בכל שנה, ב־3 באוקטובר, מציינים בקוריאה את אחד הימים החשובים והסמליים ביותר בתולדותיה – יום ייסוד האומה, גֵאְצְ’וֹנְגְ’וֹל (개천절). זהו חג שמחזיר את העם הקוריאני אל ראשית ההיסטוריה המיתולוגית שלו, לשנת 2333 לפני הספירה, אז, לפי המסורת, נוסדה ממלכת גוֹגּוּרְיוֹ על ידי דַּאנְגוּן וָאנְגְגוּם, מייסד האומה הקוריאנית.
המיתוס של דאנגון וָאנְגְגוּם – לידתה של אומה
לפי האגדה הקוריאנית הקדומה, מלך השמיים, חְוָאנִין (환인), שלח את בנו חְוָאנְאוּנג (환웅) לעולם בני האדם כדי להביא סדר, מוסר וחוק. חְוָאנְאוּנג ירד מהשמיים אל הר פֶּקְטוּ (백두산), שנמצא כיום בגבול שבין קוריאה הצפונית לסין, מלווה בשלושת אלפים משרתיו ובשומרי הרוח, הגשם והעננים. באותה תקופה חיו על ההר נמר ודוב, שחלומם הגדול היה להפוך לבני אדם. הם פנו לחְוָאנְאוּנג וביקשו ממנו לעזור להם. הוא נענה לבקשתם בתנאי שישהו במערה במשך מאה ימים ויזונו אך ורק משום ועלי לענה כטקס של טיהור וסבלנות.
הנמר לא הצליח לעמוד במשימה ויצא מהמערה מוקדם מדי, אך הדוב נשאר – והפך לאישה אנושית יפהפייה בשם אוּנְגְנְיוֹ (웅녀). אוּנְגְנְיוֹ הודתה לשמיים על שקיבלה צורה אנושית, אך חשה בודדה וביקשה בן. חְוָאנְאוּנג נענה לבקשתה ונולד להם בן משותף – דַּאנְגוּן וָאנְגְגוּם (단군왕검). דַּאנְגוּן, על פי המסורת, היה המלך הראשון של גּוֹגּוּרְיוֹ (고조선) – המדינה הקוריאנית הראשונה. הוא הנהיג את עמו בחוכמה, חוקק חוקים והקים מערכת ממשל מסודרת. משם נולדה זהותה התרבותית והמדינית של קוריאה, שהעם הקוריאני רואה בה את ראשית ההיסטוריה הלאומית שלו.
משמעות השם "גֵאְצְ’וֹנגְ’וֹל" (개천절)
המונח "גֵאְצְ’וֹן" פירושו "פתיחת השמיים" – אירוע הירידה של חְוָאנְאוּנג מהשמיים לעולם בני האדם. לפי המסורת, באותו יום נפתחו השמיים כדי לחבר בין העולמות – הרוחני והאנושי. מכאן השם: גֵאְצְ’וֹנגְ’וֹל, יום פתיחת השמיים. החג, שנחגג רשמית מאז תחילת המאה ה־20, הוא יום לאומי בקוריאה הדרומית, אך שורשיו נעוצים עמוק במסורת השמאנית הקדומה של קוריאה – תפיסה המשלבת אמונה בטבע, בשמיים ובאחדות היקום. נהוג לציינו מדי שנה ב-3 באוקטובר.
טקסים ומנהגים בימינו
ביום זה נערכים ברחבי קוריאה טקסים חגיגיים בהר פקטו ובהר מַאנְטַאקְסָאן (마니산) שבאי גַאנְהְוָואדוֹ, שבו על פי המסורת הקריב דאנגון קורבן ראשון לשמיים. בטקסים משתתפים נציגים מהצבא, מהממשלה ומהמקדשים השמאניים. הם עונדים בגדים מסורתיים, שרים שירי תפילה עתיקים ומניחים מנחות של אורז, פירות ויין אורז (מַאקְגוֹלִי). בתי ספר וארגונים רבים עורכים שיעורים והרצאות על ההיסטוריה של קוריאה, ואמצעי התקשורת משדרים סרטים תיעודיים על דאנגון ותרבות גוֹגּוּרְיוֹ.
במאה ה־21, החג קיבל גם נופך של גאווה לאומית ואחדות, במיוחד בעידן של מתיחות בין הצפון לדרום.
דאנגון כסמל זהות לאומית
דמותו של דאנגון הפכה לא רק למיתוס היסטורי, אלא גם לסמל של אחדות העם הקוריאני. בצפון קוריאה, הר פקטו נחשב ל"מקום הולדת המהפכה", אך השלטון הקומוניסטי שילב במכוון את מיתוס דאנגון במערכת החינוך והלאומיות. בדרום, לעומת זאת, דאנגון נתפס כמורשת תרבותית ורוחנית, לא דתית, שמבטאת את שורשי האומה וערכיה העתיקים: מוסר, טוהר ואהבת אדם. המיתוס של דאנגון גם משרת תפקיד פילוסופי – הוא מתאר את המעבר מהאלוהי לאנושי, מהשמיים לאדמה, ואת האיזון שבין רוח וחומר, אידיאל שנשמר גם בתרבות הקוריאנית המודרנית.
בין מיתולוגיה להיסטוריה
החוקרים חלוקים בשאלה האם דאנגון היה דמות היסטורית ממשית או סמל מיתולוגי בלבד. חלק רואים בסיפור ביטוי לתהליך היווצרותן של ישויות שבטיות עתיקות בצפון מזרח אסיה, שהתאחדו תחת מנהיג אחד סביב המאה ה־24 לפני הספירה. עם זאת, עבור הקוריאנים – הסיפור של דאנגון הוא לא רק אגדה, אלא יסוד הזהות הלאומית והתרבותית שלהם, חיבור בין שמיים לארץ, עבר והווה.
בעידן הגלובליזציה, יום גֵאְצְ’וֹנגְ’וֹל הפך גם לסמל של התחדשות רוחנית וזהות לאומית. הוא מזכיר לקוריאנים, בארץ ובעולם, את אחדותם ואת השורשים העמוקים שלהם. בבתי הספר מלמדים את הילדים על דאנגון, ובשידורי הטלוויזיה נראים טקסים מרהיבים המשלבים טכנולוגיה מודרנית עם סמלים שמאניים עתיקים – מעין גשר בין עבר לעתיד, בדיוק כפי שהמיתוס עצמו מתאר.
חומר מעשיר לקריאה
- Encyclopaedia Britannica – Gaecheonjeol (National Foundation Day)
- Korea.net – מאמר על גֵאְצְ'וֹנג'וֹל ומיתוס דַּאנְגוּן
- World History Encyclopedia – Dangun
- National Folk Museum of Korea – אוספי עם ותיאוריות על מיתוסים
חומר מעשיר לצפייה
- הסדרה "האגדה: המלך וארבעת האלים (태왕사신기) היא סדרה דרמה עם מוטיבים מיתיים
- סרטון ביוטיוב – The First Korean – Dangun Wanggeom Myth (הסבר תיעודי קצר על החג)
- K-WAVE – Myth of Dangun (פרק תיעודי קצר)
- תולדות ארת'דאל (아스달 연대기) – סדרת נטפליקס בהשראת מיתוסים קוריאניים קדומים על היווצרות תרבות ואומה.
