כיצד עריקה אחת הצליחה למוטט מערך ביון שלם ולהפוך את מאזן הכוחות בזירה העולמית? בעיצומה של המלחמה הקרה, כשסוכנויות ביון פעלו בצללים ומנהיגים קומוניסטים נאחזו בכוחם בכל מחיר, ערק יוֹן מִיכָאִי פֶּצֶ׳פֶּה – אחד האנשים הקרובים ביותר לנשיא רומניה ניקולאה צ'אושסקו – למערב.
סיפורו חושף את מה שהתחולל מאחורי הקלעים של אחת האימפריות החשאיות ביותר באירופה, עם תככים פוליטיים, מבצעים סודיים וניסיונות התנקשות.
חייו של מרגל
יוֹן מִיכָאִי פֶּצֶ׳פֶּה (Ion Mihai Pacepa), שנולד ב-28 באוקטובר 1928 בבוקרשט, היה אחד האנשים המרכזיים ביותר בשירותי הביון של רומניה הקומוניסטית. הוא שימש כגנרל בדרגת לוטננט במשטרת הביטחון החשאית: ה”סקוריטטה” (Securitate), ועמד במרכז מנגנון הריגול, התעשייה והפוליטיקה של תקופתו. ביולי 1978, בעיצומו של המלחמה הקרה, ערק פצ׳פה לארצות הברית, במהלך שנחשב לאחד הדרמטיים והמשמעותיים ביותר של התקופה. פצ׳פה הפך לא רק לעריק הבכיר ביותר אי פעם מהגוש המזרחי, אלא גם לאדם שהרס מבפנים את מערכת הביון הרומנית והנחית מכה קשה על שלטונו של ניקולאה צ’אושסקו. הוא הקדיש את חייו לאחר העריקה לחשיפת מנגנוני הדיכוי וההשפעה של משטרים קומוניסטיים, וכתב ספרים מרתקים על חוויותיו וסודות הביון שידע.
פצ׳פה נולד בבוקרשט למשפחה ממעמד בינוני. אביו, שנולד בשנת 1893 בעיר אלבה יוליה שבצפון מערב טרנסילבניה, עבד במפעל קטן לייצור כלי מטבח שבבעלות משפחתו. ב-1 בדצמבר 1918 אוחדה טרנסילבניה עם רומניה, מהלך היסטורי שעיצב את עתידה של המדינה. שנתיים לאחר מכן, בשנת 1920, עבר האב לבוקרשט כדי לעבוד בסניף המקומי של חברת הרכב האמריקנית ג’נרל מוטורס.
הקשרים הללו עם תעשייה בינלאומית וחשיפה לעולם המערבי יהפכו בהמשך לרקע חשוב בחייו של פצ׳פה, שישלב בין טכנולוגיה, תעשייה וביון. בשנת 1947, זמן קצר לאחר סיום מלחמת העולם השנייה ובצל התבססות המשטר הקומוניסטי, החל פצ׳פה ללמוד כימיה תעשייתית באוניברסיטת הפוליטכניקום של בוקרשט.

אך חודשים ספורים לפני שסיים את לימודיו, גויס לשורות ה”סקוריטטה” – המשטרה החשאית של רומניה. את התואר שלו השלים רק ארבע שנים לאחר מכן, בזמן שכבר שירת בארגון הביון. בתחילת דרכו שובץ פצ׳פה במנהל נגד חבלה של הסקוריטטה. בשנת 1955, בזכות הישגיו, הועבר למנהל המודיעין החוץ. שנתיים לאחר מכן, ב-1957, קיבל את תפקידו הראשון מחוץ לרומניה – ראש תחנת הביון הרומנית בפרנקפורט שבמערב גרמניה. הוא כיהן שם במשך כשנתיים.
באוקטובר 1959, שר הפנים אלכסנדרו דרגיצ’י מינה אותו לראש המחלקה החדשה לריגול תעשייתי, שנקראה S&T (קיצור של Știință și Tehnologie – “מדע וטכנולוגיה”). במסגרת זו, הוביל פצ׳פה את כל מערך הגניבה וההשגה של ידע תעשייתי עבור רומניה. הוא טען שהיה מעורב בהקמת תעשיית הרכב המקומית, כמו גם בפיתוח תעשיות מתקדמות של מיקרו-אלקטרוניקה, פולימרים ואנטיביוטיקות. בשנים 1972-1978 שימש פצ׳פה גם כיועצו האישי של נשיא רומניה, ניקולאה צ’אושסקו, לנושאי תעשייה וטכנולוגיה ובמקביל שימש כסגן ראש שירות המודיעין החוץ הרומני. באותה תקופה הוא היה אחד האנשים הקרובים ביותר לצ’אושסקו, עם גישה ישירה לא רק למידע צבאי ותעשייתי, אלא גם לתככים הפוליטיים בצמרת המשטר.
אלא שביולי 1978 התרחש האירוע ששינה את חייו של פצ׳פה ואת פני המלחמה הקרה. צ’אושסקו שלח אותו לגרמניה המערבית, כשהוא נושא מסר אישי לקנצלר הגרמני הלמוט שמידט. במקום לבצע את שליחותו, נכנס פצ׳פה לשגרירות האמריקנית בבון וביקש מקלט מדיני. ארצות הברית נענתה לבקשה במהירות. הוא הוטס בחשאי במטוס צבאי לבסיס חיל האוויר אנדרוז ליד וושינגטון הבירה. זה היה אירוע נדיר שהעיד על חשיבותו האסטרטגית של העריק החדש. סוכנות הביון המרכזית, ה-CIA, הגדירה בהמשך את שיתוף הפעולה שלו כ”תרומה חשובה וייחודית לארצות הברית”.
