יאן בריידל. השם הזה לא אומר הרבה לרובנו, אבל חובבי הספורט זוכרים אותו כשמו של אצטדיון הכדורגל הגדול בעיר ברוז׳, בלגיה. מדוע?
בסוף המאה ה־13 הייתה פלנדריה תחת שלטון צרפתי, אך סבלה מגביית מיסים גבוהים. הרוזן המקומי גייס את תמיכת אנגליה ובשנת 1297 פרצה מלחמה. שלוש שנים לאחר מכן חתמו הצדדים על הסכם שביתת נשק, אך היא לא נמשכה זמן רב — ב־1302 החל המרד הפלמי, שמרכזו היה בעיר ברוז'.
גובי מיסים צרפתים הגיעו לעיר. מהר מאוד נפוצו שמועות בקרב התושבים כי מי שלא שילם יעמוד בפני הוצאה להורג. כך החלה מהומה שגדלה לכדי עימותים אלימים מאוד. האירועים התרחשו בחג הפסחא וזכורים בכינוי "אירועי תפילת ברוז׳", כאזכור לשעת התפילה הקתולית הנהוגה בחג ובה התרחשו המהומות. את המרד הובילו האורג פיטר קונינק והקצב יאן בריידי. המרד התבטא בכך שקהל חמוש ריסק את כל מה שהזכיר את השליטה הצרפתית. זרים זוהו בפשטות: הם היו צריכים לומר בהולנדית schild en vriend – "מגן וחבר". הצרפתים בדרך כלל לא הבינו את הביטוי, כך שהיה קשה להתחזות למקומיים. כך, בתוך כמה שעות נהרגו לפחות 4,000 בני אדם בברוז'.
המלך הצרפתי פיליפ הרביעי שלח 2,500 אבירים לפלנדריה. המורדים יכלו לסמוך רק על חיל רגלים. גם הקרב על קורטרה (קורטרייק המודרנית) קיבל שם פיוטי — קרב ספרי הזהב. האבירים הצרפתים הכבדים היו חסרי אונים מול המיליציה חמושה בהלברד. הפלמינגים הביסו את האויב במינימום אבידות ומאוחר יותר אספו 700 זוגות דורבן שנותרו מהפרשים בשדה הקרב (דורבן הוא מתקן חד המחובר לנעלי רכיבה שנועד לעורר את הסוס).
יאן בריידל זכה גם להשתתף בקרב קורטרֶה. אבל להיסטוריונים יש ספקות לגבי אם האיש הזה באמת היה קיים. אזכורו נמצא במקורות כתובים שנים רבות לאחר תום מלחמת פלנדריה. הוא מוזכר שוב בכתבי המאה ה־19, בעקבות צמיחת הלאומיות הפלמית ובשנת 1887 אף הוקמה אנדרטה לקוניק ובריידל בכיכר המרכזית של ברוז'. ומאה שנים לאחר מכן, ב־1987 שמו של האצטדיון שבו משחקות שתי הקבוצות המקומיות העיקריות — ברוז' וסרקל ברוז' — שונה לכבוד הקצב…
כך הקצב הפך לגיבורהּ הלאומי של בלגיה וליתר דיוק, הגיבור הלאומי של פלנדריה, אף שמסתורין רב אופף את תולדות חייו המוקדמים, יש היסטוריונים שכלל לא מאמינים שהוא אי פעם היה קיים, אבל זה כבר נושא לדיון נפרד.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
