תאמל״ק לי
ביום בהיר אחד בשנת 2005, מצא את עצמו עמנואל סקופליטיס, האיש שעמד בראש אחת הכנסיות העתיקות והמשפיעות בעולם, במרכזה של שערוריה פוליטית ודתית שאיימה לפרק את המרקם העדין של החיים בעיר העתיקה בירושלים. מה שהחל בטקס הכתרה מפואר בכנסיית הקבר, הסתיים בהדחה היסטורית, במאבקים משפטיים יצריים ובתמונה בלתי נשכחת של סל מזון המשתלשל מחלון הקומה העליונה בלב הרובע הנוצרי.
עמנואל נבחר ב-13 באוגוסט 2001 לתפקיד הפטריארך ה-140 של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים תחת השם אִירֶנֵאיוֹס מירושלים (Ειρηναίος Α΄ Ιεροσολύμων). הוא החליף בתפקיד את הפטריארך דיאודורוס המנוח וכיהן כראש הכנסייה עד להדחתו בשנת 2005 על רקע האשמות למכירת נכסי כנסייה באזורים רגישים במזרח ירושלים לעמותה היהודית עטרת כהנים, באירוע שהוביל לקרע עמוק עם הקהילה המקומית ולהחלפתו בפטריארך תאופילוס השלישי.
זו היתה אחת הפרשות הסוערות ביותר בתולדות העיר העתיקה בירושלים במאה ה-21: זהו סיפור על מאבקי כוח בין דתיים, פוליטיקה בינלאומית שבה מעורבות ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית, וסוף טרגי של אדם שמת בגלות ונקבר הרחק מהעיר הקדושה שבה הנהיג את עדתו.
למה ישראל סירבה להכיר בהדחה שלו במשך שנתיים? מה קבע בית המשפט העליון על עסקאות הנדל"ן השנויות במחלוקת? ואיך הסתיימה מערכת היחסים המורכבת בינו לבין מחליפו?
אל כס הפטריארכיה: ראשית דרכו של עמנואל סקופליטיס
עמנואל סקופליטיס (Εμμανουήλ Σκοπελίτης) נולד ב-17 באפריל 1939 באי היווני סאמוס. כבר בגיל צעיר, בשנת 1953, הוא עזב את מולדתו ועבר לירושלים, העיר שתהפוך למוקד חייו ולזירת המאבקים הגדולים ביותר שלו. לאורך שנים רבות שירת עמנואל סקופליטיס בתפקיד האקסרך של כנסיית הקבר באתונה, תפקיד ייצוגי וניהולי רם מעלה שחיזק את מעמדו בתוך ההיררכיה הכנסייתית.
עם מותו של הפטריארך דיאודורוס בשנת 2000, מונה עמנואל סקופליטיס לתפקיד ה"לוקום טננס" (ממלא מקום זמני של ראש הכנסייה היוונית-אורתודוקסית בירושלים). ב-13 באוגוסט 2001, בבחירות מסורתיות שנערכו בכנסיית הקבר, הוא נבחר רשמית לתפקיד הפטריארך של ירושלים. טקס ההכתרה שלו נערך ב-15 בספטמבר 2001 והוא הוכרז כ"פטריארך של העיר הקדושה ירושלים וכל ארץ הקודש, סוריה, מעבר לנהר הירדן, כנא שבגליל וציון הקדושה". האירוע התקיים בנוכחות אנשי דת בכירים ואישי ציבור, ביניהם הארכיבישוף כריסטודולוס מהכנסייה של יוון והמטרופוליטן ניקולס מהכנסייה האורתודוקסית הצ'כית והסלובקית. אבל ממשלתו של אריאל שרון סירבה להכיר בהדחתו במשך שנתיים, מחשש כי מחליפו החזיק בדעות פרו-פלסטיניות.
הידעת?
עמנואל סקופליטיס כיהן כפטריארך ה-140 של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית בירושלים, שושלת דתית הממשיכה ברצף מאז ימיה המוקדמים של הנצרות.
