תאמל״ק לי
יהודה המכבי היה לוחם ומנהיג יהודי שנודע כמי שהביס את המלך אנטיוכוס הרביעי במאה השׁנייה לפני הספירה. יהודה סייע בביסוס מחדש של השליטה על בית המקדש בירושלים וזכור עד היום כדמות אגדית של התנגדות יהודית וגבורה צבאית.
נולד בתקופה של מצוקה
יהודה נולד בסביבות שנת 190 לפני הספירה לכהן יהודי קשיש בשם מתתיהו בן יוחנן. חבל הארץ יהודה עברה לשליטה כפויה של השושלת הסלאוקית שבסיסה בסוריה ונטייתה יוונית, לאחר כיבוש צבאי בשנת 198 לפני הספירה. השושלת התלמית ששלטה קודם לכן גילתה סובלנות מתונה כלפי האמונות והתרבות היהודית, אך הסלאוקים היו נחושים לכפות את תפיסת עולמם היוונית על העם.
דיכוי דתי ותרבותי זה קיבל תפנית חמורה במיוחד עם עלייתו של אנטיוכוס הרביעי לכס המלכות, אדם שהיה אחוז דיבוק בניסיון לגרום ליהודים להתיישר עם אמונותיו הפיל-הלניות. את המלך הסלאוקי אנטיוכוס בן סלאוקוס הרביעי ירש המלך אנטיוכוס הרביעי (אפיפאנס) בשנת 175 לפני הספירה, כאשר יהודה היה נער. אנטיוכוס סגד לאלים היווניים וניסה לאלץ את עמו לנטוש את האמונות, המנהגים והתרבות היהודיים.
משתפי פעולה עשירים מסוימים בתוך המדינה הלכו יד ביד עם אנטיוכוס, כשהם מסכימים שההלניזם, או התרבות היוונית, הם אופציה טובה יותר עבור היהודים. עונשים על קיום מצוות היהדות וחוקי יסוד יהודיים כמו ברית מילה וכשרות הפכו לעבירות חמורות בזמנו של אנטיוכוס, ויהודים אף הוצאו להורג בשל "פשעים" כמו סירוב פומבי לאכול בשר חזיר.
ההתנגדות מתחילה
אביו של יהודה, מתתיהו, היה אחד היהודים שלא הסכימו עם מסע ההלניזציה הכפוי והמוגבר של אנטיוכוס הרביעי, וסירב לסגוד לאלים היווניים. בשנת 167 לפנה"ס, הרג מתתיהו חייל סלאוקי שניסה לאלץ אותו לאמץ את האמונה הפגאנית החדשה בעיירה מודיעין. בעקבות זאת נמלט מתתיהו לגבעות הסובבות את יהודה, והחל במרד גרילה אינטנסיבי נגד הסלאוקים. יהודה וארבעת אחיו — יוחנן, שמעון, אלעזר ויונתן — נלחמו לצד אביהם, כשהם מנחיתים מכות משתקות על הכוחות הסלאוקים העדיפים מספרית ונסוגים חזרה אל הגבעות והמנהרות לאחר פשיטות הרסניות.
כשמת מתתיהו בשנת 166 לפנה"ס, קיבל יהודה את הנהגת צבא הגרילה היהודי, והוביל תקיפות טקטיות נועזות שריסקו את המורל ואת כוח האדם של האויב. יהודה הוכיח עצמו במהירות כמוח צבאי מבריק, והחל להיקרא בכינוי "מכבי" מהמילה העברית "מקבת", שמשמעותה פטיש, בשל המכות המוחצות שהנחית על האויב.
יהודה המכבי ידע שחבורת המורדים הלא-מאורגנת שלו נחותה משמעותית מול הכוחות המקצועיים והמצוידים היטב של הסלאוקים. האסטרטגיה שלו הייתה לעקוף את הצבא ולהכות בו במפתיע בהתקפות מארב פתאומיות וקצרות, לפני שהוא וכוחותיו נעלמים חזרה למקומות המסתור שלהם בגבעות יהודה. הדבר הותיר את הסלאוקים מבועתים מפני התקפות ספונטניות וחסרי ביטחון לגבי המקום והזמן שבהם הן עלולות להתרחש.
