מפלגת החירות האוסטרית (FPÖ), הידועה כמפלגת ימין קיצוני, השיגה את התוצאה הטובה ביותר בתולדותיה במה שמהווה ניצחון היסטורי למחנה הימין, אולי מאז עלייתה של המפלגה הנאצית האוסטרית ב־1938
זה קרה אחרי שנודעו התוצאות למועצה הלאומית של אוסטריה, הבית התחתון בפרלמנט. עד כה הסקרים חזו את ניצחון מפלגת העם השמרנית של הקאנצלר קארל נהאמר (ÖVP), בעוד המפלגה הסוציאל־דמוקרטית (SPÖ) מהאופוזיציה בראשות אנדראס באבלר השיגה את התוצאה הגרועה ביותר של המפלגה בתולדותיה.
כך, עם 28.8 אחוזים, ל־FPÖ יש 56 מושבים (בהשוואה ל־31 בבחירות 2019) במועצה שמונה 183 מושבים. ה-ÖVP עם 26.3% הסתפקה ב־52 מושבים (צניחה משמעותית מ־71 המושבים שהיו לה עד כה). ה-SPÖ השיגה מנדט אחד יותר בהשוואה לבחירות 2019 נוסף ועם 21.1 אחוזים היא השיגה 41 מושבים. את רשימת המפלגות בפרלמנט סוגרות מפלגת NEOS – ״אוסטריה החדשה והפורום הליברלי״ הפרו־אירופית, עם 18 (לעומת 15 ב־2019) ומפלגת הירוקים שהתרסקה ל־16 מושבים (בהשוואה ל־26 המושבים שהיו לה עד כה).
הקואליציה הימנית שכוללת את ה-FPÖ ו־ÖVP משיגות 108 מושבים. בעוד, ה-FPÖ ו-SPÖ ממחנה השמאל מחזיקות במשותף ב-97 מושבים. אך ההערכה היא כי גם ממשלה צרה של ÖVP-SPÖ תהיה אפשרית, עם 93 מושבים. השנה, בהשוואה לבחירות 2019 עלה אחוז ההצבעה ולפחות 78% מבעלי זכות ההצבעה הגיעו לקלפי (ב־2019 אחוז ההצבעה עמד על 75.59%).
קריסת המפלגות הקטנות
רשימות אחרות נכשלו לקבל מקום במועצה הלאומית. כך, מפלגת הבירה קיבלה רק 2.0 אחוזים ובכך נשארה מתחת לאחוז החסימה (רף הכניסה למועצה הוא 4%). גם KPÖ נכשלה עם 2.4% בלבד.רשימת מדלן פטרוביץ' עם 0.6% ומפלגת ואנדל לשעבר עם 0.6% בלבד.
מפלגת החירות — חזרה לגדולה?
מפלגת החירות (Freiheitliche Partei Österreichs) ספגה ביקורת רבה מאוד על התנהלותה במה שכונה שערוריית ההוצאות של איביזה, שהייתה שערורייה פוליטית באוסטריה שבה היו מעורבים היינץ-כריסטיאן שטראכה, סגן קנצלר אוסטריה לשעבר ומנהיג מפלגת החירות (FPÖ) וכן יוהאן גודנוס, לשעבר סגן מנהיג מפלגת החירות. ב־17 במאי 2019, פורסם סרטון שהוקלט בחשאי על ידי עיתונאי איראני בשם ראמין מיפַאחרָאי (رامین میرفخرایی) מפגישה באיביזה, ספרד ביולי 2017, שבה נראים פוליטיקאים מהאופוזיציה האוסטרית דאז כמו שטראכה וגודנוס דנים בפרקטיקות ובכוונות המעורפלות של מפלגתם. בסרטון, שני הפוליטיקאים נראו פתוחים להצעותיה של אישה הקוראת לעצמה אליונה מקארובה, שהתחזתה לאחייניתו של איש העסקים הרוסי איגור מקארוב ודנה במתן סיקור חדשותי חיובי עבור FPÖ בתמורה לחוזים ממשלתיים. שטראכה וגודנוס גם רמזו על שיטות פוליטיות מושחתות למשיגת תורמים עשירים אחרים ל-FPÖ באירופה ובמקומות אחרים.
השערורייה גרמה אז לקריסת קואליציית השלטון האוסטרית ב־18 במאי 2019 ולהכרזה על בחירות מוקדמות. ובהצבעת אי-אמון ב־27 במאי, סבסטיאן קורץ הודח מתפקידו כקנצלר אוסטריה על ידי הפרלמנט, ב-28 במאי מונתה ממשלה זמנית וב־29 בספטמבר נערכו הבחירות.
בשנת 2020 פורסם תמליל חלקי של חלק מהסרטון שטרם פורסם על ידי הפרקליטות. שטראכה טען שהחומר החדש הראה שהוא מעולם לא ביצע פעילות בלתי חוקית, למרות שהוא הורשע מאוחר יותר בשחיתות. כך או כך הפרשייה העיבה על המוניטין של המפלגה הבעייתי במילא.
כעת, נראה שהחשש הציבורי באוסטריה מהתחזקות גלי ההגירה הבלתי חוקית וההפגנות המתמשכות נגד ישראל הביאו ל-FPÖ את אחד הניצחונות הגדולים ביותר שלה. בפעם הראשונה המפלגה הפכה לכוח החזק ביותר בבחירות למועצה הלאומית, כאשר כמעט 29 אחוז הם את התוצאה הטובה ביותר שלהם אי פעם בבחירות למועצה הלאומית (עד כה ההישג הטוב ביותר היה 26.91% בבחירות 1999), שהופכים אותה כנראה למפלגה הגדולה ביותר במדינה.