במכתב שפורסם ב־1980 בעיתון הצרפתי Le Monde, ושהושמע שוב ושוב בתחנות רדיו חופשיות כמו Radio Free Europe, חשף פצ׳פה את הסיבה שהובילה אותו לערוק. לדבריו, ביולי 1978 קיבל הוראה ישירה לארגן את חיסולו של נואל ברנרד, ראש מחלקת השידורים בשפה הרומנית של רדיו אירופה החופשית. ברנרד היה מבקר חריף של צ’אושסקו והערותיו הרגיזו את הנשיא הרומני עד מאוד. במכתב לבתו דנה כתב פצ׳פה: “עמדתי בפני בחירה קשה – להיות אבא טוב או להיות פושע פוליטי. ידעתי, דנה, שתעדיפי לחיות ללא אבא מאשר עם אבא שהוא רוצח.”
בסופו של דבר בחר להציל את מצפונו ולהימלט למערב. נואל ברנרד מת ב-1981 מסרטן, אך אלמנתו טענה כי היה קורבן לפעולה חשאית של הסקוריטטה, שכללה חשיפה לקרינה רדיואקטיבית. פצ׳פה טען מאוחר יותר כי הארגון השתמש בנשק מיוחד בשם “ראדו”, שמבוסס על קרינה שנועדה לגרום לסרטן ולהביא למוות תוך חודשים ספורים.
עריקתו הכתה את משטרו של צ’אושסקו בהלם מוחלט. המידע שהביא איתו למערב אִפשר ל-CIA ולמדינות נאט”ו לפרק כמעט לחלוטין את מערך הביון הרומני. תוך שלוש שנים בלבד, לא נותרה אף פעולה מבצעית משמעותית פעילה, ולא נשאר אף בכיר במערכת הביון שלא הוחלף. צ’אושסקו עצמו חווה התמוטטות עצבים בעקבות העריקה והורה להרוג את פצ׳פה בכל מחיר. לפי עדויות שונות, הוצאו שני גזרי דין מוות נגדו וצ’אושסקו הציב פרס של 2 מיליון דולר על ראשו. יש הטוענים שגם יאסר ערפאת ומועמר קדאפי הוסיפו מיליון דולר כל אחד לסכום, מתוך אינטרסים משותפים עם המשטר הרומני.
בשנות ה-80 גייסה הסקוריטטה את הטרוריסט הידוע קרלוס התן כדי להתנקש בפצ׳פה בארצות הברית. למרות מספר ניסיונות, כולם נכשלו. רק ב-7 ביולי 1999, לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי, ביטל בית המשפט העליון של רומניה את שני גזרי הדין נגד פצ׳פה, ואף הורה להשיב לו רכוש שהוחרם ממנו. אך ממשלת רומניה דאז סירבה ליישם את ההחלטה. רק בדצמבר 2004, הממשלה החדשה השיבה לו באופן רשמי את דרגת הגנרל.
למרות זאת, על פי חלק מהעדויות, הוא המשיך לחיות בחשאי בארצות הברית עד יומו האחרון, מחשש שמי שינסה לפגוע בו עדיין פועל. יון מת ב-14 בפברואר 2021 בגיל 92, בניו ג׳רזי, לאחר שנדבק בקורונה ומותו סימל את סופה של תקופה, אך המידע שהשאיר אחריו ממשיך להוות מקור חשוב להבנת פעולת המשטרים הקומוניסטיים ושירותי הביון שלהם בתקופת המלחמה הקרה.
חומר מעשיר לקריאה
- Red Horizons: Chronicles of a Communist Spy Chief (1987) – ISBN 0-89526-570-2
- Red Horizons: The 2nd Book. The True Story of Nicolae and Elena Ceaușescu’s Crimes, Lifestyle, and Corruption (1990) – ISBN 0-89526-746-2
- The Kremlin Legacy (1993)
- Cartea neagră a Securității, Editura Omega, Bucharest (1999) – ISBN 973-98745-4-1
- Programmed to Kill: Lee Harvey Oswald, the Soviet KGB, and the Kennedy Assassination (2007) – ISBN 978-1-56663-761-9
- Disinformation: Former Spy Chief Reveals Secret Strategies for Undermining Freedom, Attacking Religion, and Promoting Terrorism (2013) – ISBN 978-1-93648-860-5
חומר מעשיר לצפייה
במאי 2023 השיקה רשת HBO סדרת דרמה רומנית בשם Spy/Master, המבוססת על סיפור עריקתו בסוף שנות ה-70. הסדרה מציגה גרסה דרמטית ומבוימת של האירועים, עם שמות דמויות שהוחלפו – דמותו של פאצפה מופיעה בשם ויקטור גודנאו. הסדרה כוללת שחקנים ממדינות שונות, והדיאלוגים בה מוקלטים בשפות רומנית, אנגלית, גרמנית, רוסית וערבית מצרית, עם כתוביות.