יהודה עצמו השתמש בקרב בחרב שלקח מאויב שהרג בשלב מוקדם של קריירת הלחימה שלו. יהודה הוביל את הכוחות היהודיים לניצחונות בולטים במיוחד בבית חורון וכן באמאוס, שם נשלחו חיילי אויב בפיקודו של גורגיאס כדי לחסל את יהודה ולוחמיו. תוך הימנעות מכוחותיו של גורגיאס שפנו להרים כדי לחפש אותם, יהודה ואנשיו כיתרו את מחנם והשמידו אותו, מה שאילץ את גורגיאס וכוחותיו לסגת ולהתארגן מחדש.
בשנים הראשונות של המלחמה, מינה אנטיוכוס הרביעי את המפקד ליסיאס כאחראי על המערכה הצבאית ביהודה. לאחר ההשפלה האכזרית של גורגיאס וחייליו, הבין ליסיאס שזו הולכת להיות מלחמה קשה בהרבה ממה שדמיין בתחילה. הוא עיבה את צבא הקבע שלו והפעם התייצב בראשו בעצמו כדי להשמיד את יהודה.
הדרך לכיבוש ירושלים מחדש
כאשר ליסיאס סגר על יהודה, נראה היה שמסע ההתקוממות עומד להסתיים. אך במקום ניצחון, כוחותיו של ליסיאס חוו תבוסה קשה ליד העיירה בית צור, שם עורמתו ותבונתו הצבאית של יהודה ניצחו את המערכה. מנקודה זו ואילך, יהודה היטה את הכף לטובתו, והחל בצעידה לכיבוש מחדש של ירושלים מידי הסלאוקים וביסוס מחדש של הדת היהודית. כוחותיו של יהודה המכבי נכנסו לירושלים בשנת 164 לפנה"ס וטיהרו את בית המקדש הקדוש על פי הטקסים היהודיים בחגיגה בת שמונה ימים, שהיוותה את מקורו של חג החנוכה.
עם זאת, לא היה זה סוף הלחימה, שכן הסלאוקים רדפו אחרי עיירות יהודיות בגליל, בגלעד ובאזורים אחרים. הם קיוו למשוך את יהודה החוצה ולהחליש את יכולתו להחזיק בירושלים ובבית המקדש. שמעון, אחיו של יהודה, שחרר את הגליל עם כוח של 3,000 לוחמים והביא אזרחים רבים לחוף מבטחים בשטח שבשליטת המכבים.
יהודה ואחיו יונתן, בינתיים, פנו לעבר הירדן כדי להילחם נגד פרשים ערבים שצרו על היהודים באזור זה. יהודה ויונתן הביסו את הלוחמים הערבים הללו, שנסוגו. לאחר מכן, יהודה ויונתן פילסו את דרכם בלחימה דרך חברון הכבושה בידי הסלאוקים, השמידו את רובה והמשיכו לטהר את הגלעד ולספור שלל רב להבאה חזרה ליהודה.
הסלאוקים נסוגים
יהודה נחל תבוסה בקרב בית זכריה ובעקבותיה נסוג לירושלים, לשם נסוגו גם כוחותיו מבית צור והתקבצו בבירה. ליסיאס וחייליו רדפו אחריהם והטילו מצור על יהודה שהיה מכונס בהר ציון, כשלאנשיו הולכים ואוזלים האספקה והמזון. בשלב זה, לעומת זאת, שינויים פוליטיים באימפריה הסלאוקית שינו את פני הסכסוך כולו. בירת האימפריה הסלאוקית הייתה באנטיוכיה שבצפון סוריה, ובזמן שיהודה וליסיאס המשיכו בלחימתם סביב הר ציון, הגיעה ידיעה כי המפקד הצבאי פיליפוס נמצא על סף תפיסת השלטון באנטיוכיה. שלטונו של אנטיוכוס הרביעי התקרב לסיומו, והסערה הפוליטית לא הייתה מצב נוח להמשך המערכה האכזרית שהתנהלה.
