דגל וייטנאם הלא הוא דגל הווייטמין (1940), עוצב במקור על ידי המהפכן הווייטנאמי נגויין הו טיין ושימש כסמלו של ארגון ה"ווייטמין" (חזית העצמאות הקומוניסטית בהובלת הו צ'י מין) במהלך המאבק נגד הכיבוש היפני והשלטון הקולוניאלי הצרפתי. הדגל אומץ רשמית כדגל צפון וייטנאם בשנת 1945. במהלך מלחמת וייטנאם, דרום וייטנאם השתמשה בדגל שונה לחלוטין (רקע צהוב עם שלושה פסים אופקיים אדומים).
עם סיום המלחמה ב-1975 ואיחוד המדינה הרשמי ב-2 ביולי 1976, נקבע דגל הכוכב המוזהב של הצפון כדגלה הלאומי של הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם כולה, תוך שינוי קל של זווית קודקודי הכוכב שיהיו חדים יותר.
האלמנטים, הצבעים והסמליות
- הדגל צבוע באדום חלק לחלוטין ובמרכזו כוכב גדול בעל חמישה קודקודים בצבע צהוב-זהב, ביחס ממדים של 2:3.
- כצפוי, הרקע האדום מסמל את המהפכה הסוציאליסטית והקומוניסטית, ואת הדם הרב שנשפך על ידי העם הווייטנאמי במאבקים הקשים והממושכים לעצמאות נגד הצרפתים, היפנים והאמריקאים.
- הכוכב הצהוב המרכזי מסמל את המנהיגות של המפלגה הקומוניסטית של וייטנאם ואת חמשת המעמדות החברתיים העיקריים המרכיבים את החברה הווייטנאמית המאוחדת, כאשר כל קודקוד מייצג מעמד אחר: הפועלים, האיכרים, החיילים ואנשי הצבא, האינטלקטואלים והמשכילים, אנשי העסקים והסוחרים.
גלגולו של דגל וייטנאם
1945 – 1976
צפון וייטנאם (הרפובליקה הדמוקרטית)
דגל המהפכה הקומוניסטית של הו צ'י מין. הכוכב המוזהב המקורי היה מעט עבה ורחב יותר מהכוכב הנוכחי ושימש כסמל הצפון לאורך מלחמת וייטנאם.
1955 – 1975
דרום וייטנאם (מדינת וייטנאם שנתמכה על-ידי ארה"ב)
הדגל שייצג את הדרום האנטי-קומוניסטי. רקע צהוב (צבע קיסרי היסטורי) עם שלושה פסים אופקיים אדומים המייצגים את שלושת חבלי הארץ (צפון, מרכז ודרום). הדגל בוטל לחלוטין עם נפילת סייגון.
1976 – ימינו
הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם (הדגל המאוחד)
עם איחוד שתי המדינות תחת שלטון קומוניסטי, נקבע דגל הצפון הרשמי כדגל המדינה כולה, תוך הפיכת קודקודי הכוכב לחדים וארוכים יותר.
