האינטרנט. פלטפורמת המידע ששינתה את העולם

הדפוס היה החידוש הגדול בתקשורת עד לפיתוח הטלגרף והוא נותר הפורמט המרכזי להודעות המוניות במשך שנים לאחר מכן, אך הטלגרף אפשר תקשורת מיידית על פני מרחקים עצומים בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית. השימוש בטלגרף דעך ככל שהרדיו הפך קל לשימוש ופופולרי; ככל שהרדיו פותח, הטלפון הפך במהרה לדרך המהירה ביותר לתקשר בין אדם לאדם; לאחר שהטלוויזיה השתכללה והתכנים עבורה פותחו היטב, היא הפכה לצורה הדומיננטית של טכנולוגיית תקשורת המונים; ואז האינטרנט הגיע לאחר מכן ועיתונים, רדיו, טלפונים וטלוויזיה נבלעו לתוך מדיום מידע רחב היקף מאי פעם…

פיתוח האינטרנט

האינטרנט הציבורי הגיע לאחר ארבעה עשורים של דומיננטיות טלוויזיונית ועשרות שנים של שימוש ופיתוח אינטרנט פרטי. הוא הגיע לאחר מאות שנים של חשיבה חדשנית ותיאוריות פורצות דרך והוא נבנה על כל פיסת בינה אנושית שהגיעה לפני כן. עשרות מדענים שעבודתם משתרעת על פני עשרות שנים היו אלה שקידמו את האינטרנט; היזמים היו אלפי מנהיגים פוליטיים, אנשי מדיניות, מנהלי טכנולוגיה, קבלנים ממשלתיים ומסחריים ואפילו מארגנים עממיים.

בתחילת שנות ה-60, ג'יי. סי. אר. ליקליידר (בתמונה משמאל), ליאונרד קליינרוק, דונלד דייוויס, פול ברן, לורנס רוברטס ומדעני מחקר אחרים הגיעו עם הרעיונות שאפשרו להם לחלום באופן אינדיבידואלי ובסופו של דבר להתאחד כדי ליצור מערכת מחשבים מקושרת גלובלית שדרכה כולם יוכלו לגשת במהירות ובקלות לנתונים ותוכניות מכל אתר.

הקבוצה הראשונה של מחשבים ברשת תקשרה זה עם זה בשנת 1969, ו-ARPANET, או רשת סוכנות הפרויקטים למחקר מתקדם, הייתה לתחילתו של האינטרנט. ארבע אוניברסיטאות בארה"ב חוברו והפכו למערכת מחקר שבאמצעותה מדעני מחשבים החלו לפתור בעיות ולבנות את הפוטנציאל לקישוריות מקוונת עולמית. ARPANET הוצגה לראשונה בפומבי בשנת 1972 ובאותה שנה נכתבה תוכנת הדוא"ל הראשונה על ידי ריי טומלינסון. עד 1973, רוב השימוש באינטרנט היה לדיונים בדוא"ל.

וינט סרף ורוברט קאהן פיתחו סטנדרט רשת יעיל – פרוטוקול אינטרנט או IP – בסוף שנות ה-70. באותה תקופה, עדיין היו רק 188 מחשבים מארחים ברשת, אך IP הביא לצמיחה חדשה בשנים הבאות. בשנת 1984 נוצר שירות שמות מתחם, המאפשר ארגון וסיווג של אתרים מקוונים בעולם. מערכת כתובות זו עדיין בשימוש כיום; לדוגמה, .com, .org, .edu. עוד נוספו מאז.

בשנת 1991, פיתח טים ברנרס-לי (בתמונה משמאל) את האינטרנט העולמי כדרך לשיתוף מידע. פורמט ההיפר-טקסט הזמין דרך האינטרנט שלו הפך את האינטרנט להרבה יותר קל לשימוש מכיוון שניתן היה לראות את כל המסמכים בקלות על המסך ללא צורך בהורדה. תוכנת ה"דפדפן" הראשונה – Mosaic – הוצגה על ידי מארק אנדרסן בשנת 1993 והיא אפשרה שימוש זורם יותר בתמונות וגרפיקה באינטרנט ופתחה עולם חדש למשתמשי אינטרנט.

