לשתף?

ז'ירונה: סמל ללאומנות הקטלאנית

מלך ספרד הוא פרסונה נון גרטה בז'ירונה. ובעוד ב־2017, ריאל מדריד ניצחה שם על רקע המרד הקטאלני, עד היום ההחלטה עודנה בתוקף…

מלך ספרד הנוכחי, לעומת קודמיו, ניחן בכוח נומינלי בלבד. והוא גם לא יכול לבקר באופן רשמי באחת מערי המדינה.

לפני שש שנים הכריזה מועצת הנבחרים של ג'ירונה על פיליפ השישי כאישיות בלתי רצויה. הסיפור הפך אפילו יותר דרמטי כאשר כמה ימים לאחר מכן, ז'ירונה (שאך זה העפילה ללה ליגה) ניצחה במפתיע את ריאל מדריד, שזוכה לתמיכת בית בורבון, שושלת המלוכה הספרדית.

הוא לא הראשון

בשנת 1942, סבתא רבתא של פיליפ השישי הוכרזה גם היא לפרסונה נון גרטה בז׳ירונה.

אין מידע מדויק לגבי מתי בדיוק עלה המונח "פרסונה נון גרטה" (בלטינית "אישיות בלתי רצויה"). המונח עוגן באופן חוקי רק ב־1961, כאשר 40 מדינות (מאוחר יותר נוספו חותמות חדשות) אישרו את אמנת וינה ליחסים דיפלומטיים. המסמך מפרט לאילו זכויות, חובות ונהלים ממשלות חייבות לציית לגבי צוותי השגרירות והקונסוליה. מועמדותו של שליח דיפלומטי מסוכמת בדרך כלל עם הצד המקבל (מה שנקרא שליח קונסולרי), המעניק לו חסינות דיפלומטית. ומעמד הפרסונה נון גרטה מונע ממנו את הפריבילגיה הזאת.

כמובן, עוד לפני אמנת וינה, דיפלומטים הוכרזו כבלתי רצויים. שליחים מארץ אחרת סירבו לפעמים להתקבל בחזרה בימי קדם. בימי הביניים הופיעו משלחות קבע בצפון איטליה. מאמינים שמילאנו הייתה הראשונה שפתחה שגרירויות בערים אחרות. במהלך המאות הבאות, נוהג זה התפשט למדינות שכנות ומספר השליחים גדל ללא הרף. במאה ה־19, הכרזת דיפלומט לפרסונה נון גרטה הפכה לשם נרדף לגירוש שלו.

עם זאת, הצעד חל לא רק על עובדי סוכנויות חוץ, אלא גם על בני משפחותיהם או סתם פקידים. במקרה של ביטול ויזה, גירוש או רשימה שחורה, אדם גם, במובן מסוים, הופך לפרסונה נון גרטה.

איור אישה עם שרשרת פנינים ובלבוש מהודר — ויקטוריה אאוחניה באטנברג, 1910.

ויקטוריה אאוחניה מבאטנברג, מלכת ספרד ואלמנתו של אלפונסו ה־13, עמדה בפני הליך משפיל כזה ב־1942.

ב־1931 פרצה מהפכה במדריד: הרפובליקנים עלו לשלטון והמלך ברח מהמדינה. אלפונסו לא ויתר על תוארו, למרות שהוא איבד את השלטון. אפילו בשנת 1939, כאשר הרפובליקה הפסידה במלחמת האזרחים, והקאודילו (כלומר, המנהיג. מעין גרסה ספרדית של הפיהרר והדוצ'ה) פרנסיסקו פרנקו הפך למנהיג החדש של המדינה, המלך לא שב למולדתו.

תחילה עברה המשפחה לצרפת, ולאחר מכן לאיטליה הפשיסטית.

בשנת 1941 המלך מת. ובשנה שלאחר מכן הכריזה ממשלת איטליה על ויקטוריה כפרסונה נון גרטה. כנראה בגלל המוצא שלה. היא נולדה בסקוטלנד והייתה נכדתה של מלכת בריטניה, ויקטוריה. למרות שהיו גם גרמנים במשפחתה, במהלך מלחמת העולם השנייה כנראה אשתו של המלך הספרדי עדיין הזדהתה עם מדינות הקואליציה במאבקן נגד היטלר.

בסופו של דבר היא עזבה את איטליה ומתה בשוויץ ב־1969. המלך הבא היה נכדה חואן קרלוס הראשון, שעלה לכס המלכות ב־1975 לאחר נפילת משטר פרנקו. המלך הנוכחי, פיליפ השישי, הוא בנו של חואן קרלוס.

הקטאלנים הנחושים

ב־2017 נערך משאל עם לעצמאות קטלוניה. המלך גינה את משאל העם וחברי המועצה המחוקקת של ז'ירונה אסרו על המלך לבקר בעירם.

הכתר נמסר ב־2014 לאחר התפטרותו של המלך הקודם. למרות שפיליפ השישי קיבל כוח נומינלי, שלטונו אינו יכול להיחשב סמלי – הוא שומר על החוקה הספרדית.

ב־1 באוקטובר 2017 נערך משאל עם בקטלוניה, בניגוד לרצון השלטון המרכזי. אזרחי המחוז היו צריכים לענות אם הם רוצים שקטלוניה תהפוך למדינה עצמאית עם צורת ממשל רפובליקנית. זה לא היה הניסיון הראשון להכריע את גורלה של הקהילה האוטונומית. משאל העם תוכנן במקור לשנת 2014, אך אז, בשל מחאת מדריד, הוא נערך בצורה של סקר ללא תוקף חוקי. כתוצאה מכך, בשתי הפעמים הללו הצביעו התושבים בעד ניתוקם מספרד.

