גריסלדה: הסיפור האמיתי מאחורי "סנדקית הקוקאין"

הסדרה החדשה בת שישה חלקים מבית נטפליקס, "גריסלדה", מתעדת את עלייתה ונפילתה של גריסלדה בלנקו, 'סנדקית הקוקאין', שניהלה אורגיות מונעות בסמים והובילה את מלחמת הקוקאין של מיאמי, שנוצרה מתוך פרנויה רצחנית. אז מיהי אותה גריסלדה, שאפילו פבלו אסקובר אמר עליה שהיא הייתה האדם היחיד שהוא חשש מפניו…?

גריסלדה המאיימת

גריסלדה בלנקו הרגה מאהבים ואויבים כאחד. היא היתה רוכבת על אופנוע ויורה לעבר היעד שלה בשיטה המועדפת שהפכה לפופולרית ובאירוניה של הגורל, היא כך גם נרצחה מחוץ לאטליז בעיר מדיין, קולומביה, בשנת 2012. לאורך כל חייה כסוחרת סמים, היא הנהיגה את עולם הפשע של מיאמי לאורך שנות ה-70 וה-80 תוך גידול ארבעת בניה, אך לא היססה לבגוד ללא רחמים בדרכה לפסגה, תוך שהיא יוצרת אויבים רבים בתהליך.

אבל לרגע קצר לאחר שנגררה מבית עירוני בקליפורניה באירווין, מחוז אורנג', ב-17 בפברואר (סוף השבוע של יום ההולדת שלה) היא הראתה הצצה לפגיעות שמתחת לחוצפה שאפיינה אותה. היא הייתה קשוחה ומעולם לא הפגינה שום רגש אמיתי, גם כשנלקחה למאסר.

ב-37 השנים שחלפו מאז מעצרה, מקומה של בלנקו בהיסטוריה של ברוני הסמים של קולומביה גדל והעלה את שמה לצד בני ראשי קרטל מדיין פבלו אסקובר הידוע לשמצה וקרלוס לדר.

כך, אדם אחד שנראה היה מלא כבוד והערכה כלפי בלנקו היה דווקא פבלו אסקובר, "מלך הקוקאין" שהנהיג את קרטל מדיין. אסקובר, שחייו נחקרו בסדרה אחרת של נטפליקס ("נרקוס") היה אחראי ל-80% משוק הקוקאין העולמי והיה אחד מסוחרי הסמים העשירים ביותר אי פעם, הכנסותיו הגיעו לסכומים של 420 מיליון דולר בשבוע. על בלנקו אמר אסקובר: "הגבר היחיד שאי פעם פחדתי ממנו היה אישה בשם גריסלדה בלנקו", הציטוט הזה, שמופיע בתחילת הסדרה, רומז שאסקובר ידע על כוחה והשפעתה, אבל לא ידוע מה היה היקף היחסים ביניהם. עם זאת, מסקרן לדעת שהשניים קבורים בבית הקברות מונטה סאקרו בקולומביה.

כמו בחיים, בלנקו הפכה לזיקית במותה. הדימוי שלה כמלכה בין מלכים תואר בטלוויזיה ובקולנוע לא פעם. בשנה שבה נהרגה, בלנקו גולמה על ידי לוס ולסקז בטלנובלה הקולומביאנית, Escobar, el patrón del mal. קתרין זיטה-ג'ונס גילמה אותה בסרט "סנדקית הקוקאין" משנת 2017. כעת, סופיה ורגרה מככבת בסדרה מבית נטפליקס, "גריסלדה", שזמינה לצפייה ישירה. אפילו ג'ניפר לופז צפויה לגלם אותה בסרט הביוגרפי ההוליוודי, "הסנדקית", שנמצא כעת בפיתוח. "היא כל הדברים שאנחנו מחפשים בסיפור סיפורים ובדמויות דינמיות, ידועה לשמצה, שאפתנית, מתחוכמת, מצמררת", אמרה ג'ניפר לופז כשחתמה לגלם אותה ב-2019.

