ג'ומה צ׳יפאיה – הלוחמת האמיצה מהאמזונס נגד סכר בלו מונטה

מנהיגה ילידית, אם, ולוחמת צדק סביבתי שהפכה לסמל של התנגדות ונחישות.

בגיל צעיר מאוד הבינה ג'ומה צ׳יפאיה שהעולם סביבה משתנה ולא לטובה. מתוך כפר קטן על גדות נהר אירירי שביערות האמזונס בברזיל, היא צמחה להיות אחת הדמויות הבולטות ביותר במאבק למען זכויות העמים הילידיים באמזונס ולשמירה על הסביבה. סיפורה הוא מסע של אומץ, הקרבה, ואהבה עזה לאדמה שממנה באה.

חיים מוקדמים והשכלה

ג'ומה צ׳יפאיה דה קרבאיו נולדה בשנת 1991 בכפר טוקמה (Tucamã), שעל נהר אירירי במדינת פארה, ברזיל, כ-400 קילומטרים מערבית לעיר אלטמירה. בילדותה חוותה מקרוב את השינויים התרבותיים והסביבתיים העמוקים שנגרמו עקב חדירת גורמים חיצוניים לשטחי הילידים. כבר בגיל 13 החלה לקחת חלק בפעילות חברתית בהשראת מאבקיהם של כפרים שכנים נגד פרויקטים תשתיתיים רחבי היקף, הייתה מתנגדת חריפה לבניית סכר בלו מונטה והיא הצטרפה לתנועה הצומחת "שינגו לנצח" (Xingu Forever) שנאבקה למען זכויות הילידים שנפגעו מהקמת הסכר ההידרואלקטרי. היא פועלת למען שוויון מגדרי, עצמאותם של העמים הילידיים, ומילאה תפקיד מרכזי במאבק נגד שוחד, השפעה פסולה ושחיתות בקרב הנהגות ילידיות.

בשנת 2006 עזבה את הכפר ועברה לעיר אלטמירה כדי לרכוש השכלה ובהמשך למדה משפטים בעיר בלם. אולם לאחר שנתיים עזבה את לימודיה, מאוכזבת מהפער בין החוק לצדק בפועל. כיום היא לומדת רפואה באוניברסיטה הפדרלית של פארה.

"הדיג הגדול" נגד בלו מונטה

ב-11 במרץ 2011, כ-250 דייגים ממדינת פארה, מהערים פורטו מוז, סנאטור חוזה פורפיריו, ויטוריה דו ז'ינגו ואלטמירה, התאגדו כדי להביע את התנגדותם לבניית סכר בלו מונטה. הפעולה, שיזמו הדייגים והדייגות, נקראה "הדיג הגדול: להגנת נהר הז'ינגו נגד בלו מונטה" (A Grande Pescaria).

מתוך תחושת איום על המערכת האקולוגית של הנהר, קבוצת נשים (שש מהן דייגות וילידיות, ובהן גם ג'ומה) העלו רעיון לתת נראות רחבה לדייגות ולדייגים כ"מגִנות ומגִני הנהר", ולנהר עצמו כמקור חיים. הוחלט כי הדייגים יחרימו את כל תהליכי יישום פרויקט בלו מונטה כסימן התנגדות אזרחית ותרבותית.

מנהיגות ופעילות חברתית

בשנת 2015, בגיל 24, נבחרה לכהן כצ'יפית (Cacica) הראשונה של אזור ז'ינגו התיכונה, האישה הראשונה בתפקיד זה. היא הנהיגה את כפר טוקמה והצליחה לפרוץ את תקרת הזכוכית בתפקידים שבאופן מסורתי נחשבו גבריים, תוך שהיא מביאה גישה חדשה ומודרנית להנהגה ילידית. צ׳יפאיה התפרסמה ברחבי ברזיל ובעולם בזכות התנגדותה העקבית לפרויקט סכר בלו מונטה, אחד הסכרים ההידרואלקטריים הגדולים באמזונס. הסכר גרם לעקירת קהילות רבות, לפגיעה חמורה במערכות האקולוגיות ולמחיקת חלקים מהמורשת התרבותית של עמי הנהר. צ׳יפאיה חשפה שחיתויות הקשורות בבניית הסכר והתריעה על כך שלא נערכה התייעצות אמיתית עם הקהילות הילידיות. בעקבות כך ספגה איומים, ניסיונות הפחדה ואף ניסיון חיסול כמעט קטלני נגדה ונגד ילדיה.

בשנת 2017, לאחר איומים חוזרים ונשנים, נאלצה להימלט לשווייץ למשך שנה. שם הופיעה בפני ארגון האומות המאוחדות והגישה תלונות רשמיות על האלימות וההרס הסביבתי באמזונס. לאור האיומים הרבים שקיבלה, פנה הצ'יף רָאוֹנִי (Raoni) לציבור וביקש מכל מי שאוהב את האמזונס להגן על ג'ומה, אותה תיאר כ"מגִנה אמיצה של היער". ג'ומה עברה 6 ניסיונות חיסול ונאלצה לעזוב את ברזיל פעם אחת בעקבות איומים על חייה. במהלך גלותה הייתה האדם הראשון מבני שבט צ׳יפאיה שנאם במטה האו"ם, היא נשאה דברים בוועידת האקלים COP26, לצד המשלחת הילידית הגדולה ביותר בהיסטוריה של הכנס. כששבה לברזיל הצהירה: "שום דבר לא היה קשה יותר מאשר להיות רחוקה מילדיי מטעמי ביטחון."