כיתוב באנגלית על גבי דגל בפסי צהוב ואדום: Catalonia is not Spain. — כיתוב באנגלית על דגל קטלוניה: ״קטלוניה אינה ספרד״.

ראש הממשלה מריאנו ראחוּי לא הכיר בתוצאות משאל העם ב־2017. מתנגדי העצמאות התעקשו שהנוהל לוקה בחסר. בנוסף, עוד לפני ההצבעה, כינה בית המשפט לחוקה של ספרד את החלטת הרשויות המקומיות כבלתי חוקית.

ב־3 באוקטובר, פיליפ הגיש ערעור והביע תמיכה בממשלתו: "הרשויות הקטאלניות היו מחוץ לגבולות החוק והדמוקרטיה, וניסו לשבור את האחדות של ספרד והריבונות הלאומית".

מחאות והפגנות התקיימו בברצלונה ובערים אוטונומיות נוספות והחלו עימותים עם המשטרה הלאומית. ב־27 באוקטובר הכריז הפרלמנט הקטאלני על עצמאות בהתאם לתוצאות משאל העם.

בתגובה, נערכה במדריד ישיבת בית הנבחרים, שהכניסה שליטה ישירה באזור המורד. הפרלמנט המקומי פוזר ונשיא החנרליטאט של קטלוניה, קרלוס פוידמונט, הוכנס לרשימת המבוקשים הלאומית. הוא הצליח להימלט מספרד, אבל פוליטיקאים אחרים נעצרו והורשעו.

איש עומד עטוף בדגל מול אש בוערת בשעת לילה ברחוב — מפגין קטאלני

ז׳ירונה שונאת את המלך

ב־25 באוקטובר, כלומר עוד לפני שיא האירועים, התקבלה החלטה בלתי צפויה במועצת העיר ז'ירונה.

כאן, רגשות הבדלנים היו חזקים במיוחד: אם בברצלונה והסביבה 89% הצביעו בעד הפרדה מספרד, אז במחוז ז'ירונה – 95% תמכו בכך. כתוצאה מכך, חברי הפרלמנט המקומיים הכריזו על המלך פיליפ השישי ועל נציג ממשלת ספרד בקטלוניה, אנריק מילאו, כאישיות בלתי רצויה. נאסר עליהם לבקר בעיר.

לפני כן נדונה יוזמה דומה על ידי סגני מועצת העיר ברצלונה, אך היא לא זכתה לתמיכה.

אפילו שנים מאוחר יותר, פיליפ עדיין אינו רצוי בקטלוניה. רשמית, החלטת רשויות ז'ירונה לא בוטלה, למרות שפיליפ גם לא רוצה להגיע לשם.

הוא יודע שהתושבים הקטאלנים אינם רוצים בו: ב־2020, מפגינים הציתו צמיגים על מסילת הברזל בברצלונה שלאורכה נסע המלך לעיר. נכון, למרות מאמציהם, פיליפ עדיין הצליח להגיע לברצלונה.

ונקמה בכדורגל

בזירה הספורטיבית, שחקני ז'ירונה איחדו את החלטת מועצת העיר עם ניצחון ליגה על ריאל מדריד, 0:1.

המשבר החוקתי של 2017, התבטא גם במגרשי הכדורגל. לדוגמה, ברצלונה ולאס פלמאס שיחקו ב־1 באוקטובר בקאמפ נואו ריק. יתרה מכך, לא הייתה ודאות שהמשחק יתקיים בכלל.

ריאל היו זהירים יותר. המועדון המלכותי מהווה סמל לאחדות המדינה, אשר כללה אותו אוטומטית ברשימת המתנגדים המבקשים עצמאות לתושבי קטלוניה.

ב־29 באוקטובר שיחקה ריאל נגד ז'ירונה — רק יומיים לאחר הכרזת העצמאות הקטאלנית והכנסת שליטה ישירה של מדריד ולאחר שהתקבלה החלטת צירי מועצת העיר. כדי למנוע בעיות מיותרות, האורחים יצאו למשחק לא באוטובוס של המועדון, אלא באוטובוס נייטרלי, שלא נשא את סמלי קבוצה.

ב־2017 העפילה ג'ירונה לראשונה בתולדותיה לליגה הבכירה ואלופת ליגת האלופות הגיעה לבקר אותם, אם כי בלי מדבקות יפות על האוטובוס.

המשחק נראה כמו עימות בין מועדון פייבוריט לאנדרדוג של הליגה. עד סוף אוקטובר ז'ירונה ניצחה רק פעמיים בתשעה מחזורים — מול מלאגה ודפורטיבו. ריאל הפסידה רק פעם אחת, לבטיס בספטמבר.

ב־29 באוקטובר, אצטדיון מונטיליבי בן 13,000 המושבים היה עמוס לגמרי: דגלים של קטלוניה, שריקות מהיציע וקללות נגד מדריד. לדרמה נוספה עובדה מהביוגרפיה של קרלס פוידמונט המושפל, הוא מז'ירונה. ברור שכולם חיכו לפרובוקציות, אבל מאמן הקבוצה, פבלו מאצ'ין, הרגיע: "אין סיבה להיבהל. האוהדים שלנו שלווים, מכבדים את יריביהם ורק רוצים ליהנות מכדורגל".

והם בהחלט נהנו.

ז’ירונה ספגה בדקה 12 (משער של איסקו), אבל במחצית השנייה כריסטיאן סטואני ופורטו כבשו 2:1 וניצחון היסטורי לז'ירונה. וכל זה בעיצומו של הסכסוך הגדול ביותר בשנים האחרונות בין מדריד לתומכי העצמאות הקטלאנית.