תאמל״ק לי
סיפורו המדהים של יוֹסטה אֶנזֵל, הביורוקרט השבדי שהשתמש בניירת ובפרצות חוקיות כדי להערים על מכונת ההשמדה הנאצית ולהציל עשרות אלפי יהודים.
"זה נס!" קורא פקיד שבדי בהשתאות אל מול ההצלחה הבלתי צפויה, אך חברו לעבודה, כשחיוך רחב על פניו, מתקן אותו מיד: "לא, זו ביורוקרטיה". הרגע הזה מתוך הסרט "The Swedish Connection" (הקשר השבדי) לוכד את תמצית דמותו של יוסטה אנזל, איש משרד החוץ השבדי שהפך את החוקים היבשים לכלי נשק הומניטרי רב עוצמה במהלך מלחמת העולם השנייה. בתקופת השואה ומלחמת העולם השנייה, גוסטה אנגזל, ראש המחלקה המשפטית במשרד החוץ של שבדיה בשטוקהולם, פעל בתוך מנגנון ממשלתי נייטרלי כדי להציל בין 30,000 ל-40,000 יהודים ממוות בטוח, תוך ניצול מבריק של ויזות, דרכונים ופרצות משפטיות.
ראשית דרכו של משפטן בשירות המדינה
יוֹסטה אֶנזֵל (Gösta Engzell) נולד ב־14 בפברואר 1897 בהלמסטד, שבדיה. הוא היה בנם של קארל נילסון, מנהל דואר ואשתו איימי אנזל. את לימודיו סיים עם תעודת בגרות (studentexamen) בסקובדה בשנת 1915, ומשם המשיך ללימודי משפטים באוניברסיטת שטוקהולם, שם קיבל את התואר "מועמד למשפטים" בשנת 1919.
את הקריירה המקצועית שלו החל יוסטה אנזל בשירות בבית משפט מחוזי במחוז השיפוטי וארטופטה ופרוקינד בין השנים 1920 ל-1922. הכשרתו המשפטית הייתה יסודית: הוא מונה למעריך (assessor) בבית המשפט לערעורים גוטה בשנת 1926, שירת כפקיד משפטי נוסף (fiskal) ב-1929, ובשנת 1933 הפך לשופט בבית המשפט לערעורים (hovrättsråd). החל משנת 1931 פעל כשופט בורר, תפקיד שקיבל באופן רשמי ב-1936.
במקביל לתפקידיו בתחום המשפט, יוסטה מילא תפקידים מנהליים בכירים ביותר. הוא שימש כמנהל כללי בפועל לענייני מנהל במשרד המסחר והתעשייה ב-1932 ובמשרד האוצר ב-1936. בשנת 1938 הגיע לנקודת המפנה בקריירה שלו כאשר מונה למנהל כללי (utrikesråd) וראש המחלקה המשפטית של משרד החוץ השבדי.
המחלקה המשפטית שבראשה עמד גוסטה אנגזל הייתה אחראית על כל נושאי הוויזות וההגירה לשבדיה. זמן קצר לאחר מינויו, ייצג יוסטה אנזל את שבדיה בוועידת אוויאן שנערכה בצרפת ביולי 1938, שדנה בבעיית הפליטים היהודים מגרמניה ואוסטריה.
אטימולוגיה
השם גוֹסטה אֶנגזֵל למעשה מבוטא בשוודית יֶסְטָה אֶנְגְסֶל (Yesta Eng-sel), עם ג׳ שקטה. האות G לפני האותיות e, i, y, ö, ä נהגית כמו האות י' (Y) בעברית. האות ö נהגית כמו תנועה שבין סֶגול לבין חולם (דומה ל-eu בצרפתית או ל-ö בגרמנית) ולכן, השם הפרטי נשמע כמו יֶסְטָה (ולא גוסטה). לגבי שם המשפחה Engzell, האות E היא תנועת סגול וה-z נהגית לרוב כ-ס' (S) חזקה. ה-ng נהגית כצליל אפי אחד (כמו במילה English) ולכן אֶנגזֵל.