פעילות שוטפת והקמת Instituto Juma

עם שובה לאמזונס המשיכה ג׳ומה צ׳יפאיה לקדם את זכויות העמים הילידיים, הגנת הסביבה ושימור הידע המסורתי. בשנת 2020 ייסדה את "מכון ג'ומה" (Instituto Juma) שמטרתו לקדם אוטונומיה ילידית, פיתוח בר-קיימא והחייאה תרבותית. בנוסף, היא משמשת יועצת בתנועת הנשים של ז'ינגו ותומכת ביוזמות המשלבות ידע מסורתי עם ידע מדעי לטובת הקהילה. כיום הקהילה שלה עוסקת בהקמת הכפר קרימה (Carimã), שיהווה מרכז לרפואה מסורתית ולפיתוח שיטות מחייה בנות קיימא.

במהלך כהונתו השלישית של הנשיא לולה דה סילבה כנשיא ברזיל, ובמסגרת משרד העמים הילידיים בראשות השרה סוניה גואז'ארה (Sonia Guajajara), מונתה ג'ומה ב לתפקיד מזכירת התיאום והקידום של זכויות הילידים במשרד הפדרלי. ב-14 בנובמבר 2023 הושבעה ג'ומה כחברת קבע בכיסא מספר 49 באקדמיה הברזילאית לתרבות (ABC) ובכך הפכה, יחד עם השרה סוניה גואז'ארה, לאחת משתי הנשים הילידיות הראשונות שאי פעם כיהנו כחברות קבועות באקדמיה.

אבל למרות תרומתה העצומה, היא ממשיכה לסבול מאיומים מצד כורי זהב, חוטבי עצים וגורמים כלכליים הפועלים בשטחי הילידים. היא נאבקת נגד האלימות, ההרס הסביבתי שמתרחשים באזור ומדגישה את הצורך הדחוף לשלב את קולות העמים הילידיים בקבלת ההחלטות הנוגעות לעתידו של האמזונס. סיפורה של ג'ומה צ׳יפאיה הוא תזכורת לכך שמאבק על צדק וסביבה אינו רק עניין פוליטי אלא עניין של חיים ומוות. מתוך הג'ונגלים של האמזונס נשמע קולה של אישה אחת, נחושה, שמסרבת לוותר על האדמה, על העם שלה, ועל התקווה לעתיד טוב יותר.

חומר מעשיר לקריאה

Barbosa, A. L. S. (2021). Pescaria Subversiva: um ato de comunicar a r-e-xistência dos povos e comunidades tradicionais do rio Xingu. Revista Poiesis.

חומר מעשיר לצפייה

כאישה מעוררת השראה סיפורה תועד בסרט התיעודי "יאנוני" (YANUNI) שעוקב אחר המסע יוצא הדופן של ג'ומה, בדרכה מכפר מבודד בשטח העם אל חזית המאבק הפוליטי למען צדק אקלימי. כמגִנה נועזת על עמה ועל יער הגשם, שרדה שישה ניסיונות חיסול בעודה מתמודדת עם כורי זהב בלתי חוקיים, פולשי קרקעות ותאגידים בינלאומיים המאיימים על אדמות אבותיה.

הסרט מתפרס על פני שנים של אקטיביזם והקרבה אישית ומתעד את מינויה ההיסטורי של ג'ומה לתפקיד שרת זכויות הילידים הראשונה של ברזיל תחת הנשיא לולה דה סילבה. לצידה נמצא הוגו לוס, בעלה וראש יחידת המבצעים המיוחדים של IBAMA, הסוכנות להגנת הסביבה של ברזיל.

בעוד ג'ומה נלחמת בזירה הפוליטית, הוגו מוביל מבצעים מסוכנים לפירוק מחנות כרייה בלתי חוקיים בלב האמזונס ולעיתים תחת איום בנשק. כשהיא מגלה שהיא בהריון, מאבקה מקבל משמעות דחופה ועמוקה אף יותר. כעת עליה לנווט בין אימהות מתקרבת, אחריות פוליטית הולכת וגוברת והמשימות המסוכנות של הוגו בעלה, תוך שהיא נאלצת להתמודד עם המחיר האישי של ההתנגדות.

הסרט מסופר בגישה אינטימית במטרה להאיר את אחת מהמערכות החשובות בעולם להגנה על הסביבה ועל זכויות אדם, דרך עדשה אישית, אנושית ומרגשת. כדיוקן עוצמתי של עמידה איתנה, ריבונות ילידית והמאבק לשמור על יער הגשם הגדול בעולם למען הדורות הבאים ולמען כוכב הלכת כולו. את הסרט הפיקו יחד ג׳ומא והשחקן לאונרדו די קפריו, הידוע כתומך נלהב במאבק להגנת הסביבה.