במשך למעלה מעשור, ניצב השירות הפדרלי הרוסי לבקרת סמים (FSKN) כחוד החנית של רוסיה במאבק בסחר הבלתי חוקי בסמים. כגוף פדרלי רב עוצמה, הוא עיצב מדיניות, פיקח על נורמות משפטיות ואכף את החוק בתחום המורכב של אכיפת חוקי הסמים, עד שפורק במפתיע…
כפי שקורה לעיתים קרובות בגופי אכיפה בעלי השפעה, דרכה של הסוכנות הסתיימה באורח פתאומי ומפתיע והותירה מאחוריה שאלות על יעילותה, ביקורות על פעילותה והיסטוריה מרתקת של ארגון שנספג בתוך משרד הפנים הרוסי, אך הותיר מורשת אפלה של אחד מגופי הביטחון העוצמתיים ברוסיה.
סקירה כללית
מאז מרץ 2003, השירות הפדרלי לבקרת סמים (Федеральная служба по Контролю за оборотом Наркотиков) היה גוף פדרלי של הממשלה הרוסית, שהיה אחראי על מדיניות הסמים, רגולציה, בקרה ופיקוח בתחום הטיפול בסמים נרקוטיים וחומרים מסממים ובעיקר בתחום המאבק בסחר בלתי חוקי בהם. מעין מקבילה רוסית לסוכנות אכיפת הסמים האמריקאית DEA, אך עם יותר שיניים, כזה שגם פעל באפגניסטן בתקופת המלחמה בטליבאן ובמדינות נוספות במזרח אסיה, למרות שרשמית רוסיה לא נטלה חלק בסכסוכים שם.
אבל אז, באפריל 2016, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מחליט לבטל את הסוכנות ולהעביר את סמכויותיה ותפקידיה לידי משרד הפנים הרוסי. למעשה מאז יוני 2016 תחום המאבק בסחר בסמים מצוי בידי המינהלת הראשית לבקרת סמים של משרד הפנים (Главное управление по контролю за оборотом наркотиков МВД России).
היסטוריה: מהלך ההקמה וההתפתחות
הגוף הממשלתי הרוסי הראשון לעסוק במאבק בסחר לא חוקי בסמים היה הוועדה הממלכתית למאבק בסחר בלתי חוקי בסמים שהייתה כפופה למשרד הפנים הרוסי מאז ספטמבר 2002. ועדה זו הוקמה מתוך מחלקה משטרתית בשם המחלקה למאבק בסמים שהייתה קיימת מאז 1990.
אבל לוועדה החדשה לא היו שיניים ולא היו סמכויות אכיפה עצמאיות. רק ב-11 במרץ 2003 ביוזמת ראש הוועדה, ויקטור צ׳רקסוב, הפכה הוועדה הממלכתית לגוף ממשלתי פדרלי והועברו אליה סוכנים משירות משטרת המסים הפדרלית שאך זה התמוססה, על 40,000 אנשיה. ב-1 ביולי 2003 הגוף החדש קיבל סמכויות אכיפה וב-9 במרץ 2004, במסגרת רפורמה פדרלית שיזם פוטין הפכה הוועדה לשירות הפדרלי לבקרת סמים עם ראשי התיבות המפורסמים: FSKN.
במאי 2008, צ׳רקסוב הודח ובמקומו מונה לעמוד בראש הארגון ויקטור איוואנוב. אלא שדווקא בתקופתו נתקל השירות בקשיים ובמאבקים בלתי פוסקים על סמכויות ותחומי אחריות בעיקר מול המשטרה ומול שירות הביטחון הפדרלי. כך למשל, ביולי 2015 הוגשה הצעה לקצץ במצבת כוח האדם בשירות ובשירות ההגירה הפדרלי בכדי לחסוך כמה עשרות מיליארדי רובלים מתקציב המדינה. הוצע כי השירות יפורק וסמכויותיו יועברו לידי משרד הבריאות, אך ההצעה לא קודמה. הארגון ספג ביקורת קשה על השחיתות שפשטה בו, כך למשל סגן ראש הארגון, ניקולאי אאולוב, הוכרז כמבוקש בידי הרשויות בספרד בשל חשד לקשרים עם ארגוני הפשע המאורגן.
לבסוף, באפריל 2016, פוטין הורה לפרק את השירות ולהעביר את סמכויות האכיפה ומצבת כוח האדם שלו לידי מחלקה ייעודית במשרד הפנים: המינהלת הראשית לבקרת סמים של משרד הפנים (GUNK MVD).
מבנה, מטרות ותפקידים עיקריים
במהלך 13 שנות פעילותו תפקידיו העיקריים של השירות היה לפקח על תחום הסמים, מניעה, גילוי וביצוע פעילויות חקירה בנושאי פשעי סמים, תיאום בין גופי הממשלה בתחום המאבק בסחר לא חוקי בסמים, תחום שאילץ את הארגון לשתף פעולה עם גופים מתחרים כמו שירות הביטחון הפדרלי והמשטרה. בנוסף, ניהל השירות בנק נתונים אחיד בנושא הסחר בסמים, מאגר מידע שהועבר לבסוף לידי המשטרה.