ליסיאס ניהל משא ומתן לשלום, והשיב את הזכויות הדתיות והתרבותיות ליהודים תחת יהודה, שביקש להקים מחדש אומה יהודית. עם זאת, הם עמדו בפני מאבקים טרגיים עם תחילתו של סכסוך חדש: מלחמת אזרחים.
סכסוך פנימי בין יהודים הלניסטים ליהודים לאומיים
לכוחותיו הלאומיים היהודיים של יהודה היה כעת אויב חדש: משתפי הפעולה ההלניסטים מבפנים וכוחות פוליטיים שעדיין רצו ממלכה בסגנון יווני. הפרו-הלניסטים פנו בסופו של דבר חזרה לסלאוקים בבקשת תמיכה, בהנהגת אדם בשם דמטריוס שביקש מהסלאוקים עזרה נגד הכוחות הפרו-יהודיים בהנהגת יהודה.
הסלאוקים שלחו כוחות נוספים תחת הגנרל בקכידס, שצעד לתוך יהודה והחל להוציא להורג את הנאמנים ליהודה, שהגיב בהשמדת כוחותיו של בקכידס ואיפשר לגנרל להימלט. ניצחונו של יהודה לא התקבל בעין יפה אצל הסלאוקים ולא אצל ההלניסטים, שהקימו כוח צבאי חדש תחת הגנרל ניקנור וצעדו על יהודה פעם נוספת.
הפעם, פעל יהודה שוב כדי להשמיד את ניקנור והביס את מאמציו. בקכידס נשלח חזרה פעם נוספת עם כוח סורי אדיר תחת פיקודו, וצעד לעבר כוחותיו של יהודה, שרבים מהם נמלטו מזירת הקרב. יהודה סירב לסגת, במחיר חייו שלו. יהודה המכבי נפל בקרב בשנת 160 לפנה"ס בקרב אלעשה, כשנלחם בחייליו של בקכידס בפעם השנייה. הוא נקבר במודיעין, שם אביו מתתיהו התייצב לראשונה נגד הכוחות הזרים העוינים ששלטו באומה.
יהודה המכבי: גיבור יהודי
סיפורו של יהודה המכבי מופיע בכתבי ההיסטוריה של יוסף בן מתתיהו וכן בשני ספרי המכבים בתורה (הכוונה לספרים החיצוניים) ובוולגטה הקתולית. יהודה היה מקור השראה מרכזי לאמנים, מחזאים, מוזיקאים ומשוררים לאורך המאות שחלפו מאז מותו. הוא נחשב לאחד הגיבורים הגדולים של התנ"ך (הברית הישנה) והוא אייקון וגיבור אגדי של ההיסטוריה היהודית. אמנות המציגה את יהודה השפיעה על התרבות מאז מותו, כולל האיור המפורסם של יהודה מנצח את אויביו מאת הצייר הצרפתי ז'אן פוקה, וציורו המפורסם של פיטר פול רובנס. יצירות אמנות בולטות אחרות כוללות את ציורו של פול גוסטב דורה המראה את יהודה צד את שרידי כוחות אויביו הסלאוקים.
יהודה המכבי רלוונטי מאוד ומהווה מקור להשראה וגאווה לעם היהודי עד היום. כאן, למשל, יהודה הוזכר על ידי מפקד גדוד בפני חיילי צה"ל לפני כניסתם לעזה להילחם בארגון הטרור חמאס ב-30 באוקטובר 2023. כפי שהוא אומר, "איננו לבד. עומדים כאן איתנו, אני יכול להרגיש זאת, חייליו של המלך דוד. כאן איתנו היום המכבים. אנחנו כאן היום עם מרדכי אנילביץ', לוחמי גטו ורשה… כל לוחמי ישראל מאז היותנו לעם ועד היום".
