השקל מוזכר עוד בתנ"ך. בשנת 1897 החל השקל לציין תרומות שנתיות לאוצר הארגון הציוני העוסק ברכישת קרקעות למען המדינה היהודית העתידית. בשנת 1969 העבירה הכנסת חוק המכניס את השם "שקל" ליחידת המטבע. אבל ב-1984 הגיעה האינפלציה ל-444.9%. לאחר התייצבות המחירים הוכנס בשנת 1985 "שקל חדש". אבל זה לא היה הפעם הראשונה שהוטבע מטבע השקל…

רשות העתיקות הכריזה על תגלית נדירה וסמלית ביותר במהלך חפירות בעיר העתיקה. מדרום להר הבית, בהריסות מבנה מימי המרד הגדול, גילו ארכיאולוגים מטבע של חצי שקל. המטבע הוטבע על ידי מורדים יהודים לפני כמעט 2,000 שנה, כאשר רק לקיסר הרומי הייתה הזכות לעשות זאת. הכסף הפרטי הפך לסמל לשחרור.

מלחמת היהודים הראשונה נמשכה בין השנים 66 ל-73 לספירה והשפיעה על כל המדינה ואף על קהילות יהודיות בסוריה ובמצרים השכנות. הרומאים לא הצליחו לדכא את המרד הראשון, והיהודים החזירו זמנית את צורת הממשל התיאוקרטית. בשטחים שבשליטת המורדים הוטבעו לראשונה מטבעות כסף וברונזה בערכים של שקל, חצי ורבע.

חפירות אחרונות נערכו באתר העופל בעיר העתיקה בירושלים (הגן הארכיאולוגי דווידסון). מדענים בחנו שרידים של מבנה ציבורי שנהרס ונבזז על ידי הרומאים, ככל הנראה במקביל לכך שהצליחו לדכא את המרד, בשנת 70. גם בית המקדש נחרב באותו זמן. בין עשרות מטבעות יהודים מהמאה הראשונה שנמצאו באתר זה, היה מטבע כסף.

"זהו רק המטבע השלישי מסוג זה שמתגלה בחפירות בירושלים ואחד מהבודדים שהתגלו בסך הכל. טביעת המטבעות בזמן המרד הייתה אמירה פוליטית, סמל לשחרור לאומי".

באותה תקופה, רק לכוח העליון ברומא הייתה הזכות לטבוע כסף, הסביר פרופסור ליבנר. בצד אחד של המטבע יש תמונה של הגביע, הערך ושנת הטביעה באותיות עבריות. ומאחור יש ענף עם שלושה רימונים והכתובת: "ירושלים הקדושה".

לדברי מדענים, המטבעות היקרים הוטבעו בתוך מתחם המקדש. מיקומם בבניין סמוך מעיד שהכסף שימש לתשלום המס השנתי על שירותי דת. לאחר דיכוי המרד על ידי הרומאים, נדרשו להפנות מסים למס עבור מקדש יופיטר.

ידוע שבכל התקופה הרומית שלפני המרד לא טבעו יהודים מטבעות כסף כלל. השקלים של מלחמת היהודים הראשונה היו הראשונים והאחרונים שנשאו את השם הזה, עד סוף המאה ה-20, אז הוציא בנק ישראל מטבעות כאלה בשנת 1980.

אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.