היין).
- הטריגרמות (ארבעת הפינות) הן ארבע הצורות מייצגות את התנועה וההרמוניה של ארבעה יסודות בטבע, עונות השנה, וגרמי שמים:
- שמאל למעלה (3 קווים מלאים): שמים (Geon) / אביזר / יסוד האוויר.
- ימין למעלה (2 קווים עם רווח באמצע): מים (Gam) / חורף / יסוד המים.
- שמאל למטה (שני קווים שבורים עם קו מלא באמצע): אש (Ri) / סתיו / יסוד האש.
- ימין למעלה/למטה (ארבעה קווים שבורים): אדמה/ארץ (Gon) / קיץ / יסוד האדמה.