מציאות חייה ופשעיה של בלנקו פחות מטושטשת. הרבה לפני שזכתה לפופולריות בקרב קהלים דוברי אנגלית בסרט התיעודי Cocaine Cowboys משנת 2006, ובסרט ההמשך שלו Hustlin' with the Godmother מ-2008, סיפורה של בלנקו כבר היה אגדה בדברי הימים של מנגנון הלחימה בפשע בארה"ב.

בשנת 1993, ה-DEA פרסם מגזין פנימי בשם Drug Enforcement לציון יום השנה ה-20 להקמת הסוכנות, על ידי הנשיא לשעבר ריצ'רד ניקסון, כדי לנהל את "המלחמה בסמים" הבלתי נגמרת. המסמך מתאר רגעים מרכזיים בהיסטוריה של הסוכנות, החל מ"עץ המשפחה" שלה המתוארך מעבר לאיסור על הסחר, דרך נתיבי סחר בסמים מרכזיים ועד לרצח הסוכן המיוחד אנריקה "קיקי" קמרנה (בגילומו של מייקל פנייה בעוד סדרה של נטפליקס, "נרקוס: מקסיקו").

הפרק שכותרתו "נוכלים" מפרט את חמשת המובילים, ובכן, הנוכלים, של 20 השנים הראשונות של ה-DEA. בלנקו עלתה על כולם. היא נחשבה לדג גדול עוד יותר ממייסד קרטל מדיין, קרלוס להדר. אסקובר לא ייהרג עד דצמבר של אותה שנה. ה-DEA דירג את לכידתה של בלנקו מעל למבוקשים הגדולים של ארצות הברית דאז: לירוי "ניקי" בארנס, מנהיג טבעת הסמים הגדולה ביותר בניו יורק; וויין "אקבר" פריי, ראש ארגון סחר בסמים בניו ג'רזי והכימאי ג'ורג' מרקוורד, האחראי ל-126 מקרי מוות במנת יתר של סם שייצר, שהיה חזק עד פי 400 מהרואין טהור.

מה גרם לבלנקו להפוך למאיימת כל כך?

במילים של ה-DEA עצמו מ-1993: "גריסלדה אהבה הרג. גופות שכבו ברחובות מיאמי כתוצאה מהריבים שלה. היא אספה סביבה קבוצה של עושי דברה המכונה Pistoleros, כאשר הקבלה לקבוצה הושגה באמצעות הריגת מישהו וכריתת חלק בגוף כהוכחה למעשה. אומרים שאחד מבני הקבוצה התנקש ביריב בכך שנסע אליו על אופנוע וירה בו נקודתית".

זה הפך לסימן המסחרי של קרטל מדיין. וסימן הקריאה של התנקשות שבוצעה על ידה. "היא לא רק הרגה יריבים ואוהבים סוררים, אלא השתמשה ברצח כאמצעי לביטול חובות שהיא לא רצתה לשלם. טבח עקוב מדם במיוחד שהתרחש ביולי 1979 במרכז קניות במיאמי נודע בשם טבח דילנד".

עד שהגופות החלו להיערם במיאמי, הסוכן המיוחד פאלומבו ממינהל הסמים האמריקאי התקשה לעלות על עקבותיה של בלנקו. היא חמקה ממאסר בקווינס, ניו יורק, במהלך מבצע באנשי בשנת 1974, אחד המבצעים הגדולים הראשונים של DEA מאז שהוקם שנה קודם לכן ב-1973. באותה עת, 12 קולומביאנים הורשעו בהברחת קוקאין, בשווי של 2.5 מיליון דולר בשבוע, בשנים 1972 עד 1974, במכולות מטען, סירות מרוץ, מזוודות, בגדים, קולבי עץ חלולים ואפילו בתוך כלוב של כלב.

בלנקו נמלטה לקולומביה, שם ה-DEA ניסה לעקוב ולגרום לה להעיף את הקרטלים הקולומביאניים. "אבל זו הייתה משאלת לב ועוגה בשמיים, כי זה מעולם לא קרה", הוסיף פאלומבו.