בשנת 1996, היו כ-45 מיליון אנשים שהשתמשו באינטרנט. עד 1999, מספר משתמשי האינטרנט ברחבי העולם הגיע ל-150 מיליון, ויותר ממחציתם היו מארצות הברית. בשנת 2000, היו 407 מיליון משתמשים ברחבי העולם. עד 2004, היו בין 600 ל-800 מיליון משתמשים (הספירה הפכה לא מדויקת יותר ויותר ככל שהרשת גדלה, וההערכות משתנות).

האינטרנט הוא עבודה בתהליך. בעוד שגרסת 6 של IP מוכנה כעת ליישום, כמה מדענים – בראשות חלוץ האינטרנט דיוויד קלארק ואחרים – פועלים לקראת המצאה מחדש של האינטרנט העולמי, החל מאפס. הפרויקט צפוי להתפתח במהלך העשור הקרוב.

האינטרנט משנה את העולם

לאחר שברנרס-לי הביא לחיים את "רשת האינטרנט העולמית" (World-Wide Web) שלו בשנת 1990, ואנדרסן השיק את Mosaic, הדפדפן המהפכני, בשנת 1993, האינטרנט מנה כ-16 מיליון משתמשים עד 1995, ומשקיעי הון סיכון היו עסוקים במשרה מלאה, במימון מאות עסקים חדשים הקשורים לאינטרנט. אנשים בכל רחבי העולם חלקו את תחומי העניין, התקוות והחלומות שלהם באינטרנט ומספר משתמשי האינטרנט התקרב למיליארד.

הודות לעבודתם של אלפי משתפי פעולה בארבעת העשורים האחרונים של המאה ה-20, האינטרנט בימינו הוא רשת עולמית המתרחבת ללא הרף של רשתות מחשבים להעברת סוגים רבים של נתונים. רשתות תקשורת אלחוטיות באמצעות לוויין ופס רחב עוזרות לאנשים אפילו במקומות המרוחקים ביותר למצוא דרכים להתחבר. האינטרנט, שהתגבר על החששות הראשוניים שהמסחור יגביל את היצירתיות או את חופש הביטוי, הפך לתערובת מטורפת של אתרים מסחריים, מידע ממשלתי ודפים מעניינים להפליא שנבנו על ידי אנשים שרוצים לשתף את התובנות שלהם.

מספר האנשים היוצרים דפי אינטרנט ממשיך לגדול. נכון לאמצע שנת 2004, נרשמו יותר מ-63 מיליון שמות מתחם, בערך אחד לכל 100 אנשים החיים בעולם.

על תחזיות ועתיד האינטרנט

עורך Mondo 2000, ר.ו. סיריוס (שמו האמיתי, קן גופמן), כפי שצוטט במאמר משנת 1992 ב"ברגן (ניו ג'רזי) רקורד" תחת הכותרת "חשיפת העתיד" תהה "מי ישלוט בכל הטכנולוגיה הזו? התאגידים, כמובן. והאם זה אומר ששתל המוח שלכם יגיע עם לוגו של החברה, וב-20 אחוז מהזמן תשמעו פרסומות?"

פיטר הובר, עמית בכיר במכון מנהטן, ציטט במאמר של פורבס משנת 1992 תחת הכותרת "מיקוד אולטימטיבי": "שלבו GPS עם משדר פשוט ומחשב… אם אתם רוצים לעקוב אחר ציפורים נודדות, אסירים בשחרור על תנאי או – מה שמסתכם פחות או יותר באותו דבר – בת מתבגרת שמחזיקה במפתחות המכונית שלכם, אתם תהיו לקוחות במוקדם או במאוחר."

