תאמל״ק ליהתנועה לאוטונומיה של חבל קביליה, בהובלת פרחאט מהני, חותר לניתוק חבל קביליה מאלג'יריה תוך יצירת בריתות שנויות במחלוקת ועימות חזיתי עם השלטונות. והוא עושה זאת כשבכירי התנועה מביעים בגלוי את תמיכתם ואהדתם לישראל. האם ישראל תכיר גם בעצמאות חבל קביליה?
ממש בלב המתיחות הגיאופוליטית של צפון אפריקה, ב-14 בדצמבר 2025, התרחש אירוע סמלי שטלטל את המערכת המדינית באלג׳יריה: חבל קביליה הכריז על עצמאות. את ההכרזה הובילה התנועה להגדרה עצמית של קביליה, המוכרת בראשי התיבות MAK (מצרפתית: Mouvement pour l’autodétermination de la Kabylie), מדובר בארגון פוליטי לאומני ובדלני השואף להשגת עצמאות של אזור קביליה מאלג'יריה. הארגון נוסד על ידי הפעיל פרחאט מהני בעקבות אירועי "האביב השחור" בשנת 2001 וכיום הוא מוגדר על ידי אלג'יריה כארגון טרור, כאשר מנהיגיו פועלים ממקום מושבם בצרפת במסגרת ממשלה זמנית גולה.
שורשי התנועה להגדרה עצמית של קביליה
התנועה החלה את דרכה תחת השם "התנועה לאוטונומיה של קביליה" (Mouvement pour l'autonomie de la Kabylie), אך עם הזמן הקצינה את דרישותיה ושינתה את שמה לתנועה להגדרה עצמית, מתוך כוונה ברורה להתנתק מהריבונות האלג'ירית. המייסד, פרחאט מהני, הקים את התנועה כמענה לדיכוי אלים של הפגנות באזור קביליה בשנת 2001, אירועים שנודעו כ"האביב השחור". מהני, המשמש כיום כנשיא הממשלה הזמנית של קביליה בגלות, ניווט את הארגון למסלול של התנגדות אידיאולוגית ופוליטית חריפה מול הממשל המרכזי באלג'יר.
״האביב השחור״ הוא כינוי לסדרת עימותים אלימים ומהומות שהתרחשו באזור חבל קביליה בשנת 2001, ששימשו כנקודת המפנה שהציתה את המאבק המאורגן של התנועה הבדלנית בראשות מהני.
במהלך השנים, פעילות הארגון הובילה לתגובות קשות מצד אלג'יריה. החל משנת 2021, הרשויות האלג'יריות מסווגות את MAK כארגון טרור באופן רשמי. הסיווג הזה הגיע בעקבות טענות של השלטונות כי חברי הארגון תכננו להטמין מכוניות תופת. בנוסף, הארגון הואשם על ידי הממשלה באחריות להצתת שריפות הענק שפקדו את אלג'יריה בשנת 2021 באזור קביליה.
מי הוא פרחאט מהני ומדוע הוא דמות כה שנויה במחלוקת?
פרופיל אישי
פרחאט מהני (فرحات مهني) נולד ב-5 במרץ 1951 באילולה אומלו שבמחוז טיזי אוזו, אלג'יריה. הוא פוליטיקאי אלג'ירי בדלני בגלות, סופר, זמר מחאה, מוזיקאי וכותב שירים. מהני הוא המייסד והנשיא הראשון של התנועה להגדרה עצמית של קביליה (MAK) ומשמש כנשיא הממשלה הזמנית של קביליה מאז 1 ביוני 2010. מהני הוא בוגר אוניברסיטת אלג'יר במדעי המדינה. בשל התנגדותו לממשלה האלג'ירית ולקיצוניים, הוא נעצר 13 פעמים, נכלא למשך 3 שנים ועונה שוב ושוב על ידי כוחות הממשלה. בנו הבכור, אמזיאן מהני, נרצח בשנת 2004.
