דרמה בצרפת: פרנסואה ביירו הודח מראשות הממשלה

פרנסואה ביירו הודח מראשות ממשלת צרפת לאחר שאיבד את הצבעת האמון שיזם בעצמו…

לאחר תשעה חודשים בלבד בתפקיד, ביירו יצטרך להגיש את התפטרותו. הדחתו מותירה את הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון נאלץ לחפש שוב מועמד לתפקיד ראש ממשלה בפעם השביעית, בעוד צרפת מתמודדת עם חובות כבדים, קיפאון פוליטי ואי שקט חברתי.

פרנסואה ביירו הודח מתפקיד ראש הממשלה ביום שני, 8 בספטמבר, לאחר שהפסיד בהצבעת אמון באסיפה הלאומית. ביירו וממשלתו הפסידו בהצבעה ב-364 קולות מול 194, כאשר מפלגות האופוזיציה התאחדו נגדו. הוא יגיש את התפטרותו לנשיא צרפת עמנואל מקרון מוקדם ביום שלישי, כך מסרו מקורות המקורבים לו לסוכנות הידיעות הצרפתית.

ביירו, שכיהן בתפקיד תשעה חודשים בלבד, הדהים אפילו את בעלי בריתו בכך שקרא להצבעת אמון כדי לסיים את המבוי הסתום הממושך סביב תקציב הצנע שהציג. הוא חשף את תוכנית התקציב שלו ביולי, שביקשה קיצוצים בהוצאות של 44 מיליארד אירו על פני שלוש שנים, כולל קיצוצים בהוצאות הפנסיה והבריאות. ההצעות עוררו שבועות של דיון מתוח בפרלמנט וביקורת ציבורית עזה. ביירו הוא ראש הממשלה השישי תחת מקרון מאז שנשיא צרפת נבחר לראשונה בשנת 2017. הדחתו של ביירו מותירה את מקרון עם כאב ראש פנימי חדש, בתקופה שבה הוא מוביל את המאמצים הדיפלומטיים בנושא מלחמת אוקראינה וכחודש לפני שיכיר במדינה פלסטינית באסיפה הכללית של האו״ם.

לפני ההצבעה באסיפה הלאומית, ביירו הגן על החלטתו לכנס את הצבעת האמון ואמר לחברי הפרלמנט: "הסיכון הגדול ביותר היה לא לקחת אותה, לתת לדברים להימשך מבלי שדבר ישתנה (…) ולקיים עסקים כרגיל." ביידן תיאר את החובות כ"מסכני חיים" עבור צרפת ואמר כי ממשלתו הציגה תוכנית כדי שהמדינה תוכל "בעוד מספר שנים לצאת מגאות החובות הבלתי נמנעת שמטביעה אותה… יש לכם את הכוח להפיל את הממשלה [אך לא] למחוק את המציאות", אמר ביירו. ביירו הוא ראש ממשלת צרפת השני ברציפות שסובל מגורל כזה, לאחר שמישל ברנייה הודח בדצמבר 2024 לאחר שלושה חודשים בלבד בתפקיד. ההצבעה מאלצת כעת את הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון להתמודד עם אחת ההחלטות הקריטיות ביותר בנשיאותו: למנות ראש ממשלה שביעי כדי לנסות להגיע לפשרה, או להכריז על בחירות בזק במטרה ליצור פרלמנט נוח יותר.

המועמדת לנשיאות מהימין הקיצוני, מרין לה פן, שהתמודדה על התפקיד שלוש פעמים, קראה למקרון להכריז על בחירות בזק לפרלמנט כדי לסיים את הקיפאון הפוליטי. קיום הקלפיות "אינו אופציה אלא חובה" עבור מקרון, אמרה לה פן לאסיפה לקראת ההצבעה, אותה ניבאה שתביא "לסיום סבלה של ממשלת רפאים". אין ערובה לכך שבחירות יביאו לשיפור כלשהו במצבו של גוש המרכז-ימין של מקרון בפרלמנט. בעוד שהסוציאליסטים הביעו נכונות להוביל ממשלה חדשה, זה רחוק מלהיות ברור אם ממשלה כזו תוכל לשרוד באקלים הפוליטי הנוכחי.

ז'אן-לוק מלנשון, מנהיג מפלגת השמאל הרדיקלי "לה פראנס אינסומיס", קרא למקרון "לפרוש" לאחר תוצאות הצבעת האמון. "ביירו נפל. ניצחון והקלה לעם. מקרון נמצא כעת בחזית מול העם. גם הוא חייב לפרוש", כתב מלנשון ב-X. מנהיג הסוציאליסטים בוריס ואלו, שדיבר לתקשורת לאחר ההצבעה, אמר כי מפלגתו מוכנה למשול ולהציע "דרך פוליטית שונה מזו של עמנואל מקרון, שהוביל אותנו למבוי סתום זה".