היא הייתה במעקב בקולומביה עד לפחות 1977, אבל בסופו של דבר נעלמה לתוך מחוזות ונשארה חידה. היו שמועות שהיא נורתה במיאמי ב-1977 וב-1980, אבל פאלומבו לא התקרב אליה שוב עד כמעט 10 שנים לאחר שהוגש נגד בלנקו כתב אישום לראשונה במהלך מבצע באנשי.

בינתיים, הרבה ממה שנודע (לפחות מחוץ לקולומביה) על בלנקו וחייה המוקדמים הגיע מיד שנייה ממודיעה של ה-DEA, מריה גוטיירז, סוכנת הנסיעות של בלנקו שהפכה בסופו של דבר לחברתה, לאשת אמון וכמי שהתאכזבה ממנה.

תחילת חייה

ב-15 בפברואר 1943, בזמן שהעולם עוד היה במלחמה עם גרמניה הנאצית, נולדה גריסלדה בלנקו רסטרפו בקרטחנה בחוף הקריבי של קולומביה. בלנקו ננטשה על ידי אביה, נלקחה למדיין בגיל צעיר וגדלה בשכונת עוני, שם אמה, שנאמר כי היתה זונה אלכוהוליסטית, היכתה אותה באכזריות.

היא נאלצה לצאת לרחובות, פגשה את בעלה הראשון והמנטור קרלוס טרוחיו, שהיה שתיין כבד וזייף מסמכים. השניים עשו את דרכם לניו יורק באמצע עד סוף שנות ה-60. כעת, בשנות ה-20 לחייה, בלנקו עברה מכייסות, זיוף מסמכים מזויפים להברחת "כמויות קטנות של מריחואנה" (ככל שידעו במינהל הסמים האמריקאי).

בניו יורק של שנות ה-60, קוקאין לא היה פופולרי במיוחד. אבל כשהסם התגבש והביקוש גדל בסוף העשור ואל תוך שנות ה-70, "אשת העסקים החדשנית" נסוגה מהברחת מריחואנה ורכשה עסק להלבשה תחתונה. היא יצרה תאים סודיים בחזיות ובחגורות וגייסה שליחים לייבא קוקאין לפי עומס הגוף.

היא השתמשה במספר מקורות לאספקה שלה וכמו בן דורה, קרלוס לדר, דחפה לאיסוף משאבים ולחלוק סיכונים עם סוחרי סמים אחרים, ויצרה את מה שהפך לקרטל מדיין והניחה את היסודות לצמיחתו של המנהיג הידוע לשמצה של הקרטל, פבלו אסקובר.

היא התחילה בכך שהעלתה 100 פרדות ופועלים לרכסי הרי האנדים וייבאה את זן הזהב המפורסם של מריחואנה למדיין, קולומביה ובהמשך גם לעולם. זו הייתה השכונה היחידה שהיו בה רוצחים, אפרו-קולומביאנים, זונות, נעלי ספורט ומריחואנה, והייתה גברת אחת ששלטה בזה. זו היתה גריסלדה בלנקו.

לאחר המעבר מניו יורק חזרה לקולומביה בעקבות מבצע באנשי, קוקאין מגובש נכנס לתמונה ותוך זמן קצר בלנקו חזרה לארה"ב והציפה את מיאמי בזרימה קבועה של סמים. היא הפכה לישות עצמאית שאפשר היה לומר שייצגה את קרטל מדיין, אבל היא למעשה הייתה המלכה. היא לא הייתה צריכה להקשיב לפבלו אקסובר, היא לא הייתה צריכה להשתחוות בפני אף אחד כי היא נתנה להם את כל מסלולי ההברחה הראשונים שלהם.

