ח'יר א-דין ברברוסה — האדמירל של הסולטאן

ח'יר א-דין ברברוסה, הידוע גם כח'יר א-דין פאשה, היה קורסאר עות'מאני ולאחר מכן אדמירל בצי העות'מאני, שניצחונותיו הימיים הבטיחו את הדומיננטיות העות'מאנית בים התיכון במהלך אמצע המאה ה-16.

ראשית חייו

הוא נולד בשם ח׳יזר מתישהו בין השנים 1466 ל-1483 בפלאיוקיפוס שבמידיליני, באימפריה העות'מאנית (כיום גרה, באי לסבוס). הוא היה בנו של סיפאהי עות'מאני, יאקופ אגה, ממוצא טורקי או אלבני מיאניצה (כיום במרכז מקדוניה, יוון), ואם יוונייה-אורתודוקסית ממוצא יווני בשם קתרינה, אף היא מלסבוס, שהייתה אלמנתו של כומר יווני-אורתודוקסי. מוצאו האתני של אביו היה מבין הטורקים שהיגרו מאנטוליה ליוון.

הזוג נישא והביא לעולם שתי בנות וארבעה בנים: אצחק, אורוץ', ח׳עזר ואליאס. יאקופ השתתף בכיבוש העות'מאני של לסבוס בשנת 1462 מידי בית גאטילוזיו של הרפובליקה של גנואה ובתמורה הוענק לו כתשורה הכפר בונובה באי. הוא הפך לקדר מבוסס ורכש סירה למסחר במוצריו. ארבעת הבנים סייעו לאביהם בעסקיו, אך המידע על הבנות מועט. בתחילה סייע אורוץ' עם הסירה, בעוד ח׳יזר עזר בעבודות הקדרות.

קריירה מוקדמת

כל ארבעת האחים הפכו לימאים ועסקו בענייני ים ובסחר ימי בינלאומי. הראשון שהשתלב בתחום היה אורוץ', אליו הצטרף אחיו אליאס. מאוחר יותר, לאחר שהשיג ספינה משלו, החל גם ח׳יזר את הקריירה בים. האחים עבדו בתחילה כמלחים, אך לאחר מכן פנו לעסוק כ"פריבטירים" (שודדי ים בשירות המדינה) בים התיכון כדי להתנגד לפעילות האבירים ההוספיטלרים (אבירי סנט ג'ון) שישבו באי רודוס (עד 1522). אורוץ' ואליאס פעלו בלבנט, בין אנטוליה, סוריה ומצרים. ח׳יזר פעל בים האגאי וביסס את פעילותו בעיקר בסלוניקי. אצחק, הבכור, נשאר במיטיליני ועסק בעניינים הפיננסיים של העסק המשפחתי.

ביסוס הכוח

אורוץ' היה ימאי מצליח מאוד. הוא למד לדבר איטלקית, ספרדית, צרפתית, יוונית וערבית בתחילת הקריירה שלו. בעת שחזר ממשלחת מסחר בטריפולי שבלבנון עם אחיו הצעיר אליאס, הם הותקפו על ידי האבירים ההוספיטלרים. אליאס נהרג בקרב ואורוץ' נפצע. אורוץ' שירת כעבד גליאה במשך ארבע שנים עבור מסדר סנט ג'ון, עד שאביו שילם את הכופר לשחרורו.

אורוץ' עבר לאחר מכן לאנטליה, שם קיבל 18 גליאות משהזאדה קורקוט, נסיך עות'מאני ומושל העיר והוטל עליו להילחם באבירי סנט ג'ון שגרמו נזק כבד לספנות ולמסחר העות'מאני. בשנים הבאות, כשקורקוט הפך למושל , הוא העניק לאורוץ' צי גדול יותר של 24 גליאות בנמל איזמיר והורה לו להשתתף במשלחת הימית העות'מאנית לאפוליה שבאיטליה.