המדיניות השבדית והגישה המוקדמת
בסוף שנות ה-30, יוסטה וממשלת שבדיה לא גילו עניין מיוחד ביהודים שנאלצו לברוח מגרמניה הנאצית. לא נעשה כל ניסיון להקל על כניסת יהודים לשבדיה ללא ויזה או אפילו לסייע להם בקבלת ויזה שבדית. בשלב זה, יוסטה אנזל החזיק בגישה אנטישמית ופעולותיו במחלקה המשפטית נועדו להרחיק את היהודים מהמדינה.
במשרד החוץ, יוסטה אנזל תואר לעיתים כאיש שאינו זוכה להערכה רבה מצד הממונים עליו. צוותו נדחק למשרד מרתף קטן עם צינורות ביוב רועשים מעל ראשיהם. הוא נחשב לפקיד צנוע וענו שפועל לפי הכללים, מעבד ויזות ומטפל בענייני הגירה מבלי לעורר גלים. הכלל הלא כתוב באותם ימים היה שבקשות של יהודים פשוט מתויקות בארכיון; סבלם נחשב ל"אי-נושא".
המפנה המוסרי: מפגישה גורלית לפעולת הצלה
השינוי הגדול התרחש ב־7 בספטמבר 1942. פליט לטבי בשם סטורץ' נפגש עם יוסטה וסיפק לו מידע מזעזע על התנאים המחמירים וההולכים ומתדרדרים של היהודים בשטחים הכבושים על ידי גרמניה. פגישה זו, יחד עם הגעתה של שותפה צעירה ובעלת עקרונות בשם רות פוגל, החלו להניע את המצפן המוסרי של יוסטה אנזל.
רות פוגל החלה להטיל ספק בבחירותיו של יוסטה אנזל ובמדיניות הממשלתית, כשהיא מדגישה שמאחורי כל פיסת נייר עומדים אנשים אמיתיים בסכנת חיים. כאשר שמועות על "הפתרון הסופי" החלו להתפשט, לצד דיווחים על פשיטות נאציות על בתי יהודים באוסלו, יוסטה לא יכול היה עוד לעמוד מנגד ולשמש כחותמת גומי למדיניות הנייטרלית של ממשלתו.
ואם לא די בזה, הדיפלומט שהוצב בברלין, גוראן פון אוטר, דיווח על פרטים שהגיעו לידיו מקצין הוואפן-אס-אס קורט גרשטיין על השמדה בגז שמתבצעת במחנה ריכוז גרמני בפולין, שאותם קיבל בסוף אוגוסט. דיווחים אלה הובילו לשינוי במדיניות השוודית בנוגע להצלת יהודים, שאלות שטופלו על ידי המחלקה המשפטית של משרד החוץ תחת יוסטה אנזל.
כאשר נודע כי מתוכננים צעדים גרמניים נגד יהודים בנורבגיה באוקטובר 1942 במטרה לגרשם לפולין, החל משרד החוץ בצעדים שיטתיים להצלת קורבנות, אשר נמשכו לאחר מכן במהלך שאר מלחמת העולם והגיעו לשיאם בהונגריה 1944 עם מאמצים של, בין היתר, ראול ולנברג ופר אנגר. השיטה בה השתמשו כונתה "התנגדות ביורוקרטית". הפעילות נוהלה בחשאי בתוך משרד החוץ, בשיתוף שר החוץ כריסטיאן גונתר.
"…עובדה שרק על ידי ביצוע עבודתם, על ידי כך שהחליטו לעזור לאזרחים יהודים חפים מפשע המאוימים בגירוש ומוות, עשו הדיפלומטים השבדים משהו שמעטים אחרים אפילו ניסו. הם ניצלו חור באידאולוגיה הנאצית שלמעשה היה קיים זמן רב. על ידי עשיית זאת הם הצילו חיי אדם."
– פול לוין
המאבק הביורוקרטי בנאצים
יוסטה אנזל החל להשפיע על מדיניות הממשלה השבדית לסייע ליהודים באזורים שבשליטת הנאצים. הוא הנחה את הצוות שלו לעבד ויזות עבור יהודי נורבגיה ודנמרק. המשימה הייתה ברורה: להציל אפילו יהודי אחד בעל קשר שבדי דרך פרצות בחוק, ניירת ותחכום ביורוקרטי.
