הוא היה אחד האנשים המשפיעים ביותר בזירה הפיננסית והפוליטית של גרמניה בתקופתו, טיפס בצמרת דויטשה בנק והפך לדמות מרכזית בקבוצת בילדרברג, שם התקבלו החלטות שהשפיעו על הכלכלה והמדיניות העולמית. אך גורלו התהפך בפתאומיות בפיגוע מתוחכם שגדע את חייו…
סיפורו מראה לנו כיצד חזון, כוח וטרור מתנגשים לעתים קרובות ומזכיר לנו כמה חסרים יכולים להיות החיים גם לאנשים שנראים בלתי מנוצחים.
מי הוא היה?
אלפרד הרהאוזן (30 בינואר 1930 – 30 בנובמבר 1989) היה בנקאי גרמני מהבולטים בדורו ויו"ר דויטשה בנק. הוא נולד בעיר אסן ובמהלך הקריירה שלו הפך לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בזירה הפיננסית והפוליטית של גרמניה. משנת 1971 כיהן כחבר בדירקטוריון דויטשה בנק, ובהמשך גם בוועדת ההיגוי של קבוצת בילדרברג. מעבר לעולם הבנקאות, שימש הרהאוזן כיועץ קרוב לקנצלר הלמוט קוהל והיה תומך נלהב ברעיון של כלכלה אירופאית מאוחדת. בנוסף, הוא מילא תפקיד מרכזי בעיצוב המדיניות כלפי מדינות מתפתחות, כשהוא ראה בחיזוקן חלק בלתי נפרד ממערכת כלכלית עולמית יציבה.
חייו נגדעו בנסיבות טרגיות: ב-30 בנובמבר 1989 נרצח בבאד הומבורג פור דר הוהה. האחריות למעשה נלקחה על ידי סיעת הצבא האדום – ארגון טרור שמאלני קיצוני שפעל במערב גרמניה. עם זאת, למרות החקירות, האישומים נגד הארגון בוטלו בשל חוסר ראיות, ומאז ועד היום לא הועמד אף אדם לדין על הרצח.
אלפרד נולד ב-30 בינואר 1930 בעיר אסן, גרמניה. עם השנים טיפס בעקביות במעלה עולם הבנקאות הגרמני וב-1971 הצטרף לדירקטוריון דויטשה בנק, תפקיד שהפך אותו בהמשך לאחת הדמויות המרכזיות ביותר במוסד הפיננסי החשוב ביותר ברפובליקה הפדרלית הגרמנית. השפעתו לא הסתכמה במערכת הבנקאית. הוא היה חבר בוועדת ההיגוי של קבוצת בילדרברג שהיה פורום בינלאומי סגור של פוליטיקאים, אנשי עסקים ומובילי דעה ובו התקבלו החלטות שעיצבו את הכלכלה והפוליטיקה העולמית.
מעבר לעולם הפיננסי, הרהאוזן היה גם לאיש סודו של הקנצלר הלמוט קוהל ושימש כיועצו הקרוב. הוא דגל באיחוד כלכלי אירופי וחיזוק המדיניות הכלכלית המשותפת, כשהוא ראה בכך מנוע לצמיחה, יציבות ושגשוג וכחלק מתפיסתו, השקיע מאמצים רבים גם בהגדרת מדיניות כלפי מדינות מתפתחות, מתוך אמונה כי שילובן במערכת הכלכלית העולמית יתרום לכולם והיה תומך גדול במתן הלוואות נרחבות לברית המועצות.
