דגל איי הבתולה של ארצות הברית מורכב משדה לבן חלק ובמרכזו גרסה מופשטת של עיטם לבן-ראש (העיט האמריקאי), ביחס ממדים של 2:3.
עד שנת 1917 האיים היו בשליטת דנמרק והם כונו "איי הודו המערבית הדניים". עם העברת השליטה לארצות הברית במהלך מלחמת העולם הראשונה, האיים הונחו תחת פיקוחו של הצי האמריקאי. הדגל הרשמי אומץ ב-17 במאי 1921. מושל האיים, קצין הצי סאמר קיטלה, ביקש לעצב דגל ייחודי לטריטוריה. העיצוב הופקד בידיו של קריקטוריסט הצי פרסיוול ספארקס, שנעזר באשתו גרייס ובאחותה כדי לתפור את הדגל המקורי במתכונת הדומה לסמל ארצות הברית אך מותאמת לאיים.
אלמנטים, צבעים וסמליות
- העיט צבוע בצהוב-זהב ומחזיק בטפריו שני אלמנטים: ענף דפנה ירוק ברגל אחת (המסמל שלום) ושלושה חצים כחולים ברגל השנייה.
- שלושת החצים מסמלים את שלושת האיים המרכזיים והגדולים המרכיבים את הטריטוריה: סנט תומאס (Saint Thomas), סנט ג'ון (Saint John), וסנט קרואה (Saint Croix).
- האותיות V ו-I ממוקמות משני צדי העיט (V משמאל, I מימין) כראשי תיבות של שם הטריטוריה (Virgin Islands).
- המגן שעל חזה העיט מציג את צבעי דגל ארצות הברית, כאשר הלבן מסמל טוהר, הכחול מסמל את האוקיינוס והשמיים והאדום מסמל אומץ לב.