הנרי השמיני מצטייר לעיתים קרובות כמונרך אכזר ושמן בצורה קיצונית, אך זה לא היה נכון לגבי רוב חייו. כגבר צעיר, הנרי נחשב לג'נטלמן נאה ואתלטי במיוחד, שהצטיין במיוחד בטורנירי הפלה ברומח (Jousting). אולם, הייתה זו פציעת רגל שספג במהלך טורניר כזה שתרמה להידרדרות הפיזית שלו בגיל 44. כיוון שרגלו לא החלימה לחלוטין, הוא לא היה מסוגל להתאמן ומשקלו עלה.
היסטוריונים רבים מאמינים כי העלייה במשקלו הייתה תוצאה של סוכרת שנבעה מהפרזה באכילה. בכל יום, הנרי נהנה מ-13 מנות שכללו בעיקר בשר כמו חזיר, ציד, ארנבות ואפילו טווסים וברבורים. הוא גם נהג לגמוע כ-70 פינט (כ-33 ליטר) של בירה בשבוע, מה שהעמיד את ממוצע הקלוריות היומי שלו על כ-5,000 קלוריות.
חליפת השריון המוקדמת של הנרי מעידה על משקל של סביב 82 עד 91 קילוגרם, עם היקף מותניים של 86 עד 91 סנטימטרים. אך חליפת השריון האחרונה שלו הראתה היקף מותניים עצום של 147 עד 152 סנטימטרים, מה שאומר שהמלך הידוע לשמצה שקל בקירוב בין 136 ל-145 קילוגרם.
על חייו ודמותו של הנרי השמיני
הנרי השמיני הוא דוגמה קלאסית לסיפור של "עלייה ונפילה" פיזית ואישיותית.
בשנת 1536, הנרי עבר תאונת רכיבה קשה במהלך טורניר. הוא נפל מסוסו, והסוס (שהיה משוריין וכבד מאוד) נפל עליו. הוא היה מחוסר הכרה במשך שעתיים, ורבים חשבו שהוא מת. הפציעה הזו גרמה לפצעים כרוניים ומוגלתיים ברגליו (כנראה כיבים כתוצאה מזיהום או חוסר זרימת דם) שלא החלימו עד יום מותו. הכאב המתמיד הזה לא רק הפסיק את הפעילות הגופנית שלו, אלא גם הפך אותו לאדם עצבני, פרנואיד ואכזר הרבה יותר משהיה בצעירותו.
בתקופת הטיודורים, אכילת חיות אקזוטיות כמו טווסים וברבורים הייתה סמל סטטוס. ככל שהחיה הייתה נדירה וקשה יותר להכנה (למשל, היו פושטים את עור הטווס עם הנוצות, מבשלים את הבשר ומלבישים אותו חזרה כדי שייראה "חי" על השולחן), כך המלך נחשב לחזק ועשיר יותר. חשוב לזכור שבאותה תקופה בירה (Ale) הייתה בטוחה יותר לשתייה ממים, שהיו מזוהמים לעיתים קרובות. עם זאת, הכמויות שהנרי צרך היו מופרזות לכל הדעות.
חליפות השריון של הנרי השמיני, המוצגות כיום במצודת לונדון (Tower of London), הן "צילום מצב" היסטורי מדויק של גופו. ניתן לראות שם בבירור איך המבנה האתלטי והמרשים שלו (הוא היה גבוה מאוד לתקופתו, כ-1.88 מטר) הופך למבנה עגול ורחב. השינוי בהיקף המותניים שלו הוא מהדרמטיים שתועדו אי פעם אצל דמות היסטורית.
חוקרים מודרניים מעלים השערות נוספות להידרדרות שלו כמו תסמונת מקלאוד (McLeod syndrome), מחלה גנטית שיכולה להסביר את השינויים באישיותו ואת הקושי של נשותיו להביא ילדים לעולם (בעיות בפוריות ובהריונות). יש שהציעו גם סוכרת סוג 2, שילוב של חוסר תנועה ותזונה עתירת פחמימות וסוכרים גרם ככל הנראה לסוכרת קשה שהחמירה את הכיבים ברגליו.
הנרי השמיני התחיל את דרכו כ"נסיך הרנסאנס" האידיאלי – משכיל, מוזיקאי, ספורטאי ויפה תואר – וסיים אותה כרודן כבד גוף ששינה את פני הכנסייה והמלוכה באנגליה לנצח.
תאמל״ק לי