איך קורה שעיתונאי בכיר, שהיה בעברו איש סודם של המלכים הסעודים, נכנס לקונסוליה דיפלומטית לאור יום ונעלם כאילו בלעה אותו האדמה? בין הקלטות סתר מצמררות, גרסאות סותרות ומשחקי כוחות בין מעצמות, הנה כל מה שצריך לדעת על התעלומה שממשיכה להטיל צל כבד על הממלכה הסעודית.
אמש טראמפ אירח את יורש העצר הסעודי בכבוד מלכים, ששמור לידידותיה הקרובות ביותר של ארצות הברית ולא נתן גם לשאלתה של כתבה ABC באשר לאחריות הסעודית לרצח להעיב על האווירה החגיגית בבית הלבן. אז מיהו גָּ'מָאל חָ'אשׁוּקְגִּ'י, העיתונאי שנעלם ללא שוב בקונסוליה הסעודית בטורקיה?
מה אנחנו יודעים על היעלמותו ומותו של העיתונאי
ב-2 באוקטובר 2018, גָּ'מָאל אַחְמַד חָ'אשׁוּקְגִּ'י, עיתונאי תושב ארצות הברית ומבקר חריף של הממשל הסעודי, נכנס לקונסוליה הסעודית באיסטנבול ושם נרצח. בחודשים שלאחר מכן צצו שמועות סותרות לגבי האופן בו מת, מה עלה בגורל גופתו ומי אחראי למעשה. גורמים רשמיים בסעודיה טענו כי העיתונאי נהרג ב"מבצע סורר" על ידי צוות סוכני ביון סעודים שנשלח לשכנע אותו לשוב לממלכה. מנגד, גורמים רשמיים בטורקיה טענו כי הסוכנים פעלו בהוראה מהדרגים הגבוהים ביותר של הממשל הסעודי.
מי היה ג'מאל ח'אשוקג'י?
כעיתונאי סעודי בולט, ח'אשוקג'י סיקר סיפורים מרכזיים עבור כלי תקשורת סעודיים שונים, כולל הפלישה הסובייטית לאפגניסטן ועלייתו של מנהיג אל-קאעידה המנוח, אוסאמה בן לאדן. במשך עשורים, היה בן ה-59 מקורב למשפחת המלוכה הסעודית ואף שימש כיועץ לממשלה. אך חינו סר בעינם לאחר שכתב באופן ביקורתי והוא יצא לגלות מרצון בארצות הברית ב-2017. משם, כתב טור חודשי בעיתון "וושינגטון פוסט", בו ביקר את מדיניותו של יורש העצר מוחמד בן סלמאן (MBS), בנו של המלך סלמאן ומי שהוא שליטה בפועל של סעודיה. בטור הראשון ל"פוסט" בספטמבר 2017, כתב ח'אשוקג'י כי הוא חושש ממעצר במסגרת דיכוי המתנגדים שהוביל הנסיך.
מדוע הוא היה בקונסוליה?
ח'אשוקג'י ביקר לראשונה בקונסוליה הסעודית באיסטנבול ב-28 בספטמבר 2018 כדי להשיג מסמך המאשר את גירושיו, על מנת שיוכל להינשא לארוסתו הטורקייה, האטיג'ה ג'נגיז. נאמר לו שעליו לחזור כדי לאסוף את המסמך, והוא קבע לשוב ב-2 באוקטובר. "הוא לא האמין שמשהו רע יכול לקרות על אדמת טורקיה," כתבה גב' ג'נגיז בוושינגטון פוסט.
ג'נגיז ליוותה אותו לכניסה לקונסוליה ב-2 באוקטובר. הוא נראה לאחרונה במצלמות האבטחה נכנס לבניין בשעה 13:14 (שעון מקומי). למרות שהרגיע חברים שלא צפויות לו בעיות בפנים, הוא הפקיד בידי ג'נגיז שני טלפונים סלולריים והנחה אותה להתקשר ליועץ של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, אם לא יצא. היא המתינה מחוץ לקונסוליה יותר מ-10 שעות ושבה למחרת בבוקר, אך ח'אשוקג'י עדיין לא יצא.
מה טענה ערב הסעודית?
במשך יותר משבועיים, הכחישה סעודיה בעקביות כל ידיעה על גורלו של ח'אשוקג'י. הנסיך מוחמד אמר לחדשות בלומברג שהעיתונאי עזב את הקונסוליה "אחרי כמה דקות או שעה". "אין לנו מה להסתיר," הוא הוסיף. אך בשינוי גרסה ב-20 באוקטובר, הודיעה ממשלת סעודיה כי חקירה ראשונית של התביעה העלתה שהעיתונאי מת במהלך "קטטה" לאחר שהתנגד לניסיונות להחזירו לסעודיה. מאוחר יותר, ייחס גורם סעודי את המוות לחניקה.
