הנער שהתארס, הלחימה שנמשכה דקות ארוכות ושינתה הכול, והמאבק המשפחתי של המשפחה מכפר סבא שלא נפסק מעולם במשך יותר מעשור.
4,118 ימים מאז נפל וגופתו נחטפה בידי חמאס.
מה קרה באוגוסט 2014?
בוקר יום ה-1 באוגוסט 2014 התחיל בהכרזה על הפסקת אש שתכנס לתוקף בשעה 08:00 ותימשך 72 שעות, כחלק ממבצע "צוק איתן". פחות משעה לאחר מכן, בסביבות השעה 09:05, כוחות של סיירת גבעתי בפיקוד רס"ן בניה שראל ביצעו מעקב והתרכזו בחיפוש אחר מנהרות תת-קרקעיות של חמאס באזור רפיח. כוח זה נפגע כאשר מחבלים ביצעו מארב כשפרצו ממנהרה ופתחו באש: שלושה חיילים נהרגו באותו קרב: סגן הדר גולדין, רס"ן בניה שראל וסמ"ר ליאל גדעוני. גופתו של הדר נחטפה לתוך מנהרה; זמן קצר לאחר מכן הופעל "נוהל חניבעל" שכלל ירי ארטילרי כבד במטרה לחסום את בריחת החוטפים. כוחות גבעתי נשארו באזור כ-72 שעות נוספות בניסיון לאתרו, אך המאמץ לא הניב תוצאה חיובית. מפקדי יחידות בשטח, בין היתר סגן מפקד הפלס"ר סגן איתן פונד ומפקד חפ"ק המג"ד סג"ם מתן חורש, הובילו מרדף בתוך המנהרה. פריטים שנתגלו בשעות הצהריים בידי צוותים משילוב סיירת מטכ"ל ויחידת אית"ן שימשו, יחד עם ממצאים נוספים, לקביעת מותו של גולדין.
הדר גולדין היה בן 23 במותו. נולד ב-1991 ביישוב אשחר שבמועצה אזורית משגב, הסמוכה לכרמיאל. אביו שמחה גולדין, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, בעוד אמו ד"ר לאה גולדין, מרצה להנדסת תוכנה. הוא גדל בכפר סבא, למד בבית הספר כפר בתיה ברעננה. הוא הותיר אחריו שלושה אחים, כולל אח תאום. לפני יציאתו לעזה התארס לעדנה סרוסי; משפחתו סיפרה שהמפגש המשפחתי האחרון התקיים במסיבת האירוסין וכי הוא הספיק לצייר את ההזמנה לחתונה לפני שיצא לשטח עם אחיו לנשק.
בימים האחרונים נפוצו הודעות מצד חמאס שטענו כי הארגון איתר את מיקומו של גולדין בתוך מנהרות באזור רפיח; הודעות אלה הובילו אפילו לביקורו של הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר בבית משפחת גולדין במוצאי שבת, 8 בנובמבר 2025.
אביו, פרופ' שמחה גולדין, קרא פעמים רבות להחזיר את כל החטופים והחללים וטען בפומבי כי "חמאס יודע ויכול", כלומר לדעתו הארגון יודע היכן מוחזקים החטופים אך בוחר כיצד לפעול. המשפחה ניהלה דרישה ארוכת שנים שלא לשקם את עזה מבלי לכלול את השבתו של הדר.
הדר כסמל
לאורך יותר מ-11 שנים המצב המשפחתי והציבורי הפך את הדר לסמל: עבור משפחתו, עבור חלקים בציבור ואף לטענת פרסומים עבור חמאס עצמו שעשה בו שימוש סימבולי. לאחר שובם של 20 החטופים החיים, אחותו, איילת גולדין, נשאה נאום מרגש בכיכר החטופים והדגישה שהמאבק להחזרת החטופים והחללים נמשך ושאין להרפות. היא ציינה כי חמאס, שיכול היה להשיב 20 בני אדם חיים במסגרת הסכם מסוים, יודע גם איפה נמצאים שאר החללים, הבעיה לדעתה היא המוטיבציה לשחררם.
אב המשפחה הצהיר במספר ראיונות כי "הדר הפך לסמלה של המדינה" וכי המשפחה חשה שהיא מייצגת פנים רחבות יותר של אזרחים ומילואימניקים שנפגעו. הוא האשים באופן ישיר מנהיגים פוליטיים בעבר על כך שלא כפו מחיר הולם על החוטפים ודרש שבמשא ומתן עם חמאס המדינה תעמיד דרישת תמורה ברורה להחזרת החטופים לפני מתן הטבות, כמו מתן חיסוני הקורונה וסיועי הומניטרי נוסף. משפחת גולדין המשיכה להיות פעילה בקמפיינים ציבוריים, בפגישות עם גורמי צבא ומדינה ובנאומים בכיכר החטופים. הם דרשו הכנסת צוותי חיפוש ושילובם במהלך המאמצים להשבת החללים וקראו למדינה לנקוט בעמדה נחרצת כדי שהאויב יבין שחטיפות אינן משתלמות.
אם חשוב לכם להבין לעומק את הסיפורים שמאחורי השמות והמספרים, הירשמו לניוזלטר של HistoryIsTold לקבלת עדכונים על כתבות חדשות וסקירות היסטוריות.