בדרכו חזרה ללסבוס, עצר באובויה (Euboea) וכבש שלוש גליאונות וספינה נוספת. כשהגיע למיטיליני עם הספינות שנשבו, למד אורוץ' כי קורקוט, אחיו של הסולטאן העות'מאני החדש סאלים הראשון, נמלט למצרים כדי להימנע מחיסול עקב סכסוכי ירושה. מחשש להסתבכות בשל קשריו הידועים עם הנסיך הגולה, הפליג אורוץ' למצרים, שם פגש את קורקוט בקהיר והשיג ראיון אצל הסולטאן הממלוכי קאנצו אל-ע'ורי, שהעניק לו ספינה נוספת והפקיד בידיו את המשימה לפשוט על חופי איטליה ואיי הים התיכון שבשליטת הנוצרים.

בשנת 1503 הצליח אורוץ' לתפוס שלוש ספינות נוספות והפך את האי ג'רבה לבסיסו החדש. ח׳עזר הצטרף לאורוץ' בג'רבה. ב-1504 יצרו האחים קשר עם שליט תוניס וביקשו רשות להשתמש בנמל האסטרטגי לה גולט. הרשות ניתנה בתנאי שיעבירו שליש מהשלל לסולטאן. אורוץ' תפס שתי גליאות גדולות של האפיפיור ליד האי אלבה. מאוחר יותר תפסו שני האחים ספינת מלחמה סיציליאנית עם 380 חיילים ספרדים ו-60 אבירים מאראגון על סיפונה. הישגים אלו העלו את שמם, והצטרפו אליהם קורסארים מוסלמים ידועים נוספים.

בשנת 1509 הצטרף גם אצחק לאחיו בלה גולט. תהילתו של אורוץ' גברה כאשר בין 1504 ל-1510 הוא העביר קבוצת מוסלמים מספרד הנוצרית לצפון אפריקה. מאמציו לסייע למוסלמים והעברתם למקום מבטחים זיכו אותו בכינוי הכבוד "באבא אורוץ'" (האב אורוץ'), אשר בשל דמיון צלילי התפתח בספרד, צרפת ואיטליה לשם "ברברוסה".

ב־1512 הוזמנו האחים לגרש את הספרדים מבוג'י (Bougie), ובמהלך הקרב איבד אורוץ' את זרועו השמאלית. אירוע זה זיכה אותו בכינוי "Gümüş Kol" ("זרוע הכסף" בטורקית), על שם התותב שבו השתמש. ב-1515 שלח אורוץ' מתנות יקרות לסולטאן סלים הראשון, שבתמורה שלח לו שתי גליאות ושתי חרבות משובצות יהלומים.

כיבוש אלג'יר

בשנת 1516 הצליחו שלושת האחים לכבוש את ג'יג'ל ואלג׳יר מידי הספרדים והשתלטו על האזור. הספרדים באלג'יר ביקשו את עזרת הקיסר קרל החמישי, אך הצי הספרדי נכשל בגירוש האחים. עבור אורוץ', ההגנה הטובה ביותר מפני ספרד הייתה הצטרפות לאימפריה העות'מאנית. הוא ויתר על תוארו כסולטאן אלג'יר לטובת העות'מאנים ב-1517. הסולטאן קיבל את אלג'יר כסנג'ק (מחוז) עות'מאני ומינה את אורוץ' למושל אלג'יר ולמושל ימי ראשי של מערב הים התיכון.

לבסוף, הספרדים תקפו את אורוץ' בתלמסאן (Tlemcen). ב-1518 הגיע הקיסר קרל החמישי לאוראן עם כוח של 10,000 חיילים ספרדים. אורוץ' ואצחק הגנו על תלמסאן עם 1,500 חיילים טורקים ו-5,000 מורים במשך 20 יום, אך בסופו של דבר נהרגו בקרב.

לאחר מות אחיו, ח׳עזר פנה לסא״לים הראשון והציע את נאמנותו. הוא קיבל את התואר "ביילרביי" ב-1519, יחד עם חיילי יניצ'רים, גליאות ותותחים. הוא ירש את מעמדו של אחיו, את שמו (ברברוסה) ואת משימתו.

הפאשה של אלג׳יר

ברברוסה כבש מחדש את תלמסאן בדצמבר 1518 והמשיך במדיניות העברת המוסלמים מספרד לצפון אפריקה. בשנת 1529 כבש את המבצר הספרדי באי פניון של אלג'יר. באוגוסט 1529 העביר 70,000 מוסלמים לאלג'יר בשבעה מסעות רצופים. בשנת 1533 זומן ברברוסה לאיסטנבול על ידי סולימאן המפואר. הסולטאן מינה אותו ל"קפודן-י דריה" (אדמירל עליון) של הצי העות'מאני ולביילרביי (נציב) של צפון אפריקה.

