על תפקיד השופטים בארץ ישראל הקדמונית

✅ הועתק ללוח
תוכן עניינים

תוכן עניינים

    מה היה תפקידם של השופטים בארץ ישראל לפני שהפכה לממלכה? בעוד ש"שופט" היום הוא אדם שמקבל החלטות בעניינים משפטיים, התנ"ך משתמש במונח כדי לתאר תפקיד שונה לגמרי.

    סיפור יציאת ישראל ממצרים, עם משה, הוא כנראה הסיפור הידוע ביותר בתנ"ך. גם כיבוש כנען על ידי יהושע והמצור על יריחו, מסופר לעתים קרובות. באופן דומה, הריגת גוליית על ידי דוד, בריחתו משאול המלך ועלייתו למלוכה והשושלת שהקים היו לאפוס מהולל (שגם זוכה לעיבוד טלוויזיוני בשם ״בית דוד״). אבל בין יציאת מצרים והכיבוש, לבין סאגות שאול-דוד מסתתרת תקופה של כמה מאות שנים שבה מנהיגים פוליטיים כריזמטיים המכונים "שופטים" החזיקו בשליטה הגורל הלאומי של ישראל.

    משה לא היה מלך. למרות שהיו לו שני בנים, ירש אותו יהושע, שאפילו לא היה מאותו שבט ישראל. עם זאת, משה החזיק בסמכות שניתן לתאר כמלך. אלה שערערו על כך נענשו בדרך כלל במהירות ובצורה קטלנית בסיפור התנ"כי, לעתים קרובות על ידי פעולה אלוהית בלתי אמצעית.

    אף מנהיג בסיפורה של ישראל המקראית לא השיג את רמת הסמכות של משה על האומה. אבל המסורת של מנהיגות המבוססת על כריזמה ולא של שושלת שמשה הקים חיה בעתידה של ישראל. אולם בניגוד למשה, מנהיגים אלו קמו כדי לענות על דרישותיהם של עמים מיושבים ולא נוודים והשפעתם הוגבלה לחלקי האוכלוסייה. חלק מסיפורי השופטים בתנ"ך מתרחשים אפוא במקביל.

    חלק מהשופטים התנ"כיים אכן מנהלים שאלות משפטיות, אך הדבר אינו מודגש בסיפוריהם. במקום זאת, הם מתוארים בצורה הטובה ביותר כמצילים צבאיים. השופטים המקראיים מגיעים משבטים שונים, מעמדות סוציו-אקונומיים שונים וממגוון מקצועות. יש גם שופטת אחת, בשם דבורה, שמוצגת כמנהיגה המובהקת של התקופה. בעוד שהשופטים האחרים מפגינים פגמים במנהיגות ובמוסר (שחלקם חריגים למדי) הבחירות של דבורה מתבלטות כחריפות במיוחד והיא השופטת היחידה שקיבלה גם את התואר נביאה. שופט אחר בשם שמשון בולט כיחיד שמי ששיפוטו נחזה מלידה.

    בניגוד לשאר השופטים, שהם חכמים ובעלי יכולות, אך לא באופן על טבעי, שמשון מתמלא ברגעים מסוימים ברוח האל ומפגין כוח עצום, כשהורג בעצמו מספר עצום מאויבי ישראל. שמשון הוא, אולי באופן מפתיע, הניחן בצורה הכריזמטית ביותר ברוחו של האל, כשהוא גם השופט העני ביותר.

    בעוד שנאמר כי כל השופטים בתנ"ך היו מוכשרים, סיפורי הרקע שלהם שונים באופן מפתיע. בכל אחד מהמקרים, הכתוב אומר שישראל חוטאים בעבודת אלילים מזויפת. ה׳ הגיב בשליחת אויב לדכא אותם. בני ישראל מתחננים בפני ה' לישועה, ואז מופיע שופט. אבל במקרים מסוימים, כמו זה של עתניאל, אהוד ודבורה, לא ניכרת בנרטיב שום פעולה אלוהית ישירה או נס, האדם פשוט לוקח יוזמה, מוכר על ידי העם כשופט וממשיך לגייס את בני ישראל לניצחון. בסיפורו של גדעון, לעומת זאת, מופיע מלאך שקורא לו למשימה וגדעון נענה בחוסר רצון. במקרה של שמשון, אמו מתבשרת על גורלו לפני לידתו.