אין ספק שה-29 בספטמבר 2024 כנראה יירשם בהיסטוריה הפוליטית של אוסטריה. בפעם הראשונה, ה-FPÖ הופכת למפלגה החזקה ביותר. ÖVP אומנם מתרסקת אך נראה שזה יספיק כדי למנות קנצלר מטעמה, בעוד SPÖ יורדת למקום השלישי. הפרלמנט יהיה מורכב מחמש מפלגות במועצה הלאומית, כאשר גם מפלגת הבירה וגם ה-KPÖ לא הצליחו לעבור את אחוז החסימה.
משבר פוליטי באופק?
בעבר, הרכבת הממשלה הופקדה תמיד בידי המפלגה החזקה ביותר. ובעוד שבמפלגת החירות טענו כי יושיטו יד לכל מפלגות הבית, לא ברור מי מהמפלגות תסכמנה לשבת סביב שולחן הממשלה עם המפלגה המזוהה עם מחנה הימין הקיצוני.
נשיא אוסטריה אלכסנדר ואן דר בלן אמור לנהל דיונים באשר למפלגה שתרכיב את הממשלה ונראה שצפוי לאוסטרים עוד שבועות מתוחים, לפני שיורכב קבינט מתפקד. על פי החוקה בתוך שבוע מהיודע תוצאות הבחירות על הממשלה הפדרלית להגיש את התפטרותה.
מפלגת החירות — קווים לדמותה
בראש מפלגת החירות עומד הרברט קיקר בן ה־55, ששימש כשר הפנים היה גם כותב הנאומים של מנהיג הימין הקיצוני ירג היידר. מפלגת החירות, דוגלת הפחתת התלות האוסטרית באיחוד האירופי, מתנגדת בחריפות למהגרים ותומכת בהסרת הסנקציות מרוסיה. המפלגה נוסדה בשנת 1956, על ידי חברים לשעבר באס־אס לצד וותיקים נאצים אחרים. כך למשל, מייסד המפלגה, אנטון ריינתאלר (Anton Reinthaller), היה חבר המפלגה הנאצית ואיש אס־אס ששימש כשר החקלאות בממשלתו של ארתור זייס־אינקווארט והיה מתומכי האנשלוס, סיפוח אוסטריה לגרמניה ב־1938.
המפלגה התמודדה בבחירות באמצעות קמפיין חריף נגד זרים ונשבעה להקים "מבצר אוסטרי" כדי להרחיק את המהגרים מתחומה. יושב ראש המפלגה, הרברט קיקל, הבטיח שישמש כ״פולקסקנצלר״ ("קנצלר העם"), ביטוי שפעם השתמש בו היטלר עצמו.
עם זאת, יש לזכור שהעובדה שמפלגת החירות זכתה במקום הראשון אינה בהכרח מבטיחה לה את השלטון ובטח לא את משרת הקנצלר. הרוב הדרוש במועצה הלאומית האוסטרית הוא 92 מושבים. כרגע כלל לא ברור אם קיקר יצליח להרכיב קואליציה, משום שלא מעט מפלגות מסרבות לחבור אליו ולהעניק לו את השלטון. כך למשל, הנהגת מפלגת השלטון הנוכחית שללה שיתוף פעולה עם קיקל, אך העבירה מסרים שתסכים לשקול קואליציה עם מפלגת החירות אם חבריה לא יהיו חלק מהממשלה. ייתכן שאף יורכב גוש חוסם למפלגת החירות עם קואליציה משולשת בין מפלגת העם השמרנית, הסוציאל-דמוקרטים ו־NEOS הליברלית. אך כל זה אינו אלא בגדר השערות וניתוחים ורק ימים יגידו לאיזה כיוון תלך אוסטריה.
משמעות הניצחון
אם בוחנים את המפה הפוליטית באירופה, ניצחונהּ של מפלגת החירות באוסטריה לא ממש מפתיע.
המגמה האירופית לצדד במפלגות הימין הקיצוני מתרפקת על החשש מפני גלי ההגירה הבלתי חוקית, שמכבידים על כלכלות האיחוד האירופי, כך שאין זה מפתיע למשל שמנהיגת מפלגת הימין ״האחים של איטליה״, ג’ורג’ה מלוני, זכתה בבחירות 2022 והייתה לראשת ממשלת איטליה. מחויבותה להיאבק בהגירה הבלתי חוקית ויכולתה לייצר שיתופי פעולה פרלמנטריים גם עם מפלגות יריבות יצרו ממשלה יציבה במה שממצב אותה כאחת המנהיגות המוצלחות ביבשת.
אבל זו לא רק איטליה. ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, מוביל את הממשלה בארצו מאז 2010 ובזמן הזה הספיק לפרק באופן שיטתי את החירויות הדמוקרטיות בארצו, כשהחליש למשל את מערכת המשפט במדינה ובמידה רבה, רבים חוששים ממגמה דומה בשאר מדינות האיחוד. ואכן במרכז אירופה ניכרת מגמה חזקה של התחזקות הפופוליזם: כך למשל עלה לשלטון רוברט פיצו, שהוא אומנם יושב ראש מפלגת השמאל הסוציאל־דמוקרטית, אך מחזיק בדעות פופוליסטיות ומתנגד לתמיכה באוקראינה, בין השאר.
כך או כך, גם אם מפלגת החירות לא תצליח בסופו של דבר להרכיב קואליציה, המפלגה עשתה היסטוריה, משהפכה לחזקה מתמיד ולא מן הנמנע שהיא עוד תתחזק.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