התנקשות
הרהאוזן נהרג מפיצוץ מטען צד מתוחכם זמן קצר לאחר שעזב את ביתו בבאד הומבורג ב-30 בנובמבר 1989. הוא נסע לעבודה במכונית מרצדס-בנץ המשוריינת שלו, כששומרי ראש היו ברכב המוביל וברכב נוסף שעקב אחריו. הפצצה במשקל 7 ק"ג הוסתרה בשקית על אופניים שחנו ליד הכביש. האופניים חנו באופן עקבי ללא חומר נפץ באותו מקום לאורך המסלול של הרהאוזן במשך תקופה ממושכת לפני ההתנקשות, ולכן אנשי האבטחה של הרהאוזן התעלמו מהאופניים. הפצצה התפוצצה כאשר מכוניתו של הרהאוזן קטעה קרן אור אינפרא אדום כשחלפה על פני האופניים. הפצצה כוונה לאזור הפגיע ביותר במכוניתו של הרהאוזן: הדלת בה ישב ודרשה תזמון של שבריר שנייה כדי להתגבר על ציפוי השריון המיוחד של הרכב. הפצצה השתמשה במנגנון מיסניי-שרדין. לוח נחושת, שהוצב בין חומר הנפץ למטרה, עוותה וניתקה מעוצמת הפיצוץ. הפיצוץ גרם למסה של נחושת ששוחררה לעבר המכונית במהירות של כמעט שני קילומטרים לשנייה וחדרה ביעילות את המרצדס המשוריינת. רגליו של הרהאוזן נקטעו והוא דימם למוות. סיעת הצבא האדום קיבלה אחריות על ההתנקשות.
השלכות
איש מעולם לא הואשם ברצח. במשך זמן-מה, משרד התובע הפדרלי הגרמני רשם את אנדראה קלומף וכריסטוף זיידלר מסיעת הצבא האדום כחשודים היחידים. משרד משטרת הפלילים הפדרלי הציג עד ראשי, זיגפריד נונה, שחזר בו מאוחר יותר מהצהרותיו לפיהן טען כי שיכן ארבעה מחבלים בביתו. אחיו למחצה, הוגו פולר, הצהיר כי לא היו אנשים אחרים בדירה באותה עת. ב-1 ביולי 1992, שידרה הטלוויזיה הגרמנית את הסבריו של נונה כיצד אוים על ידי המשרד הפדרלי להגנת החוקה (Verfassungsschutz), סוכנות הביון הפנימית הגרמנית, כדי שיהפוך לעד הראשי בחקירה. באותה שנה הוקמה אגודת אלפרד הרהאוזן לזכרו. בשנת 2004, התובע הפדרלי ביטל את האישומים נגד סיעת הצבא האדום; החקירה הייתה אמורה להימשך מבלי לנקוב בשמו של חשוד. כלי תקשורת גרמניים ואמריקאיים מסוימים קישרו את ההתנקשות באלפרד הרהאוזן לשטאזי (Staatssicherheitsdienst) של הגרמניה המזרחית, אבל הטענות מעולם לא זכו לאישוש.
כמה דיווחים במאה ה-21 טענו כי נשיא רוסיה לעתיד, ולדימיר פוטין, ששירת אז כסוכן ק.ג.ב. בדרזדן, מזרח גרמניה, היה המפעיל של חברי סיעת הצבא האדום שהיו מעורבים בהתנקשות. עם זאת, חקירה משנת 2023 של הדר שפיגל דיווחה כי המקור האנונימי שעמד מאחורי דיווחים אלה מעולם לא היה חבר בסיעה והיה בעל רקע מפוקפק עם "מספר הרשעות קודמות, כולל בעוון מסירת הצהרות כוזבות".
הסיפור של אלפרד הרהאוזן הוא תזכורת מטלטלת לכך שגם דמויות כלכליות, לכאורה רחוקות מהזירה הביטחונית, עלולות להפוך יעד למאבקים אידיאולוגיים. כדי להבין את ההיסטוריה של אירופה בסוף המאה ה-20, יש להתבונן גם בדמויות כמו הרהאוזן, שניסו לעצב עתיד אחר אך חייהן נקטעו בפתאומיות.
רוצים לגלות עוד סיפורים על מנהיגים שניסו לשנות את מהלך ההיסטוריה ונפלו קורבן לנסיבות קשות? המשיכו לקרוא באתר והצטרפו אלינו ברשתות החברתיות.
חומר מעשיר לצפייה
הסרט התיעודי הגרמני משנת 2001, Black Box BRD, מספר מחדש את חייו ונסיבות מותו של הרהאוזן וולפגנג גרמס, חבר חיל האוויר המלכותי שהיה חשוד מרכזי בתקיפה על הרהאוזן.
ההתנקשות מתוארת גם בפרק 4 של הסדרה הגרמנית Deutschland 89.
המיני-סדרה משנת 2024, ״הבנקאי והפצצה״ (Herrhausen: The Banker and the Bomb), מתארת את חייו של הרהאוזן בשנות ה-80, שהובילו להתנקשות בו. בסדרה מככב אוליבר מסוצ׳י.