    ההבדלים הללו, בין הקריאה שלפני הלידה, הקריאה האלוהית שהתקבלה בחוסר רצון והיוזמה האנושית ואחריה הברכה האלוהית, כולם מופיעים במקומות אחרים בסיפורי מלכים ונביאים. שמשון הוא השופט היחיד שכוחו תלוי במצבו של עצם פיזי – כלומר באורך שערו. שמשון הוא התגלמות הגיבור הנאבק, אדם שהתברך ביכולות יוצאות דופן ועם זאת לוקה בחולשה אישית. הכפייתיות שלו יחד עם העדפתו לנשים פלשתיות מוכיחה את ביטולו כאשר, למען הכסף, פילגשו הפלשתית דלילה מסגירה את רזי כוחו לאויביו. הם גוזזים את שיערו בזמן שהוא ישן בביתה של דלילה והוא מבלה את ימיו האחרונים בעיוורון ועובר עינויים בכלא.

    סבלו של שמשון מוצדק בסופו של דבר, כאשר רוח האל נופלת עליו בפעם האחרונה כשהפלשתים לועגים לו במקדש האלוהות שלהם דגון. באחת הסצנות הדרמטיות ביותר בספר שופטים, שמשון מבקש מהקדוש ברוך הוא שייתן לו כוח בפעם האחרונה. הוא עוקר את עמודי המקדש, הוא גורם לו ליפול ולגווע מתחתיו עם אויביו, עם משפטו האלמותי ״תמות נפשי עם פלשתים״.

    בניגוד לשמשון, ליפת לא היו יכולות על טבעיות. כמו שמשון הוא גם מפורסם בתפילה, אבל יפת מתפלל לפני כניסתו לקרב ולא בתבוסה. אם תפילתו של שמשון הייתה תחינה אחרונה, תפילתו של יפת הייתה מציאה. יפת, בן של זונה, היה מנודה על ידי משפחתו. אבל כושרו כמנהיג צבאי היה כל כך יוצא דופן, עד שמשפחתו בוחרת בו כמנהיג נגד יריביהם מבני עמון. הכתוב אומר שליפת ניתנה, כמו שאר השופטים, רוח האל. אבל במה שנראה כייאוש, הוא אומר להקב״ה שאם האל יעניק לו ניצחון, הוא יקריב את הדבר הראשון שייצא מביתו כדי לברך אותו בשובו המנצח. הוא, באופן לא מפתיע, מנצח. אבל למרבה זוועתו בתו וילדו היחיד הם הראשונים שיוצאים מהבית כדי לקבל את פניו.

    איזו תמונה עממית מודרנית כשמשתמשים במילה "שופט" שמזכירה מעט מאוד את השופטים התנ"כיים. אף על פי שהדמויות הללו בוררות במחלוקות ובמובן זה מתפקדות בדומה לשופטים המודרניים, מגוון האישים המוצג, שלחלקם נראה שאין להם כמעט חוש משפטי, פירושו שהם נופלים בהרבה (א-לה-שמשון) או עולים בהרבה על (א-לה-דבורה) ממה שמדמיין בדרך כלל באזכור המילה "שופט". יש המציעים, אם כן, שהמשמעות היא "מושיע" או "מציל" ולאו דווקא שופט, במובן המודרני…

    אבל לא משנה איך נקרא להם, השופטים הם מהדמויות הצבעוניות ביותר בתנ"ך. יתרה מכך, ספר שופטים עצמו, המסתיים בכך שישראל נלחמת בעצמה במקום עם אויב מבחוץ, מתפקד כמעין שופט – מבקר את האלימות האנושית, מחפש את מוקד הרשע ומעלה שאלות לגבי משמעות הגאולה באמת.

    ללא בינה מלאכותית התוכן בכתבה זו לא נכתב על ידי בינה מלאכותית. הכתבה נכתבה, נערכה ונבדקה על ידי צוות הכותבים של History Is Told. אנו מקפידים על מחקר מעמיק, מקורות אמינים ובקרת איכות קפדנית כדי להבטיח דיוק ואותנטיות מלאה.
    0 0 הצבעות
    דרגו את הכתבה!
    הירשמו
    הודיעו לי
    guest
    0 תגובות
    החדשות ביותר
    הישנות ביותר המדורגות ביותר
    משובים מוטבעים
    ראו את כל התגובות

    הצטרפו לרשימת התפוצה!

    מה היה תפקידם של השופטים בארץ ישראל לפני שהפכה לממלכה? בעוד ש"שופט" היום הוא אדם שמקבל החלטות בעניינים משפטיים, התנ"ך משתמש במונח כדי לתאר תפקיד שונה לגמרי.

    © כל הזכויות שמורות למיזם HistoryIsTold.