שערוריית הנדל״ן וההדחה הדרמטית
בתחילת שנת 2005, כמעט ארבע שנים לתוך כהונתו כפטריארך, החלו לצוף האשמות חמורות נגד הפטריארך אירנאיוס. הוא הואשם במכירת שלושה נכסים של הכנסייה היוונית בעיר העתיקה בירושלים לעמותת "עטרת כוהנים": מדובר במלון "ניו אמפריאל", מלון "פטרה" ובית נוסף, שממוקמים במיקום אסטרטגי בכניסה לרובע הנוצרי. עמותת ״עטרת כהנים״ הציבה לעצמה למטרה לבסס רוב יהודי בעיר העתיקה ובירושלים המזרחית, כולל בשכונות ערביות. והדרך היעילה ביותר היה לרכוש קרקעות ונכסים.
מכיוון שרוב המאמינים האורתודוקסים באזור הם פלסטינים המחזיקים בתעודות של הרשות הפלסטינית והקרקעות המדוברות מוקמו באזור בעל אוכלוסייה ערבית שיועד להיות חלק מבירה פלסטינית עתידית, ההאשמות הללו עוררו דאגה עמוקה וזעם בקרב חברי הכנסייה. ב-6 במאי 2005, בהצבעה שדרשה רוב של שני שלישים, החליט הסינוד הקדוש של ירושלים (הגוף המנהל של הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית) להדיח את אירנאיוס מתפקידו. אבל למרות ההחלטה, אירנאיוס סירב לקבל את הדחתו וטען כי היא אינה חוקית.
הפטריארך אירנאיוס טען כי הוא לא נמנע מלצאת מהבניין, אך לא עשה זאת מחשש שלא יוכל לחזור אליו.
מתוך ראיון לעיתון הארץ, 2011
ב-24 במאי 2005, כונס סינוד פאן-אורתודוקסי מיוחד בקונסטנטינופול (איסטנבול), תחת נשיאותו של הפטריארך האקומני ברתולומאוס, האישיות הבכירה ביותר בנצרות המזרחית. הסינוד בחן את החלטות הסינוד של ירושלים והצביע ברוב מוחץ לאשר את ההדחה ולמחוק את שמו של אירנאיוס מרשימת הפטריארכים המכהנים (הדיפטיכונים).
כך, ב-22 באוגוסט 2005 נבחר תאופילוס השלישי כפטריארך החדש של ירושלים. על פי מסורת ארוכת שנים, הדחת פטריארך ובחירת מחליפו דורשות מבחינה תיאורטית את הכרת הממשלות באזורי סמכותה של הפטריארכיה: דהיינו ממשלת ישראל, הרשות הפלסטינית וממשלת הממלכה ההאשמית של ירדן. בעוד מלך ירדן והרשות הפלסטינית מיהרו להכיר בהדחתו של אירנאיוס, ישראל המשיכה להכיר בו כפטריארך אורתודוקסי במשך יותר משנתיים נוספות, ואף המשיכה להזמין אותו לאירועים ממשלתיים רשמיים. רק בדצמבר 2007 הצטרפה ישראל לירדן ולפלסטינים והכירה בפטריארך תאופילוס השלישי.
עם כניסתו לתפקיד, החל הפטריארך תאופילוס השלישי בהליכים משפטיים בבתי המשפט בישראל לביטול עסקאות המכר. הוא טען כי המכירות לא אושרו על ידי הסינוד וכי מנהל הכספים האחראי על המכירה, ניקולס פפדימוס, קיבל כספים מעמותת "עטרת כוהנים" כדי לקדם את העסקה תוך מעשי גניבה ושחיתות. כמו כן, נטען כי המחיר ששולם עבור המבנים היה נמוך משמעותית מערכם האמיתי בשוק. למרות טענות אלו, ביוני 2022 פסק בית המשפט העליון בישראל כי עמותת עטרת כוהנים רכשה את הנכסים כחוק, וכי שלושת הנכסים בעיר העתיקה שייכים כעת לעמותה באופן חוקי.
הידעת?
