דגל תאילנד מורכב מחמישה פסים אופקיים בסדר הבא: אדום, לבן, כחול, לבן, אדום. הפס הכחול המרכזי רחב פי שניים משאר הפסים (ביחס גבהים של 1:1:2:1:1), ויחס הממדים הכללי הוא 2:3.
במאות ה-18 וה-19, דגלה של סיאם (שמה הקודם של תאילנד) היה אדום חלק ומאוחר יותר נוסף במרכזו פיל לבן (סמל מלכותי מקודש בתרבות הבודהיסטית). במהלך מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1917, החליט המלך ראמה השישי לשנות את הדגל לעיצוב פסים מודרני. האגדה המקומית מספרת כי במהלך שיטפון, ראה המלך את דגל הפיל הלבן הישן תלוי הפוך (כשרגליו של הפיל פונות למעלה), דבר שנתפס כאות מבשר רעות. כדי למנוע מצב שבו הדגל הלאומי ייתלה הפוך, הוא עיצב דגל פסים סימטרי לחלוטין. הדגל מכונה בתאילנד "טראיראנגה" (Triaranga), שמשמעותו פשוט "טריקולור".
האלמנטים, הצבעים והסמליות
הצבע האדום (הפסים החיצוניים) מייצג את העם והאומה התאילנדית, ואת הדם שנשפך למען שמירת עצמאותה של המדינה (תאילנד היא המדינה היחידה בדרום-מזרח אסיה שמעולם לא נכבשה על ידי מעצמה קולוניאלית אירופית). הצבע הלבן מסמל את הדת והטוהר ובעיקר את דת הבולאיזם הדומיננטית במדינה השומרת על המוסר והחוק.
הצבע הכחול (הפס המרכזי) מסמל את מוסד המלוכה ואת המלך השולט. צבע זה נבחר משום שהוא היה הצבע המזוהה עם יום הולדתו של המלך ראמה השישי, וכן כהזדהות עם בעלות הברית במלחמת העולם הראשונה (ארה"ב, בריטניה וצרפת) שדגליהן נשאו את השילוב של אדום, לבן וכחול.
גלגולו של דגל תאילנד
1855 – 1916
דגל סיאם (הפיל הלבן)
הדגל ההיסטורי המפורסם של ממלכת סיאם. שדה אדום חלק ובמרכזו פיל לבן הפונה לעבר התורן, המסמל את המלוכה ואת בודהה.
1916 – 1917
דגל חמשת הפסים הזמני
דגל פסים סימטרי ראשון שהציג המלך ראמה השישי כדי למנוע תלייה הפוכה. הוא הכיל חמישה פסים של אדום ולבן ללא הפס הכחול, ושימש לתקופה של שנה בלבד כדגל אזרחי.
1917 – ימינו
דגל תאילנד (הטראיראנגה)
המלך שינה את הפס המרכזי האדום לצבע כחול כדי לציין את מוסד המלוכה וכדי להזדהות עם בעלות הברית במלחמת העולם הראשונה. דגל זה נותר בשימוש ללא שינוי עד היום.
