תאמל״ק לי
פרס או איראן? ולמה הפרסים בחרו להיות איראנים, כך ששם המדינה תואם את השם העצמי של רוב תושביה?
רקע
מאז ומתמיד קראו לה תושבי הארץ הזו איראן ("מדינת הארים"). היוונים הקדמונים קראו לה פרס ואחריהם עמים אירופאים נוספים, שהעבירו לארץ את שמו של האזור ההיסטורי של פרסואש (Parsuash) על חופי המפרץ הפרסי. כאן חיו אנשים כבר מאמצע המאה הששית לפני הספירה, שיצרו את האימפריה האחמנית, אשר (כמו המדינה הסאסאנית המאוחרת יותר) נקראת באופן מסורתי פרס.
בינתיים, מספר שנים מאוחר יותר, באיראן עצמה, החלו כמה מדענים להתנגד להחלטה הזו, מתוך אמונה שהיא מונעת מהמדינה תקשורת עם עברה המפואר. כתוצאה מכך, בשנת 1959, החליט השאה החדש מוחמד רזא פהלווי שבפרקטיקה הבינלאומית ניתן להשתמש בשני השמות במקביל. לאחר מהפכת 1979, המדינה נודעה בשם הרפובליקה האסלאמית של איראן, כאשר השם פרס משמש כיום בעיקר בהקשר היסטורי.
במשך מאות שנים, חלק גדול מהעולם הכיר את האזור כפרס. השם מגיע מאזור בדרום-מערב איראן שהיה ביתם של הפרסים הקדמונים. מאזור זה הקים כורש הגדול את האימפריה האחמנית במאה השישית לפנה"ס, ובכך יצר את אחת האימפריות הגדולות בעולם העתיק. היסטוריונים יוונים קדומים כמו הרודוטוס התייחסו ללב המולדת הפרסי כ"פרסיס" (Persis), שם שהתפתח מאוחר יותר בשפות האירופיות ל"פרס" והפך לשם המערבי הסטנדרטי עבור האזור כולו שנשלט על ידי שושלות פרסיות.
בתוך המדינה, לעומת זאת, נעשה שימוש מזה זמן רב בשם אחר: איראן, הנגזר ממונח עתיק שמשמעותו ארץ "של האיראנים", בהתייחס לעמים האיראניים שאכלסו את האזור. השם מופיע בכתובות מהאימפריה הסאסאנית במאה השלישית לספירה ובספרות פרסית מאוחרת יותר.
המעבר המודרני מפרס לאיראן הגיע בשנת 1935, כאשר השליט רזא שאה פהלווי ביקש רשמית מממשלות זרות לאמץ את השם איראן במקום פרס בשימוש בינלאומי רשמי. הוא רצה לעצב זהות לאומית מאוחדת שתכלול את כל האנשים המגוונים במדינה במקום להדגיש מורשת אתנית אחת. שינוי השם והשנים שהובילו למלחמת העולם השנייה "עיצבו ישירות את עתידה של איראן כמדינת לאום מודרנית ואת התפתחות הלאומיות האיראנית", כותב הסוציולוג עלי מירספאסי בספר "גילוי איראן". לפי חלק מהדיווחים, יוזמה זו הגיעה מהשגריר האיראני בגרמניה, שהושפע מהנאצים (הגרמנים שכנעו אותו שהשם איראן ידגיש את המוצא הארי של תושביה).
למרות שאיראן הפכה לשם הבינלאומי הרשמי, פרס מעולם לא נעלמה לחלוטין. היא עדיין נמצאת בשימוש נרחב כדי להתייחס להיסטוריה העתיקה של המדינה, לספרות ולמסורות האמנותיות שלה.
אז פרס או איראן?
בשיח היומיומי, המילים "פרסי" ו"איראני" משמשות לעיתים קרובות כאילו משמעותן זהה. שתיהן מתייחסות לאותה טריטוריה (איראן של ימינו) ולתרבות בעלת היסטוריה בת אלפי שנים. אך שני המונחים אינם זהים. האחד מתאר מורשת אתנית ותרבותית, בעוד השני מתייחס למדינת הלאום המודרנית ולכל עמיה המגוונים. ההיסטוריה של איראן חושפת את "יחסי הגומלין המורכבים של לאומיות, שבהם אלמנטים מגוונים מתאחדים כדי לעצב זהות לאומית ייחודית", כותב החוקר רזא אסדיאן.
ההבחנה קיבלה גם משמעות פוליטית בעשורים האחרונים, במיוחד מאז המהפכה האיראנית של 1979. פירוק ההבדלים הללו חושף סיפור עמוק יותר על היסטוריה, זהות וכיצד אנשים ואומות מגדירים את עצמם.
פרסי כזהות אתנית ותרבותית
כיום, "פרסי" מתייחס בדרך כלל לקבוצה אתנית ולמורשת התרבותית שלה. הפרסים הם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר באיראן, והשפה הפרסית – המכונה פרסי (Farsi) – היא השפה הרשמית של המדינה.