הפטריארך אירנאיוס התגורר במשך 7 שנים רצופות בדירה בקומה העליונה של בניין הפטריארכיה היוונית בעיר העתיקה בירושלים מבלי לצאת ממנה אפילו פעם אחת.
שנות ההתבודדות: הסל והחבל בלב ירושלים
לאחר הדחתו, עבר אירנאיוס להתגורר בדירה קטנה בקומה העליונה של בניין הפטריארכיה היוונית בירושלים. מפברואר 2008 ועד שנת 2015, הוא לא עזב את הדירה. הוא קיבל מזון מתומכיו באמצעות סל קשור לחבל שהורד מחלונו אל הרחובות הסמוכים. אירנאיוס טען כי נכלא שם על ידי הפטריארך תאופילוס השלישי, בעוד שהפטריארכיה טענה כי הוא זה שכלא את עצמו מרצון ובחר להישאר נעול כצעד מחאה על כך שאינו מקבל את הדחתו החוקית. בראיון שהעניק לעיתון "הארץ" בשנת 2011, אישר אירנאיוס כי לא מנעו ממנו לצאת מהבניין, אך הוא נמנע מכך מחשש שלא יאפשרו לו לחזור.
בשנת 2015, עקב מחלת ריאות, עזב אירנאיוס את המבנה לצורך ניתוח. הפטריארך תאופילוס השלישי ביקר אותו בבית החולים ולאחר התאוששותו חזר אירנאיוס לדירתו. במרץ 2016 נרשם סימן לפיוס אפשרי כאשר אירנאיוס עזב את דירתו מרצונו כדי להשתתף בקבלת פנים לכבוד תאופילוס השלישי.
השקט לא נמשך זמן רב. בשנת 2019 שלח אירנאיוס מכתב לקונסוליה היוונית בירושלים, בו טען כי הוא ממשיך לחיות במצב של מאסר "דה פקטו". הוא טען כי דרכונו היווני נגנב ממנו וכי הפטריארך תאופילוס השלישי מנסה להעבירו למנזר ליד יריחו בניגוד לרצונו. בעקבות סיוע מממשלת יוון, באוגוסט 2019, הגיע אירנאיוס בכיסא גלגלים לנמל התעופה בן גוריון והמריא לאתונה. הוא מת ביוון לאחר מחלה ממושכת ב-10 בינואר 2023, בגיל 83 והובא למנוחות במקום הולדתו, האי סאמוס, לאחר שהפטריארך תאופילוס השלישי סירב לאפשר את קבורתו בירושלים.
סיפורו של אירנאיוס נותר אחד הפרקים הטעונים ביותר בהיסטוריה המודרנית של ירושלים, המשלב דת, נדל"ן ופוליטיקה בינלאומית. הוא מסמל את המורכבות של הנהגת כנסייה בלב סכסוך לאומי ואת המחיר האישי הכבד שנגבה ממי שמוצא את עצמו במוקד הסערה.
צמאים לעוד סיפורים שעיצבו את ההיסטוריה של ארץ הקודש? אל תפספסו אף תגלית: הירשמו לניוזלטר של HistoryIsTold וקבלו את הכתבות המעניינות ביותר ישירות למייל.
חומר מעשיר לצפייה
הפרשה היוותה את הבסיס לסדרת הדרמה הישראלית ״איסט סייד״ שהפיק ״תאגיד השידור הישראלי כאן״, בכיכובו של יהודה לוי ועלתה לשידור בשנת 2023. הסדרה שואבת השראה ישירה מהפרשיות שבהן היה מעורב הפטריארך אירנאיוס. היא מציגה את עולמם של סוחרי הקרקעות, את המורכבות של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית ואת המאבקים החשאיים המתנהלים בין כותלי העיר העתיקה. דמותו של "הפטריארך" בסדרה מהדהדת את דמותו של אירנאיוס וממחישה לצופה את הלחצים הכבדים, את הבדידות ואת השילוב הנפיץ שבין אמונה דתית לאינטרסים נדל"ניים ופוליטיים.