ב-15 בנובמבר, סגן התובע הכללי של סעודיה, שאלאן אל-שאלאן, אמר שהרצח הוזמן על ידי ראש "צוות משא ומתן" שנשלח לאיסטנבול על ידי סגן ראש המודיעין הסעודי כדי להביא את ח'אשוקג'י חזרה לממלכה "באמצעות שכנוע" או, אם זה ייכשל, "בכוח". החוקרים הגיעו למסקנה שח'אשוקג'י רוסן בכוח לאחר מאבק והוזרקה לו כמות גדולה של סם, שגרמה למנת יתר ולמותו. גופתו בותרה לאחר מכן ונמסרה ל"משתף פעולה" מקומי מחוץ לקונסוליה להיפטר ממנה. חמישה אנשים הודו ברצח, טען אל-שאלאן, והוסיף: "[ליורש העצר] לא היה שום ידע על כך".
אילו צעדים נקטה סעודיה?
התביעה הציבורית הסעודית הודיעה בסוף ספטמבר 2018 כי נחקרו בסך הכל 31 אנשים בגין הרצח ו-21 מהם נעצרו. חמישה בכירים בממשל פוטרו גם הם, כולל סגן ראש המודיעין אחמד עסירי וסעוד אל-קחטאני, יועץ בכיר לנסיך מוחמד. בינואר 2019, הועמדו לדין 11 אנשים (ששמותיהם לא פורסמו) בבית המשפט הפלילי בריאד בקשר לרצח, והתביעה דרשה עונש מוות לחמישה מהם. ארגון Human Rights Watch טען שהמשפט, שהתקיים בדלתיים סגורות, לא עמד בסטנדרטים בינלאומיים ושהרשויות "הכשילו מתן דין וחשבון אמיתי".
בדצמבר 2019, גזר בית המשפט עונש מוות על חמישה אנשים בגין "ביצוע והשתתפות ישירה ברצח הקורבן". שלושה אחרים קיבלו עונשי מאסר המסתכמים ב-24 שנים בגין "טיוח הפשע ועבירה על החוק", ושלושת הנותרים נמצאו לא אשמים. התביעה מסרה כי עסירי נשפט אך זוכה "מחוסר ראיות", ואילו קחטאני נחקר אך לא הוגש נגדו כתב אישום. אל-שאלאן הוסיף כי החקירה הראתה ש"ההרג לא היה מתוכנן מראש".
אגנס קלמארד (מטעם האו"ם) ביטלה טענה זו כ"מגוחכת לחלוטין" ואמרה שהמשפט מייצג את "ההפך הגמור מצדק", וממנו יצאו המתכננים הראשיים לחופשי. בנו של ח'אשוקג'י, סלאח, המתגורר בסעודיה, צייץ: "אנו מאשרים את אמוננו במערכת המשפט הסעודית… שהייתה הוגנת כלפינו ושהצדק נעשה". במאי 2020, הודיע סלאח כי הוא ואחיו "מוחלים למי שהרגו את אבינו", ובכך קיבלו את טענת התביעה שהרצח לא היה מתוכנן מראש.
ארבעה חודשים לאחר מכן, המתיק בית המשפט בריאד את גזרי הדין של חמשת הנאשמים ל-20 שנות מאסר. האחרים קיבלו בין 7 ל-10 שנים. התביעה הודיעה כי גזרי הדין סופיים והמשפט הפלילי סגור. גב' ג'נגיז הגיבה כי הפסיקה היא "לעג מוחלט לצדק".
מה טוענת טורקיה?
גורמים בטורקיה טענו כי צוות של 15 סוכני ביון סעודים, בסיוע שלושה קציני מודיעין נוספים, הגיע לאיסטנבול בימים שלפני הרצח וכי הקבוצה הסירה את מצלמות האבטחה מהקונסוליה לפני הגעתו של ח'אשוקג'י. התובע הראשי של איסטנבול הצהיר כי העיתונאי נחנק כמעט מיד עם כניסתו לקונסוליה, וגופתו בותרה והושמדה.