בנוסף לפעולות הישירות בשטוקהולם, יוסטה עודד דיפלומטים שבדים נוספים לפעול כך. הוא עודד את קארל איוון דניאלסון ואת פר אנגר לנקוט בצעדים להגנת יהודי בודפשט בשנת 1944. המאמצים הללו, שהתבססו על "הכוח של הנייר", הובילו להצלתם של עשרות אלפי בני אדם.
לאחר המלחמה
לאחר סיום המלחמה, המשיך יוסטה אנזל לשרת את שבדיה בתפקידים דיפלומטיים בכירים ברחבי העולם. בשנת 1947 הוענקה לו דרגת ציר (envoy). בין השנים 1949 ל-1951 שירת כציר שבדיה בפולין. לאחר מכן עבר לפינלנד, שם שירת כציר בין השנים 1951 ל-1954.
עם שדרוג היחסים הדיפלומטיים, מונה גוסטה אנגזל לשגריר שבדיה בפינלנד, תפקיד בו החזיק משנת 1954 ועד לפרישתו בשנת 1963. הקריירה הארוכה שלו במשרד החוץ, שהחלה כפקיד משפטי זוטר, הסתיימה כשהוא הפך לאחד הדיפלומטים המוערכים של ארצו.
חיים אישיים ומורשת
בשנת 1927 נישא יוסטה אנזל לברונית אנה ארנקרונה (ילידת 1903), בתם של סגן אלוף הברון קארל-אריק ארנקרונה וסינייה וסטמן. לזוג נולדו ארבעה בנים: גוראן (יליד 1928), אולף (יליד 1931), סטיג (יליד 1938) והנס (יליד 1945).
יוסטה הלך לעולמו ב-7 במרץ 1997, בגיל המופלג של 100 שנים. הוא הותיר אחריו מורשת של "גבורה שולחנית": הוכחה לכך שגם בתוך מערכות ביורוקרטיות קשיחות, אדם אחד עם מצפן מוסרי וכישרון משפטי יכול לשנות את מהלך ההיסטוריה ולהציל חיים בקנה מידה עצום.
כוחה של הניירת אל מול הרוע
סיפורו של יוסטה אנזל מלמד אותנו שגבורה אינה תמיד מתבטאת בשדה הקרב עם נשק ביד. לעיתים, הגבורה הגדולה ביותר נמצאת במסדרונות השלטון, בין תיקיות ויזות וחותמות דיפלומטיות. אנגזל, שהתחיל כפקיד המציית להוראות המרחיקות פליטים, השכיל להבין את גודל השעה ולהשתמש באותם כלים ביורוקרטיים כדי להערים על הנאצים. הוא הוכיח שכאשר אנשים טובים נוקטים פעולה, גם בתוך מנגנונים אפורים, הטוב יכול לנצח. זיכרונו של אנגזל ממשיך לחיות לא רק בספרי ההיסטוריה, אלא גם בלבבותיהם של עשרות אלפי צאצאי הניצולים שחייבים לו את חייהם.
רוצים לגלות עוד סיפורי גבורה לא ידועים מההיסטוריה? הצטרפו לקהילת הקוראים של HistoryIsTold, הירשמו לניוזלטר שלנו ושתפו את הכתבה כדי שכולם יכירו את הפקיד שהכניע את הביורוקרטיה הנאצית.
חומר מעשיר לצפייה
הסרט The Swedish Connection שעלה בנטפליקס ב־2025, מגולל את סיפורו של ביורוקרט שבדי שהופך לגיבור מלחמה לא צפוי כשהוא מנסה להציל חיי יהודים בימים האפלים ביותר של מלחמת העולם השנייה. הסרט מציג את גוסטה אנגזל (בגילומו של הנריק דורסין) כדיפלומט ממוצע, חובב חוקים ותקנות, שמתחיל לפעול בניגוד להנחיות הממשלה לאחר שהוא נחשף לזוועות השואה. בסרט משתתפים גם סיסלה בן ויונאס קרלסון, והוא נכתב ובוים על ידי תרז אהלבק ומרקוס אולסון.
סיפורו המדהים של גוסטה אנגזל, הפקיד השבדי שהציל עשרות אלפי יהודים בעזרת ניירת. גלו איך ביורוקרטיה הפכה לכלי נשק נגד הנאצים.