השירות הפדרלי לבקרת סמים היה כפוף לוועדה הממלכתית למלחמה בסמים והיו לה יחידות סמך במחוזות הפדרליים של רוסיה, בנוסף למטה מרכזי, פעלו מינהלות אזוריות, מינהלות במחוזות הפדרליים וכן מחלקת חקירות עצמאית ויחידות אכיפה פנימיות כמו יחידת ״רעם״ למלחמה בסמים. בינואר 2014 הועסקו בסוכנות למעלה מ-34,700 איש שמחציתם היו חוקרים מתחום התביעה הפלילית ועובדי מבצעים.
כוחות מיוחדים
כסוכנות פדרלית ממשלתית בעלת סמכויות אכיפה נרחבות, הורשתה הסוכנות להפעיל יחידת כוחות מיוחדים בשם יחידת ״רעם״ (גְרוֹם), שייעודה היה ביצוע מבצעים חשאיים ומיוחדים והיא כללה יחידות מבצעיות ויחידת כלבנים. היחידה היתה כפופה למינהלת למבצעים מיוחדים ואבטחה (שהוקמה על בסיס מינהלת ההגנה הפיזית של שירות משטרת המס הפדרלי).
עם פירוק הסוכנות, יחידת "גרום" עברה לאחריות משרד הפנים הרוסי ועל בסיסה הוקמו יחידות מבצעים מיוחדים במחוזות רוסיה בשם "גרום" במהלך ינואר 2017. ברם, באוקטובר 2023 הוחלט להעביר את היחידה מאחריות המשטרה לאחריותה המשמר הלאומי החדש, שהוקם במהלך 2016 כדי לאגד את כלל הכוחות המיוחדים המשטרתיים ברוסיה.
ביקורת על הפעילות
הארגון ספג ביקורת רבה על מספר היבטים בפעילותו. כך למשל, ב-2004 נאסר שימוש בקטמין להרדמה במרפאות וטרינריות, מה שיצר קונפליקט בין החוק לבין הצד המוסרי של מתן הקלה בסבלם של בעלי חיים. בנוסף, נמתחה ביקורת על כל שתובעים מטעם הסוכנות העמידו לדין על סחר בחומרים שטרם נכללו ברשימת החומרים האסורים (כמו סיבוטרמין).
הארגון קיבל סמכות לחסום אתרי אינטרנט פופולריים בשל חשד למעורבות בסחר לא חוקי בסמים, במה שהדגיש את עודף הסמכויות שהשירות קיבל לידיו. היבט נוסף היה סוגיית המאסרים ההמוניים: כ-20% מהאסירים בבתי הכלא הרוסיים הורשעו על פי סעיף הנוגע לסחר לא חוקי בסמים. רק ב-2011, 134 אלף איש הורשעו בסך הכל בעבירות סמים. דווח על מקרים בודדים של הסתה או הפרות חוק על ידי עובדי אכיפת חוק.
בנוסף, אנשי הארגון עודדו הגבלת משככי כאבים ומומחים הצביעו על אמצעי בקרה מחמירים מדי על הסחר החוקי בסמים, שהביאו לחוסר זמינות במשככי כאבים נרקוטיים. כך קרה שצריכת אופיואידים חוקית לנפש ברוסיה הייתה נמוכה במאות מונים בהשוואה לנעשה במדינות אירופה.
כך או כך, סיפורו של השירות הפדרלי הרוסי לבקרת סמים הוא בעצם סיפור על ארגון בעל משימה חשובה ומורכבת, שחווה שינויים, צמיחה, וגם ביקורת נוקבת, עד לסגירתו המהירה והמפתיעה בשנת 2016. ההעברה המהירה של סמכויותיו אל משרד הפנים הרוסי ממחישה את הדינמיקה המתמדת והשינויים הבלתי צפויים במערכת הביטחון הרוסית. ההיסטוריה של השירות והמחלקה המשטרתית שירשה אותו, משקפת את המאמץ הבלתי פוסק של המדינה לאזן בין אכיפת חוק מחמירה לבין אתגרי בריאות הציבור וזכויות האדם.
חומר מעשיר לצפייה
כאחת מסוכנויות אכיפת החוק החשובות ברוסיה ב-13 שנות קיומה, הסוכנות הופיעה במספר הפקות קולנוע וטלוויזיה מקומיות, מהבולטות שבהן היו הסרט הקומי ״Antidur״ מ-2007 וכן סדרת הטלוויזיה ״כימרה״ , שגוללה את קורות פעילות אנשי השירות, בעיר סנט פטרסבורג שבצפון רוסיה, בשנים שקדמו לפירוק הארגון, תוך דגש על השחיתויות שפשטו בארגון בקרב בכירי הסוכנות.
