דגל קנטון אורי בשווייץ מורכב מסמל האצולה בעל רקע זהב, ראש שור שחור המביט לחזית, בעל לשון אדומה ונזם אף אדום. השימוש בראש השור כאלמנט סמלי נובע מאטימולוגיה עממית המקשרת בין שם הקנטון לבין שמו של שור הבר (aurochs, בגרמנית עתיקה: Urochs). קשר כזה אכן התקבע בבירור בראשית העת המודרנית; שילובו של השור כחיה סמלית רשמית מתוארך למאה ה-13. כבר בשנת 1243 השתמש קנטון אורי בחותם המציג ראש שור במבט מהצד.
במאה ה-14 כבר נעשה שימוש בדגל מלחמה המציג ראש שור שחור על גבי רקע צהוב. בבית העירייה של אלטדורף (Altdorf) נשמרים שישה דגלי קנטון מתקופת הקונפדרציה השווייצרית הישנה, אשר על פי הדיווחים שימשו בקרבות מורגרטן (1315), זמפאך (1386), מלחמת ציריך הישנה (1443), המלחמות הבורגונדיות (1476), המלחמה השוואבית (1499) וכן נס יוליוס (Juliusbanner) משנת 1512.
השם "אורי" נקשר היסטורית למילה Urochs, שור הבר האירופי המסיבי שנכחד מהעולם. לפי המסורת המקומית, המתיישבים הראשונים באזור הפראי וההררי הזה נאלצו להילחם בחיות הענק הללו כדי לפנות מקום ליישובים. השור הפך לסמל של עוצמה, עקשנות פראית וכוח הישרדות, המאפיינים את תושבי הקנטון האלפיני.
דגל קנטון אורי נחשב לאחד הסמלים המטילים אימה ביותר בשדות הקרב של ימי הביניים. הלוחמים של אורי היו חיל רגלים קשוח במיוחד, מראשי החברים בקונפדרציה השווייצרית הראשונה (לצד שוויץ ואובוולדן). בקרבות המפורסמים, נשאו הלוחמים שופרות מלחמה ענקיים עשויים מקרני שוורים, אשר נקראו "השור של אורי" (Stier von Uri). תקיעה בשופרות אלו, לצד הנפת דגל השור השחור, שימשה ללוחמה פסיכולוגית והפחידה את אבירי בית הבסבורג האוסטרים.
פרט עיצובי קטן אך קריטי בדגל הוא הנזם (הטבעת) באפו של השור ולשונו המשורבבת. הטבעת באף מסמלת את אילוף הטבע הפראי על ידי בני האדם והפיכתו לארץ נושבת ופורה.