נשיא טורקיה ארדואן הצהיר כי נקבע שח'אשוקג'י "נהרג בדם קר על ידי חוליית חיסול" וכי הרצח היה מתוכנן מראש. הוא הוסיף כי הוא יודע שההוראה לרצוח הגיעה "מהדרגים הגבוהים ביותר בממשלת סעודיה", אך הדגיש שאינו מאמין כי המלך סלמאן הורה על החיסול. במרץ 2020, הגיש התובע הראשי של איסטנבול כתב אישום רשמי נגד סעוד אל-קחטאני, אחמד עסירי ו-18 אזרחים סעודים נוספים באשמת רצח. סעודיה דחתה את בקשת ההסגרה של טורקיה, ולכן כל 20 הגברים הועמדו לדין שלא בפניהם באיסטנבול ביולי 2020.
מה גילתה חקירת האו"ם?
דו"ח שפורסם ביוני 2019 על ידי אגנס קלמארד, הכתבת המיוחדת של האו"ם, קבע כי מותו של ח'אשוקג'י היווה "הוצאה להורג ללא משפט (extrajudicial killing) שערב הסעודית אחראית לה". היא מצאה שיש "ראיות אמינות" המצדיקות חקירה נגד הנסיך מוחמד ובכירים סעודים אחרים. היא ציינה כי החקירות שביצעו סעודיה וטורקיה "לא עמדו בסטנדרטים בינלאומיים".
האם יש ראיות? (ההקלטות הסודיות)
באמצע נובמבר 2018, ממשלת טורקיה שיתפה הקלטות שמע של הרצח עם מעצמות המערב. על פי דו"ח האו"ם, באחת ההקלטות נשמעים שני גורמים סעודים דנים כיצד לחתוך ולהעביר את גופתו של ח'אשוקג'י דקות לפני כניסתו לקונסוליה. אחד מהם מצוטט באומרו: "הגופה כבדה. פעם ראשונה שאני חותך על הרצפה. אם ניקח שקיות ניילון ונחתוך אותה לחתיכות, זה יסתיים". בסוף השיחה, השני שואל אם "קורבן ההקרבה" (the sacrificial animal) הגיע.
בשיחה מאוחרת יותר, נאמר לח'אשוקג'י: "אנחנו נרדים אותך". לאחר מכן נשמעים קולות מאבק, התנשפויות כבדות ורעש של יריעות פלסטיק. המודיעין הטורקי זיהה רעש של מסור בשעה 13:39. הכתבת המיוחדת ציינה שיש ראיות אמינות לכך שזירות הפשע נוקו באופן יסודי, "אפילו פורנזי", לפני שהחוקרים הגיעו.
מי הם הסוכנים הסעודים לכאורה?
אף אחד מאלה שהועמדו לדין לא זוהה על ידי התובעים הסעודים, אך דו"ח האו"ם נקב בשמותיהם. בין חמשת הנאשמים שעמדו בפני עונש מוות היו מאהר עבדולעזיז מוטרב, קצין מודיעין שעבד עבור יועצו של יורש העצר, וד"ר סלאח מוחמד טובייג'י, רופא משפטי. עורכי הדין של הנאשמים טענו כי הם היו "עובדי מדינה שלא יכלו להתנגד לפקודות הממונים עליהם".
עיניים במדבר: על סוכנות הביון הסעודית
סוכנות הביון הסעודית שלכאורה מואשמת במעורבות ברצח היא גוף המכונה ״נשיאות הביון הכללי״ (رئاسة الاستخبارات العامة). חשיבות המודיעין הוכרה כבר על ידי המלך המייסד של ערב הסעודית, עבד אל-עזיז אאל סעוד, שהשתמש בגוף ככלי מרכזי באיחוד ערב הסעודית. התעניינותו בתקשורת מודרנית הלכה וגברה כאשר הקים את מערכת קשר הרדיו הראשונה בממלכה. שירות המודיעין הממוסד החל את דרכו ב-1955 תחת השם "אל-מבאחית' אל-עאמה" (הבילוש הכללי).
בתקופת שלטונו של המלך סעוד בן עבד אל-עזיז, הופרד המודיעין הכללי מתוך ה"מבאחית'" (מינהלת החקירות הכללית). המודיעין הוקם כשירות ביטחון עצמאי עם הוצאתו של צו מלכותי בשנת 1957, שהורה על הקמת מחלקה מיוחדת תחת השם "מצלחת אל-איסתיח'בארת אל-עאמה" (המחלקה למודיעין כללי). בתקופה זו הוקמו שני סניפים מקומיים של הנשיאות: הסניף המערבי בג'דה והסניף המזרחי בדהראן. תחת שלטונו של המלך פייסל, נשיאות הביון הכללי התרחבה עם פתיחת נציגויות בחו"ל. הסוכנות הרחיבה את ניטור האיומים הפנימיים שלה לאחר ההשתלטות הדרמטית על המסגד הגדול במכה ב-1979. בסוף ינואר 2013, הודיע שר הפנים, הנסיך מוחמד בן נאיף, על צעד היסטורי: נשים סעודיות הורשו לעבוד במינהלת המודיעין.
