כאשר ישראל פתחה במתקפת המנע על איראן בשעות הבוקר המוקדמות של 13 ביוני, במבצע עם כלביא, דיווחים חדשותיים רבים הביעו פליאה מהאיכות ותחכום של המודיעין הישראלי, שאיפשר לצה"ל לתקוף בדיוק כה רב. אך אלמנט אחד לא נידון בפירוט: רשת הקשרים של ישראל עם סוכנויות ביון זרות ותרומתה למבצעים חשאיים אלה.
שיתוף פעולה זה, על אף חשיבותו הקריטית, יכול לבוא עם מחיר. הוא כרוך בהכרח במידה של תלות במדינות אחרות. שותפים מודיעיניים יכולים להחליט להפסיק את שיתוף הפעולה בכל עת, מה שעלול להותיר את ישראל פגיעה לתמורות גיאופוליטיות שיכולות לאיים על מערכות יחסים אלו ולצמצם את יכולות התקיפה שלה.
המבצעים הכירורגיים ביוני 2025 נגד איראן סיימו סבב של הצלחות נגד אויביה האזוריים של ישראל. אלו כללו את מתקפת הביפרים נגד חזבאללה בלבנון וכן חיסולים של בכירים בחמאס, כולל ראש הלשכה המדינית, אסמאעיל הנייה, באיראן ביולי 2024. כל שלושת ארגוני הביון החשובים: המוסד, השב"כ ואמ"ן, פיתחו רשת קשרים ענפה עם מקבילותיהן במערב. דיווחים בתקשורת של עיתונאים מומחים חשפו כמה פיתוחים טכנולוגיים מרשימים, כמו שימוש בבינה מלאכותית (AI) כדי לנפות ולקשר בין מיליוני נקודות נתונים כדי לקבוע מטרות. אנליסטים של המודיעין הישראלי השתמשו גם בתוכנות ריגול כדי לפרוץ לטלפונים של שומרי ראשם של מנהיגים איראניים.
אמ"ן והמוסד הפגינו גם מיומנות בגיוס לוחמים מתוך קבוצות אופוזיציה מקומיות. הם השתמשו בהם כדי לנטרל מתקני הגנה אווירית איראניים בשעות המוקדמות של היום הראשון למתקפה. המודיעין הישראלי טוב מאוד בעבודות שכנוע, כל זה מצחצח את המוניטין. אבל לרוב, ההישגים האלה מושגים בסיוע מודיעיני של שירותים ידידותיים. אין בכך שום דבר חדש, גם במבצע זעם האל, נעשתה פעולה דומה. אז זו היתה מערכת נקמה שבאה בעקבות רצח חברי המשלחת האולימפית הישראלית על ידי ארגון "ספטמבר השחור" במשחקי הקיץ במינכן ב-1972 ובעשור העוקב חיסלה ישראל את כל המחבלים המעורבים בפיגוע.
ידוע כי ישראל השתמשה ברשת שנקראה קילוואט (Kilowatt), שכללה 18 מדינות אותן שיתפה במידע על תנועותיהם של פלסטינים שזוהו כטרוריסטים, כולל דירות המסתור וכלי הרכב שבהם השתמשו. המוסד היה חלק מקילוואט ויכול היה להשתמש במודיעין שקיבל משותפים מודיעיניים אירופאים כדי לתכנן ולבצע את החיסולים הממוקדים באירופה. ישנן גם עדויות רבות לכך שממשלות מערביות ידעו לשם מה המוסד משתמש במודיעין.
ארצות הברית הייתה מאז ומעולם אחת משותפות המודיעין הקרובות ביותר למודיעין הישראלי. על פי מחקרים של העיתונאי החוקר הישראלי רונן ברגמן והעיתונאי האמריקאי ג'פרסון מורלי, מומחה ל-CIA, שיתוף פעולה מודיעיני זה מתחיל כבר בשנות ה-50 המוקדמות. ישנם מקרים רבים שבהם ישראל יצאה לעזרת ארה"ב בביצוע חיסולים ממוקדים. מערכת יחסים זו נמשכת כל העת ולאחרונה, מיד לאחר המתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר על ישראל, המודיעין האמריקאי שלח יחידה מיוחדת לסייע לצה"ל במלחמה בעזה והקים ערוצי שיתוף מודיעין עם ישראל כדי לסייע באיתור מפקדי חמאס בכירים.
המוסד עבד במהלך השנים גם עם סוכנויות מודיעין ערביות. מאיר דגן, ראש המוסד בין השנים 2002 ל-2011, הקים במהלך כהונתו רשת ריגול אזורית יעילה ביותר. ברגמן תיעד כיצד רשת זו אפשרה למודיעין הישראלי להרחיב משמעותית את טווח הפעולה שלו. הדבר איפשר למוסד ולאמ"ן לזהות, לעקוב ולתקוף מטרות בלבנון ובסוריה. מערכות יחסים אלו פועלות על אף שמדינות ערב נוהגות לעתים קרובות לגנות בפומבי את פעולות ממשלות ישראל מעל בימות נאו"ם. לטענת ה"וושינגטון פוסט" מדינות ערב הרחיבו למעשה את שיתוף הפעולה הביטחוני והמודיעיני שלהן עם ישראל. כך, בזמן שהן הוקיעו את "רצח העם" בעזה, מדינות כמו בחריין, מצרים, ירדן, קטאר, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות שיתפו במודיעין. מערכת יחסים זו כללה גם שיתוף פעולה עם גופי "חמש העיניים" (Five Eyes), רשת המודיעין של גופי מודיעין אותות מארצות הברית (NSA), בריטניה (GCHQ), אוסטרליה (ASD), קנדה (CSE) וניו זילנד (GCSB). השותפו, שנקראה על ידי ארה"ב "המבנה הביטחוני האזורי" (Regional Security Construct), החלה ב-2022 ונמשכה ביתר שאת לאורך כל ימי המלחמה. התקיפה הישראלית בקטאר בתחילת ספטמבר 2025, בניסיון להרוג נציגי חמאס בכירים שנפגשו שם, איימה לשבש את השותפות הזאת. סבורים כי הכעס של מדינות המפרץ לאחר המתקפה היה גורם מפתח בריכוז הלחץ האמריקאי על ישראל להסכים להגיע לעסקה בעזה. כך ששיתוף פעולה למאבק באיום האזורי מצד איראן הוא בבירור נושא חיוני אבל איום על ביטחונה של קטאר, שחקנית חשובה ובעלת ברית מרכזית של האמריקאים באזור המפרץ, הוא דבר אחר לגמרי.
אין ספק שהיכולות המודיעיניות עטורות השבחים של ישראל הסתמכו תמיד על סיוע כלשהו מידידיה. סביר להניח שזה לא ישתנה. השאלה הקריטית היא באיזו מידה נוכל לשמר את אמונם של בעלי הברית החשאיים. כפי שהראה העבר, אפילו באווירה של גינוי ובידוד, שיתוף הפעולה המודיעיני עם ישראל נותר ללא פגע. קשרים מודיעיניים חזקים סייעו לעתים קרובות להתגבר על רגעי משבר. לכן, הסדרי שיתוף מודיעין בלתי-רשמיים עם מעצמות אזוריות, שנשמרים בחשאיות מוחלטת, חיוניים במיוחד כעת כאשר באזור מבקשים לרפא את הפצעים לאחר שנתיים של מלחמת תקומה.