הזיקית לא נראתה ולא נשמעה במשך יותר מעשור. היא יכלה לעלות או לרדת 30 קילו במשקלה, לשנות את צבע השיער שלה, להיראות עשירה או מרושלת, להפנט כמלכה קולומביאנית או להיראות כאמא אמריקאית טיפוסית בגיל העמידה שחיה בפרברים. אבל עד 1983, ה-DEA ואויביה החלו לסגור באמצעות שילוב של מזל, מלשינים, ובמיוחד, שתי נשים צעירות יותר.

מינהל הסמים סוגר עליה

לסניף ה-DEA במיאמי התקשרה אם מודאגת שבתה היפה מאוד, הצעירה מאוד והלבנה מאוד יוצאת עם סוחר סמים בעל מראה היספני עם מלאי כסף, לכאורה, אינסופי: אובר בלנקו.

זה היה הקשר הראשון של ה-DEA לבלאנקו מאז שנות ה-70 והרמז הראשון לכך שבניה של בלנקו, שהיו צעירים מדי במהלך מבצע באנשי עשור קודם לכן, צמחו לתוך העסק שלה. שישה חודשים לאחר מכן הם קיבלו טיפ נוסף עם מעצרו של חראלדו גומז, קולומביאני שהיה נחוש להישאר בארצות הברית עבור בנו, יליד אמריקה. לא רק שגומז הכיר אותה, אלא שהוא גם היה מיודד עם המשפחה מאז שעבד כמכונאי בקולומביה וערך שיפורים רבים לאופנועים של בניה.

גומז הוכנס בסופו של דבר לתכנית האמריקאית להגנת עדים ומאז לא שמעו ממנו. בעקבותיו יבואו גם מקס מרמלשטיין, מבריח אמריקאי יהודי שהיה חלוץ בצינור הברחת הקוקאין ממדיין למיאמי. מאוחר יותר הוא יימלט מפרס של 3 מיליון דולר על ראשו ויסתתר בתכנית הממשלתית להגנת עדים.

מרמלשטיין ייטען בחקירותיו אצל סוכני DEA, כי לעתים קרובות היא  הייתה מזמינה את הנשים הצעירות שהיא הייתה מעסיקה כדי לבוא ולשכב איתה; כאשר חלק מהפגישות המיניות התקיימו טבע במהלך מסיבות אורגיה פראיות שהייתה עורכת במיאמי.

לאחר שנמלטה ממיאמי, בלנקו השתלבה בעבודות העץ הקליפורניות בצורה כל כך חלקה עד שהסוכנים שעקבו אחריה היו מפספסים אותה, כי לעתים הייתה לבושה כמו אישה אמריקאית בגיל העמידה שהייתה מאוד קפדנית עם עצמה, עם פאה בלונדינית, מטופחת ויפה מאוד. אבל כעבור כמה חודשים היא הייתה משתנה ב-180 מעלות: לבושה מרושל, שיער מסורק עם מקצף ביצים, צביעה נוראית ומראה כללי מוזנח. כמו זיקית שמשתנה ללא הרף. אלא שככל שהזמן עבר והיא נעשתה פרנואידית יותר, היא נאלצה לעזוב את מיאמי בגלל מתנקשים שנשלחו "להוריד" אותה.

סטיבן שלזינגר, שהתחיל כתובע צעיר במחוז הדרומי של ניו יורק במהלך מבצע באנשי, מצא את עצמו בדרום פלורידה כאשר בלנקו הגיעה למשפט. לא היו להם סמים על הפרק והתיק התבסס כולו על השיחות המוקלטות בין בלנקו, שלושת בניה והמודיע, גומז, שהובילו להצצה אישית ראשונה של ה-DEA על פעילותה של גריסלדה בלנקו בארצות הברית. כך, התיק התנהל ללא גרם קוקאין או אגורה של הכנסות מסמים. זו הייתה בעצם קונספירציה של סמים וההוכחה הייתה רק השיחות המוקלטות שהיה צריך לתמלל ולהסביר תוך תרגום מספרדית ושפת הרחוב ולהציגו בפני חבר המושבעים.