"מועדון הספארי" היה ברית של שירותי מודיעין שהוקמה ב-1976 וניהלה מבצעים חשאיים ברחבי אפריקה, בתקופה שבה הקונגרס האמריקאי קיצץ את כנפי ה-CIA בעקבות שנים של שימוש לרעה בכוח. החברות הרשמיות בברית היו איראן (של השאה), מצרים, ערב הסעודית, מרוקו וצרפת. הקבוצה קיימה קשרים לא רשמיים עם ארה"ב. ביצעה התערבות צבאית מוצלחת בזאיר בתגובה לפלישה מאנגולה, וסיפקה נשק לסומליה במהלך הסכסוך שלה עם אתיופיה בשנים 1977–1978. בנוסף, היא ארגנה דיפלומטיה חשאית אנטי-קומוניסטית באפריקה, ויש המייחסים לה את התנעת התהליך שהוביל להסכם השלום בין ישראל למצרים ב-1979.
במהלך המלחמה הסובייטית באפגניסטן שנמשכה כמעט עשור (1979–1989), הייתה סעודיה מעורבת במימון ובתמיכה בקבוצות המורדים, שנודעו בשם הכולל "מוג'אהדין", זאת לצד קבוצות מאואיסטיות קטנות יותר, שניהלו מלחמת גרילה נגד הצבא הסובייטי וממשלת אפגניסטן הקומוניסטית. המוג'אהדין נהנו מתמיכה לא רק מסעודיה אלא גם ארה"ב ופקיסטן, מה שהפך את העימות למלחמת שליחים (Proxy War) של המלחמה הקרה. גם לאחר נסיגת הכוחות הסובייטיים, המשיכה ערב הסעודית לתמוך בפלגים מסוימים של המוג'אהדין נגד הממשלה האפגנית בראשות מוחמד נג'יבאללה.
בראש נשיאות הביון הכללי עומד הנסיך ח'אלד בן עלי אל-חומיידאן שנכנס לתפקידו בשנת 2015, כשהחליף את ראש הארגון הקודם, יוסף בן עלי אל-אידריסי. הוא נולד בשנת 1955 בעיר חאיל, השוכנת באזור הצפוני של ערב הסעודית. את השכלתו האקדמית רכש בארצות הברית, שם למד משפט פלילי באוניברסיטת סגינו ואלי סטייט (Saginaw Valley State University). הוא התגייס לצבא הסעודי ב-1982. הוא שירת בצבא במשך יותר מ-20 שנה, בטרם מונה לסגן ראש מחלקת החקירות הפליליות בסעודיה ב-2011. לאחר מינוי זה, קודם לדרגת לוטננט גנרל ובינואר 2015, מונה לראש מנגנון הביון באמצעות צו מלכותי. במקביל, מונה אל-חומיידאן כחבר ב"מועצה לעניינים מדיניים וביטחוניים" של ערב הסעודית (גוף רב-השפעה המתווה את מדיניות החוץ והביטחון) וייתכן שהיתה לו לא מעט מעורבות ברצח ח'אשוקג'י.
סוף?
רצח העיתונאי גרר גינוי בינלאומי ומשבר דיפלומטי. הנשיא דונלד טראמפ תיאר זאת כ"טייוח הגרוע בהיסטוריה", אך הגן על הקשרים עם הממלכה בשל חשיבותה המסחרית. לפי דיווחים בארה"ב, ה-CIA הגיע למסקנה ב"ביטחון בינוני עד גבוה" שהנסיך מוחמד הורה על הרצח. ארה"ב, קנדה, צרפת ובריטניה הטילו סנקציות על 18 סעודים הקשורים לרצח. יורש העצר הסעודי לא היה ביניהם. כך או כך, שבע שנים אחרי וטראמפ כבר מארח את הנסיך במשכנו ופטר את סוגיית הרצח כחלק מ״דברים שקורים״, כדבריו…
למרות סגירת התיק בריאד, מבקרי המשטר הסעודי ממשיכים להזכיר את ג'מאל ח'אשוקג'י בכל הזדמנות, למרות ניסיונותיה של סעודיה לשדר "עסקים כרגיל" כי העולם זקוק לנפט ולבריתות אסטרטגיות. אך שאלות המפתח נותרות פתוחות ומדממות: היכן הוסתרה הגופה שמעולם לא נמצאה? והאם בעולם של אינטרסים גיאופוליטיים קרים, צדק עבור עיתונאי אחד הוא מותרות שהמעצמות לא יכולות להרשות לעצמן?