בצד טלטלה פוליטית, צרפת מתמודדת גם עם מתחים חברתיים. גוף שמאלני המכנה את עצמו "Bloquons Tout" ("בואו נחסום הכל") קורא ליום פעולה ביום רביעי ואיגודי עובדים קראו לעובדים לשבות ב-18 בספטמבר.

פרנסואה ביירו, הוא ראש הממשלה הראשון בהיסטוריה של צרפת המודרנית שהודח בהצבעת אמון ולא בהצבעת אי אמון, יגיש את התפטרותו בבוקר יום שלישי. בהצבעה באסיפה הלאומית, 364 צירים הצביעו כי אין להם אמון בממשלה בעוד שרק 194 נתנו בה את אמונם. בהתאם לסעיף 50 בחוקה, ראש הממשלה חייב להגיש את התפטרות ממשלתו.

ביירו, שכיהן בתפקיד תשעה חודשים בלבד, הפתיע אפילו את בעלי בריתו בכך שקרא להצבעת אמון כדי לסיים את המבוי הסתום הממושך סביב תקציב הצנע שלו, אשר צופה כמעט 44 מיליארד יורו של חיסכון בעלויות כדי להפחית את ערימת החובות של צרפת. בנוסף, הוא ראש הממשלה השישי תחת הנשיא עמנואל מקרון מאז בחירתו ב-2017, אך החמישי מאז 2022.

נפילתה של ממשלת ביירו יוצרת טלטלה פוליטית עמוקה בצרפת ומעמידה את הנשיא מקרון בפני אתגר חסר תקדים – לנסות ולייצב את המערכת הפוליטית רגע לפני החלטה דרמטית על הכרה במדינה פלסטינית. בחודש הקרוב צפויה צרפת להתמודד עם חוסר ודאות, מאבקי כוח פנימיים ולחץ ציבורי כבד, כשכל צעד של מקרון והקואליציה שלו ייבחן בזכוכית מגדלת. הציבור הצרפתי, שכבר עייף מהקיפאון הפוליטי והצעדים הכלכליים הכואבים, ידרוש תשובות ברורות ופעולות נחושות כדי להחזיר את היציבות למדינה.

המשבר הפוליטי של צרפת — לוח זמנים

• 9 בינואר 2024: לאחר הצבעה מתוחה באסיפה הלאומית, החליט עמנואל מקרון לערבב מחדש את קבינטו ולמנות ראש ממשלה חדש, גבריאל אטאל.
• 9 ביוני 2024: מפלגת הימין הקיצוני של מארין לה פן, "האסיפה הלאומית" (RN), השיגה ניצחון היסטורי בבחירות לפרלמנט האירופי וזכתה ב-30 מתוך 81 מושבים בצרפת. שעה לאחר פרסום התוצאות, מקרון זעזע את האומה על ידי פיזור האסיפה הלאומית, מה שהוביל לבחירות בזק.
• 7 ביולי 2024: ברית השמאל "החזית העממית החדשה" (NFP) התריסה נגד הציפיות לניצחון של RN וזכתה ביותר מושבים מכל גוש אחר. ה-NFP הציגה מאוחר יותר את לוסי קסטט, עובדת מדינה פחות מוכרת, כמועמדת לראשות הממשלה.
• 5 בספטמבר 2024: מקרון בחר במישל ברנייה, ממפלגת הרפובליקנים השמרנית (LR), לשמש כראשת הממשלה. יחד, לקואליציה של מקרון ולמפלגה הלטרנית היו יותר מושבים מאשר למפלגה הלאומית.
• 4 בדצמבר 2024: ממשלתה של ברנייה קרסה כאשר הימין והשמאל הקיצוני תמכו בהצבעת אי אמון. הקולות גם פגעו בתקציב של ברנייה לשנת 2025.
• 13 בדצמבר 2024: מקרון מינה את בן בריתו הוותיק מהמרכז, פרנסואה ביירו, להחליף את  בראשות הממשלה. הקואליציה שתמכה בביירו בפרלמנט הייתה זהה לזו של ברנייה.
• 6 בפברואר 2025: צרפת אישרה באיחור את התקציב לשנת 2025 כאשר ביירו אילץ את החקיקה לעבור ללא הצבעה. המפלגה הרפובליקנית והסוציאליסטים נמנעו מתמיכה בהצעת אי האמון שהתקבלה.
• 25 באוגוסט 2025: ביירו קרא להצבעת אמון לקראת דיוני התקציב לשנת 2026.
• 8 בספטמבר 2025: ביירו הודח מראשות הממשלה לאחר שהפסיד בהצבעת אמון באסיפה הלאומית.
• 10 בספטמבר 2025: יום שביתה ומחאה עממי תחת הסיסמה "לחסום הכל".

◊

רוצים לקרוא עוד על אקטואליה, פוליטיקה והיסטוריה? קראו עוד באתר historyistold.com ותהנו ממגוון כתבות בנושאים שונים.