זה לא היה תיק מכריע. שלזינגר שקל, אך דחה, הצעה להביא את כתב האישום ממבצע באנשי, אך התיק היה ישן מדי ולא ניתן היה למצוא את הראיות הפיזיות. העבר, הרציחות, שום דבר מזה לא הועמד לדין במשפט הראשון שלה. זה יגיע רק מאוחר יותר. אך באותו משפט, השופט יוג'ין ספלמן, הטיל על בלנקו אישומים כבדים וכינה אותה הדבר הגרוע ביותר מאז מא בייקר. היה בלבול באולם בית המשפט. השופט היה נחרץ. לבלנקו, שהיתה לבושה בשחורים ואוחזת בחרוזים ותנ"ך, לא הייתה תגובה נראית לעין. צוות ההגנה החוויר.

שלזינגר, בינתיים, חשב שהוא עשה עבודה מצוינת והלך לאכול ארוחת צהריים חגיגית. אלא שארוחת הצהריים נקטעה כאשר השופט זימן את התובע הצעיר בחזרה אליו, השופט הזקן התוודה כי נסגרה עסקת טיעון שהוא שכח ממנה, לפיה אותה עסקה הובטח שלא לגזור על בלנקו עונש ארוך יותר ממה ששלושת בניה – אובר, דיקסון ואוסבלדו – נידונו זמן קצר לפני תחילת משפטה.

כך בעוד שהשיחות של הבנים שלה היו קצת יותר קוהרנטיות ומפלילות, נגדה זו היתה ערבוביה וסלט מילים, שלא יכלו להתגבש לכדי כתב אישום. בסופו של דבר, לתובעים ניתנה הבחירה: לקבל את גזר הדין (שהציע לה עד 12 שנות מאסר) או לחזור למשפט.

בזמן ריצוי עונשה, התובעים בנו תיקי רצח מרובים ונראה היה ששאר ימיה יעברו מאחורי סורג ובריח, או אולי בכיסא חשמלי. אבל היא כרתה עסקה נוספת לאחר שמזכירים בפרקליטות המדינה של מחוז מיאמי-דייד היו מעורבים בשערוריית מין טלפונית עם עד המפתח שלהם, הרוצח האהוב על בלנקו, חורחה "ריבי" איילה.

סופה

היא הורשעה בשלושה אישומים ברצח מדרגה שנייה ב-1998 ושהתה במאסר עד 2004, אז גורשה למדיין, קולומביה. היא חיה עוד שמונה שנים עד שנרצחה ב-2012…

התיאוריה המקובלת היא שלקח לאויביה שמונה שנים למצוא אותה. ההפתעה היחידה היא שזה לא קרה קודם לכן. שלושה מארבעת בניה נהרגו כולם לאחר שסיימו את עונשם וחזרו לקולומביה. ואומנם עד למותה, היא חיה חיים ציבוריים ומכובדים בשכונה מפוארת, היא סיימה את חייה בהתנקשות בה באיטליז שבשוק מדיין.

בלנקו נהרגה ב-3 בספטמבר 2012, בגיל 69. היא הותירה אחריה את בנה הצעיר, מייקל קורליאונה בלנקו, הידוע גם בשם מייקל קורליאונה ספולוודה על שם אביו דריו ספולוודה. בזמן מותה של אמו, הוא היה במעצר בית מאז שנעצר ב-12 במאי 2011, בגין שני עבירות פליליות של סחר בקוקאין וקשירת קשר לסחר בקוקאין, לפי ה"מיאמי ניו טיימס". מאז מותה של אמו, בלנקו טוען שהוא עזב את העסק המשפחתי. הוא כיכב בסדרת הריאליטי VH1 Cartel Crew, שרצה במשך שלוש עונות מאז 2019. חתונתו הוצגה בפרק ששודר בשנת 2021 ויש לו ילדים משלו.

כך או כך, קל להבין כיצד גריסלדה הפכה לדמות כה מסקרנת ומעניינת ולא מפתיע שאחרי "נרקוס", בנטפליקס חשקו לטפל גם בסיפורה של "סנדקית הקוקאין", שידעה להחליף צורה כמו זיקית ערמומית.

אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.