דייוויד פרוש, פרופסור במכון הפוליטכני רנסלר, בנאום שנשא בשנת 1992 בפני איגוד הספריות והטכנולוגיות המידע היה משוכנע ש"אם המרחב הקיברנטי הוא אוטופי, זה משום שהוא פותח את האפשרות להשתמש בפלטפורמה הדטרמיניסטית למטרות בלתי צפויות… ייתכן שאפילו נגדל מערכת גדולה, מורכבת ולא יציבה מספיק כדי לקפוץ על פני אותה התפצלות אפשרית אחרונה – באופן אוטופואטי – אל אותו [אזור] מושך מוזר מכל האפשרויות, תודעת האלוהות."

הסופר ובעל הטור של מגזין Wired, ברוס סטרלינג, במאמר משנת 1993 תחת הכותרת "מלחמה היא גיהנום וירטואלי" התעקש ש"כל תשתית המעצמות הקטלנית והעצומה מתפתחת מתוך הסייברספייס של המאה ה-21 כמו איזה טריק אוריגמי נוזלי בלתי אפשרי. אנשי המילואים מליגות הבאולינג חושפים לפתע את עצמם כוותיקי טופ גאן בסיוע דיגיטלי ממאה קמפיינים בסייברספייס של סוף שבוע. והם הולכים למקום שכוח אל שאין בו מציאות מדומה כנכס אסטרטגי, והם תולים את הצבא הזה במסכי מד הטווח שלהם, ואז הם מנתקים אותו, ואז הם הורגים אותו. דם ובשר בוער ניתזים בצד הרחוק של הזכוכית. אבל זה לא יכול לעבור דרך המסך."

העתידן ג'ים דאטור, בנאום בכנס העולמי של WFSF בשנת 1993 טען ש"ככל שהמהפכה האלקטרונית תתמזג עם האבולוציה הביולוגית, תהיה לנו – אם אין לנו אותה כבר – בינה מלאכותית וחיים מלאכותיים, ונתמודד עוד יותר מאשר עכשיו עם סוגיות כמו הזכויות החוקיות של רובוטים, והאם עליכם לאפשר לבנכם להתחתן עם אחד מהם, ולמי יש משמורת על צאצאיהם של איחוד כזה."

העתידן אלווין טופלר, במאמר ב-Wired משנת 1993 תחת הכותרת "לוחם (נגד) גלי הלם" הוסיף ש"אם אנו נמצאים כעת בתהליך של שינוי האופן שבו אנו יוצרים עושר, מהתעשייתי למידעי… ככל שפעולה צבאית עתירת ידע הופכת, כך היא הופכת ללא לינארית יותר; כך קלט קטן במקום כלשהו יכול לנטרל השקעה עצומה. וקבלת המידע הנכון במקום הנכון בזמן הנכון, בהודו או בטורקיסטן או באלוהים יודע איפה, יכולה לנטרל כמות עצומה של כוח צבאי במקום אחר… חשבו במונחים של משפחות. חשבו במונחים של סוחרי סמים. וחשבו במונחים של ההאקר החכם מאוד שיושב בטהרן."

ג'ון פרי בארלו, פעיל אינטרנט ומייסד שותף של קרן Electronic Frontier, במאמר משנת 1994 עבור מגזין Wired תחת הכותרת "כלכלת הרעיונות" ציין ש"נצטרך להסתכל על מידע כאילו מעולם לא ראינו את הדברים האלה קודם לכן… כלכלת העתיד תתבסס על יחסים ולא על החזקה. היא תהיה רציפה ולא סדרתית. ולבסוף, בשנים הבאות, רוב הסחר האנושי יהיה וירטואלי ולא פיזי, ולא יורכב מדברים אלא מהדברים שמהם נוצרים חלומות. עסקינו העתידיים יתנהלו בעולם העשוי יותר מפעלים מאשר משמות עצם."