ב-1533 שלח ברברוסה משלחת למלך צרפת, פרנסואה הראשון. המלך פרנסואה ביקש את תמיכתו הימית של ברברוסה נגד בית הבסבורג. בהוראות צבאיות מ-1534 נכתב כי הצי הצרפתי ילווה את צבאו של "אדון האראדין" (ברברוסה) כדי להשיג את מטרותיהם המשותפות נגד גנואה וגורמים אחרים.

ב-1538 הביסו כוחותיו של ברברוסה את הצי המאוחד של "הליגה הקדושה" (ספרד, הוותיקן, ונציה ואחרות) בקרב פרבזה. ניצחון זה הבטיח את השליטה העות'מאנית בים התיכון למשך 33 השנים הבאות, עד קרב לפנטו ב-1571. בשנת 1543 עמד ברברוסה בראש צי של 210 ספינות כדי לסייע לצרפת. הוא הטיל מצור על ניס וכבש אותה עבור המלך פרנסואה הראשון. במשך שישה חודשים הפכה העיר טולון לעיר טורקית למעשה, כולל מסגד ושוק עבדים, כחלק מהברית בין המדינות.

פרישה ומוות

ברברוסה פרש לקונסטנטינופול ב־1545. הוא הכתיב את זיכרונותיו בנרטיב המכונה "Gazavat-ı Hayreddin Paşa" ומת בשנת 1546 בארמונו שעל גדות הבוספורוס ונקבר במאוזוליאום ברובע בשיקטאש באיסטנבול, שנבנה על ידי האדריכל המפורסם סינאן.

הדגל של ברברוסה כלל קליגרפיה ערבית של פסוק מהקוראן: "עזרה מאללה וכיבוש קרוב; ובשר בשורות טובות למאמינים, הוי מוחמד" (نَصرٌ مِنَ اللَّـهِ وَفَتحٌ قَريبٌ وَبَشِّرِ المُؤمِنينَ يَا مُحَمَّد). הדגל הכיל גם את שמות ארבעת הח'ליפים הראשונים, את החרב המפוצלת "ד'ו אל-פקאר" וכוכב בעל שישה קצוות (חותם שלמה), שהיה סמל אסלאמי נפוץ באנטוליה באותה תקופה.

ברברוסה נחשב לאחד האסטרטגים הימיים הגדולים בהיסטוריה. ההיסטוריון הבריטי אדוארד קיבל צ'טרטון כינה אותו "הפיראט הגדול ביותר שחי אי פעם". בטורקיה הוא נחשב לגיבור לאומי; פסלו ניצב בבשיקטאש, ואוניות רבות נקראו על שמו.

חומר מעשיר לקריאה

״אימפריות הים: הקרב הסופי על השליטה בים התיכון 1521–1580״ מאת רוג'ר קראולי. תורגם מאנגלית על ידי חגי אברבוך, בהוצאת אופוס. 2012.

חומר מעשיר לצפייה

כמי שנחשב לגיבור לאומי בטורקיה, סיפורו עובד מספר פעמים לקולנוע ולטלוויזיה.ח'יר א-דין ברברוסה עמד במרכזם של סרטים טורקיים רבים. בסדרת הטלוויזיה הטורקית משנת 2021, "ברברוס: חרב הים התיכון" (Barbaroslar: Akdeniz'in Kılıcı), מגולם ח'יר א-דין ברברוסה על ידי השחקן אולאש טונה אסטפה (Ulas Tuna Astepe).

בסדרת הטלוויזיה הטורקית משנת 2022, "ברברוס ח'יר א-דין: צו הסולטאן" (Barbaros Hayreddin: Sultan's Edict), מגולם ח'יר א-דין ברברוסה על ידי השחקן טולגהאן סאישמאן (Tolgahan Sayışman).

דמותו של הקפטן הקטור ברבוסה מסדרת סרטי "שודדי הקאריביים" מבוססת באופן חלקי על שמו של ח'יר א-דין ברברוסה.