התרבות הפרסית עיצבה זמן רב את העולם האיראני הרחב יותר. הספרות הפרסית הקלאסית, מהשירה האפית של פירדוסי – שכתב את אחד השירים הארוכים ביותר שנכתבו על ידי מחבר בודד – ועד לחרוזים הליריים של חאפז וג'לאל א-דין רומי, הפכה לאבן בוחן תרבותית בחלקים נרחבים מהאזור.
במשך מאות שנים, הפרסית שימשה גם כשפה של מנהל, מחקר וספרות הרחק מעבר לגבולות איראן, כשהיא מעצבת את מה שהיסטוריונים מכנים לעיתים "העולם הפרסיאני" (Persianate world). היא שימשה כשפה ספרותית ומדעית יוקרתית באימפריות מהעות'מאנים ועד למוגולים ומוקדם יותר באימפריה הטימורית, שם שירה פרסית, דברי ימים וטקסטים מנהליים הופצו על פני אזור עצום המשתרע מאנטוליה ועד לצפון הודו.
המונח פרסי יכול להתייחס גם לקהילות מחוץ לאיראן ששימרו אלמנטים של אותה מורשת. לדוגמה, הפארסים של הודו הם צאצאים של זורואסטרים שהיגרו מאיראן לתת-היבשת ההודית לפני יותר מ-1,000 שנים. למרות שהופרדו מאיראן במשך מאות שנים, הם שמרו על אלמנטים של מסורות דתיות ותרבותיות איראניות קדם-איסלאמיות.
בעת המודרנית, המונח פרסי רכש גם ממד חברתי ופוליטי. חלק מהאנשים ממוצא איראני החיים בחו"ל – במקומות כמו ארצות הברית ואירופה – מזדהים במכוון כפרסים במקום כאיראנים. עבור חלקם, המילה מדגישה מורשת תרבותית והיסטוריה של הציוויליזציה הפרסית העתיקה ולא לאומיות.
השפעת מהפכת 1979
ההבחנה בין פרסי לאיראני הפכה בולטת במיוחד בעקבות המהפכה האיראנית של 1979. באותה שנה, התקוממות עממית הפילה את המלוכה הנתמכת על ידי המערב של מוחמד רזא שאה פהלווי והקימה את הרפובליקה האסלאמית תחת האייתוללה רוחאללה חומייני. בעשורים שחלפו מאז, מתיחויות בין איראן למדינות המערב – במיוחד ארצות הברית – מילאו תפקיד משמעותי בעיצוב התפיסות הבינלאומיות כלפי המדינה.
כתוצאה מכך, המילים פרסי ואיראני החלו לסמן משמעויות מעט שונות בהקשרים מסוימים: אחת מצביעה לעבר מורשת תרבותית, והשנייה לעבר לאומיות.
המגוון האתני של איראן
סיבה נוספת לכך שהמונחים אינם ניתנים להחלפה היא שאוכלוסיית איראן המודרנית – למרות שהיא בית לרוב אתני פרסי גדול – מורכבת מקבוצות אתניות רבות ושונות.
בין קבוצות המיעוט הגדולות ביותר נמצאים האזרים, אוכלוסייה דוברת טורקית המרוכזת בצפון-מערב איראן. לאורך גבולה המערבי של איראן חיים הכורדים, שמולדתם ההררית משתרעת גם לתוך עיראק, טורקיה וסוריה המודרניות. בהרי הזגרוס של מערב ודרום-מערב איראן נמצאים הלורים, קבוצה אתנית איראנית עם שפה קרובה מאוד. בדרום-מזרח, סמוך לגבולות פקיסטן ואפגניסטן, נמצאים הבלוצ'ים, שקהילותיהם משתרעות על פני אזור בלוצ'יסטן הרחב.
קיימות גם אוכלוסיות ערביות משמעותיות החיות במחוז ח'וזסתאן שבדרום-מערב, בעוד קהילות טורקמניות מאכלסות את צפון איראן ליד הים הכספי וגבול טורקמניסטן. רבות מהקבוצות הללו דוברות את שפותיהן שלהן בנוסף לפרסית.
זהות בהקשר היסטורי
בסופו של דבר, ההבדל בין פרסי לאיראני משקף את האופי הרב-שכבתי של הזהות באזור. "פרסי" מעורר זיכרון של ציוויליזציה עתיקה הידועה באימפריות, בספרות ובמסורות האמנותיות שלה. הוא מתייחס למורשת תרבותית ואתנית ספציפית שהשפיעה על חלק גדול מהעולם האיראני.
"איראני", לעומת זאת, מתאר את האזרחים והעמים של המדינה המודרנית איראן – אומה מגוונת המעוצבת על ידי קבוצות אתניות רבות, שפות וחוויות היסטוריות. אם כי בפועל, שני המונחים חופפים לעיתים קרובות…
