דגל אוזבקיסטן אומץ באופן רשמי ב-18 בנובמבר 1991 על ידי המועצה העליונה של אוזבקיסטן, חודשים ספורים בלבד לאחר הכרזת העצמאות. העיצוב נבחר מתוך מאות הצעות בתחרות לאומית, והוא שילב לראשונה אלמנטים תרבותיים, אסלאמיים והיסטוריים המנותקים לחלוטין מהקומוניזם הסובייטי, והיווה דוגמה לרפובליקות השכנות.
האלמנטים, הצבעים והסמליות
- הדגל מורכב משלושה פסים אופקיים שווים בצבעי כחול, לבן וירוק, המופרדים על ידי שני פסים אדומים דקים מאוד, ביחס ממדים של 1:2.
- הפס הכחול (למעלה) מסמל את השמיים הבהירים, את המים הטהורים (מקור החיים), וכן את דגלו ההיסטורי של אמיר טימור, הגיבור הלאומי ומייסד האימפריה הטימורית הגדולה במאה ה-14 שמרכזה היה באוזבקיסטן.
- הפס הלבן (באמצע) מסמל את השלום, הטוהר, המחשבות הנקיות של העם, ואת השאיפה להרמוניה בינלאומית.
- הפס הירוק (למטה) מסמל את הטבע המתחדש, את הפוריות והחקלאות, וכן את דת האסלאם הדומיננטית ברפובליקה.
- הפסים האדומים הדקים מסמלים את כוח החיים והאנרגיה הזורמת בעורקיהם של אזרחי המדינה, המקשרת בין המחשבות (הלבן) לטבע ולשמיים.
- סהר הירח הלבן, שממוקם בפינה השמאלית העליונה, מסמל את קבלת העצמאות מחדש לצד היותו סמל אסלאמי מסורתי.
- שנים עשר הכוכבים שמסודרים בשלוש שורות מדורגות ליד הסהר נושאים משמעות תרבותית כפולה: מחד הם מייצגים את 12 המזלות האסטרונומיים ואת 12 חודשי השנה, סמל ללוח השנה העתיק, למדע האסטרונומיה המפותח בהיסטוריה האוזבקית ולשלמות. מאידך הם מייצגים את 12 המחוזות (וילאיאט) המרכיבים את המדינה.
גלגולו של דגל אוזבקיסטן
1952 – 1991
אוזבקיסטן הסובייטית
דגל אדום קומוניסטי קלאסי עם פטיש ומגל מוזהבים בפינה, אשר הציג במרכזו פס כחול רחב עם שוליים לבנים דקים שסימל את השמיים ואת נהר האמו דריה במדינה.

1991 – ימינו
דגל אוזבקיסטן המודרני
מיד לאחר הכרזת העצמאות, המדינה החליפה את הדגל בעיצוב פסים חדש (כחול-לבן-ירוק) עם פסי הפרדה אדומים, סהר ו-12 כוכבים, המסמלים את ריבונותה ותחייתה התרבותית של המדינה.