טום מדוקס, במאמר משנת 1994 עבור וילסון רבעון תחת הכותרת "ההשלכות התרבותיות של אוטוסטרדת המידע": "הטכנולוגיה החדה של ה-NII יכולה לחתוך במספר דרכים: היא יכולה להרחיב את תחום הסחורות והבקרות; היא יכולה לשרת את ההתנגדות לכוחות אלה; היא יכולה להרוות את כולנו, נשלטים ובקרות כאחד, בחלופה וירטואלית לעולם האמיתי. בינתיים, רוב האנושות תחיה ותמות ללא פלאי ה-NII, או אפילו משמחת התזונה, הטיפול הרפואי והדיור המתאימים. נעשה טוב אם לווסת את ההתלהבות שלנו בהתאם – כלומר, לזכור היכן לאהבה ולרחמים יש את בתיהן הטבעיים, באותו עולם חומרי. אחרת היינו בונים עוד אנדרטה פרעונית לעושר, חמדנות ואדישות. היינו מוכיחים שהטכנופובים צודקים. יתרה מזאת, היינו משתפים פעולה כדי להזניח את סבלם של אבודי כדור הארץ – העצמי האחר שלנו – כדי לבדר את עצמנו."

ניקולס נגרופונטה, בטור משנת 1995 במגזין Wired תחת הכותרת "מחשוב לביש": "מה עדיף לקבל תקשורת קולית מאשר דרך עגיל, או לשלוח הודעות מדוברות מאשר דרך דש השרשרת? תכשיטים עיוורים, חירשים ואילמים פשוט לא מרוויחים את פרנסתם. בואו ניתן לחפתים תפקיד שמצדיק את שמם… ו…

"החלק התחתון הגיוני הרבה יותר ממחשב נייד – כדי לאתחל, אתה נועל את המגפיים שלך. כשאתה חוזר הביתה, לפני שאתה מוריד את המעיל שלך, הנעליים שלך יכולות לדבר עם השטיח כהכנה למשלוח חדשות היום האישיות שלך למשקפיים."

גרג בלונדר, במאמר משנת 1995 עבור מגזין Wired תחת הכותרת "גנים דהויים": "בשנת 2088, הענף שלנו על עץ החיים יקרוס, ויסיים ריצה צנועה מאוד (אם כי זכתה לשבחי הביקורת) על כדור הארץ. האשם? לא התחממות כדור הארץ. לא מלחמה אטומית. לא חיידקים אוכלי בשר. אפילו לא יותר מדי טלוויזיה. האשם הוא המעגל המשולב… עד 2090, המחשב יהיה חכם פי שניים ובעל תובנות כפולות מכל בן אנוש. הוא לעולם לא יפסיד משחק שחמט, לעולם לא ישכח פנים, לעולם לא ישכח את לקחי ההיסטוריה. עד 2100, הפער יגדל עד לנקודה שבה הומו סאפיינס, באופן יחסי, עשוי להיות חיית מחמד טובה. מצד שני, המחשבים של 2088 אולי לא יתנו לנו מחשבה שנייה."

הנס מוראבק, כפי שצוטט במאמר משנת 1995 ב-Wired תחת הכותרת "סופר-הומניזם": "הרובוטים ישחזרו אותנו מספר פעמים, בעוד שהגרסה המקורית של עולמנו קיימת, לכל היותר, פעם אחת בלבד. לכן, מבחינה סטטיסטית, סביר הרבה יותר שאנו חיים בסימולציה עצומה מאשר בגרסה המקורית. מבחינתי, כל תפיסת המציאות היא אבסורדית למדי. אבל כל עוד אתה בתוך התרחיש, אתה לא יכול שלא לשחק לפי הכללים. אז עדיף שנעמיד פנים שזה אמיתי – למרות שהסיכוי שהדברים הם כפי שהם נראים הוא זניח במהותו."

התפתחות האינטרנט היא סיפור של חדשנות מדעית, שיתוף פעולה עולמי וחזון טכנולוגי חסר תקדים. החל מהטלגרף ועד רשתות תקשורת חכמות, האינטרנט שינה את החברה האנושית, את הכלכלה ואת תפיסת המציאות עצמה. התחזיות עליו נעות בין אוטופיה של שיתוף ידע לבין אזהרות על אובדן שליטה אנושית – אך דבר אחד בטוח: הוא ממשיך לעצב את עולמנו.