תאמל״ק לי
הספינקס הגדול של גיזה, דמות גיר ענקית בעלת גוף אריה וראש אדם העוטה כיסוי ראש של פרעה, הוא הסמל הלאומי של מצרים – העתיקה והמודרנית כאחד – ואחד המונומנטים המפורסמים ביותר בעולם. ◼ למרות מעמדו האייקוני, גיאולוגים, ארכיאולוגים, אגיפטולוגים ומומחים שונים ממשיכים להתווכח על "החידה" הנצחית של הספינקס: בן כמה הוא בדיוק?
הסברה המקובלת ביותר גורסת כי המונולית הוא בן כ-4,500 שנים, ונבנה עבור חַ׳עְפְרַע (ḫˁ f rˁ), פרעה מהשושלת הרביעית של מצרים שחי בסביבות השנים 2578-2603 לפני הספירה. הפירמידה שלו היא השנייה בגובהה מבין הפירמידות שנבנו בגיזה, לצד הפירמידה הגדולה של אביו, ח'ופו. כדי לפצות על גודלה הקטן יותר, הפירמידה של חעפרע נבנתה במיקום גבוה יותר והוקפה בקומפלקס מפואר יותר הכולל פסלים רבים, וביניהם הספינקס, שראשו נחשב כמעוצב בדמותו של הפרעה עצמו.
מה היה השם המקורי?
השם המקורי שנתנו בוני הממלכה הקדומה לספינקס אינו ידוע, שכן מקדש הספינקס, המתחם הסגור וייתכן שאף הספינקס עצמו לא הושלמו באותה עת, ולכן מעט מאוד ידוע על ההקשר התרבותי של הפסל. בתקופת הממלכה החדשה, זכה הספינקס להערצה כאל השמש הוֹר-אֶם-אַחֶת (בעברית: "הוֹרוּס של האופק"; ביוונית: הרמאכיס), ופרעה תּוּתְמוֹס הרביעי (מהמאה ה-14 לפני הספירה) מתייחס אליו בשם זה במפורש ב"אסטלת החלום" שלו.
השם הנפוץ "ספינקס" ניתן לו בעת העתיקה הקלאסית, כאלפיים שנה לאחר תאריך בנייתו המקובל, בהתייחס לחיה מהמיתולוגיה היוונית בעלת ראש של אישה, בז, חתול או כבש, וגוף של אריה עם כנפי נשר (אם כי, בדומה לרוב הספינקסים המצריים, לספינקס הגדול יש ראש אדם והוא חסר כנפיים). המילה האנגלית Sphinx מקורה במילה היוונית העתיקה Σφίγξ (ספינקס), שככל הנראה נגזרה מהפועל σφίγγω (ספינגו; בעברית: לחנוק / ללחוץ), על שם הספינקס היוונית שהייתה חונקת למוות את כל מי שנכשל בפתרון החידה שלה.
מחברים ערבים מימי הביניים, וביניהם אל-מקריזי, מכנים את הספינקס בשמות קופטיים שעברו ערביזציה: בִּלְהִיבּ, בַּלְהוּבָּה או בִּלְהַאוִּיָה. שמות אלו מקורם בשמות פֶּהוֹר או פֶּהוֹרוֹן (ממצרית עתיקה), שמו של האל הכנעני חוֹרוֹן שעמו זוהה הספינקס. השם מופיע גם כאַבְּלְהוֹן בתיאור של הספינקס מאת פרנסואה דה לה בוליי-לה גוז. השם הערבי-מצרי מימי הביניים הוא אַבּוּ אֶל-הוֹל (أبو الهول), שפירושו "אבי האימה", מה שעשוי להיות פרשנות אטימולוגית עממית לשמו של האל חוֹר. במקורות אחרים, השם הערבי-מצרי מימי הביניים מופיע כאַבּוּל-הוּן.
הספינקס כפרי עמל של ציוויליזציה מתקדמת
עם זאת, לא כולם מאמינים שהספינקס נבנה עבור חַ׳עְפְרַע. כבר באמצע המאה ה-19, ציינו כמה אגיפטולוגים שאף על פי שהספינקס ממוקם בתוך מתחם הפירמידות המזוהה מסורתית עם חַ׳עְפְרַע, אין כתובות מאותה תקופה הקושרות אותו ישירות לפסל. לאורך השנים, חוקרים שונים ייחסו את בניית הספינקס לח'וּפוּ, אביו של חעפרע, או לדְּזֵ'דֶפְרַע, בן אחר של ח'ופו.
ב-2015 עלתה תיאוריה חדשה המקדימה את מקורו של הפסל הרבה יותר אחורה בזמן, לפני כ-9,000 שנה. התומכים בהיפותזה זו מצביעים על שחיקה נרחבת של סלע הגיר ליד חלקו העליון של הספינקס הגדול, וטוענים כי הפעם האחרונה שבה ירדו באזור גשמים בכמות מספקת כדי לגרום לשחיקה כזו על סלע גיר הייתה בשנת 7000 לפני הספירה.
תיארוך הספינקס לתקופה כה מוקדמת מרמז כי הפסל היה פרי עמלה של ציוויליזציה מתקדמת שקדמה למצרים העתיקה – טענה מסקרנת, אם כי שנויה במחלוקת עזה. רוב החוקרים עדיין מקבלים את התיארוך המסורתי של הספינקס לתקופתו של חַ׳עְפְרַע וטוענים שהתיאוריה החדשה אינה לוקחת בחשבון את כל הראיות. הספינקס, שנחצב מתוך המסלע הטבעי של רמת גיזה (המוכר כ"תצורת מוקטם"), ידוע כנשחק במהירות רבה, מה שעשוי להסביר מדוע הוא נראה עתיק מכפי גילו האמיתי. יותר מזה, ניקוז מים תת-קרקעיים או הצפות של נהר הנילוס יכלו לגרום לשחיקה הזאת ולאו דווקא משקעים מהשמיים.
לפי ההתאחדות לחקר מצרים העתיקה (Ancient Egypt Research Association ,AERA), הראיות האדריכליות והגיאולוגיות כאחד תומכות במסקנה שהספינקס והמקדש הצמוד לו נבנו יחד עם שאר מתחם הפירמידה של חַ׳עְפְרַע, ולמעשה היו בין המונומנטים האחרונים שהושלמו במתחם.