בשנת 2021, במקביל לסיווג התנועה כארגון טרור, פרחאט מהני נעצר על ידי הרשויות בצרפת והושם במעצר משטרתי. המעצר בוצע כחלק מחקירה שעסקה בהלבנת הון מאורגנת הקשורה להימורי ספורט. זו הייתה מכה תדמיתית לארגון, אך מהני המשיך להוביל את הקו הבדלני מפריז. תולדות התנועה רצופות בהאשמות חמורות מצד המערכת המשפטית והביטחונית באלג'יריה. ב-11 באוגוסט 2021, זועזעה המדינה מרצח ג'אמל בן איסמעיל. בעקבות האירוע, הורשעו חמישה מחברי MAK שלא בפניהם במעורבות ברצח, וביניהם גם המנהיג פרחאט מהני. ב-26 באוגוסט 2021, הוציאה אלג'יריה צו מעצר בינלאומי נגד מהני.
"המאבק שלנו הוא נגד העול הערבי-איסלאמי שנכפה על קביליה"
בואזיז אייט שביב, מבכירי MAK
באוקטובר 2021, טענו הרשויות באלג'יריה כי סיכלו מזימה של MAK לבצע פיגועים במדינה. על פי הטענות, הפיגועים תוכננו בסיוע ישראל ומדינה נוספת בצפון אפריקה. לטענת הממשלה, 17 חשודים נעצרו בעת שהתכוננו לביצוע התקיפות. המתח הגיע לשיא נוסף באוגוסט 2024, אז דווח כי אלג'יריה סיכלה מזימת טרור נוספת המקושרת לארגון. הפעם, התוכנית כללה הברחת כלי נשק לאלג'יריה דרך בז'איה ממרסיי שבצרפת, לקראת הבחירות לנשיאות אלג'יריה ב-2024. כוחות הביטחון עצרו 21 אנשים ותפסו 46 כלי נשק, תחמושת, מטבע חוץ ומכשירי GPS.
האידיאולוגיה של MAK סופגת ביקורת רבה, כאשר דיווחים רבים מצביעים על קיום תחושות אנטי-ערביות חריפות בתוך הארגון. עמדות חבריה תוארו כדמגוגיה פופוליסטית, המתנגדת למה שהם מכנים "קולוניאליזם ערבי-איסלאמי" בצפון אפריקה. הם רואים בעצמם עם ילידי הנבדל מהאלג'ירים הערבים. בואזיז אייט שביב, דמות בכירה בארגון, תיאר את המאבק ככזה המכוון נגד ה"עול הערבי-איסלאמי". מקורות שונים מציינים כי חברי MAK קראו קריאות גזעניות הדורשות את "גירוש הערבים מקביליה". בתגובה לכך, אלג'יריה השעתה לחלוטין את פעילות הארגון, כשהיא מאשימה אותו בהיותו תנועה גזענית ובדלנית הפוגעת באחדות ובמגוון האתנו-תרבותי של המדינה.
במהלך משפט שנערך בשנת 2024 ל-24 חברי MAK, האשימה מערכת המשפט האלג'ירית את הקבוצה בהפצת רעיונות המעודדים פילוג, אפליה ושנאה. העיתונאי הצרפתי סלימאן זגידור ציין כי MAK מבססת את עצמה על יסודות שהם בגלוי אנטי-ערביים, אנטי-איסלאמיסטיים ופרו-ישראליים, אפילו במהלך המלחמה בעזה. עמר אינגרשן אפיין את MAK כתנועה פשיסטית וימנית קיצונית, המשתמשת בטרמינולוגיה גזעית ומדברת על "דם קבילי". לדבריו, תומכי הארגון הפכו למיליציה פוליטית המייגת את מתנגדיה כבוגדים. עבדנור תומי הוסיף כי רוב האלג'ירים, כולל חלק גדול מהברברים האלג'ירים, רואים במנהיגי MAK גזענים וקנאים.
הקשר בין תנועת MAK למדינת ישראל
אחד ההיבטים המרתקים והשנויים במחלוקת ביותר בפעילותו של פרחאט מהני הוא תמיכתו הגלויה בישראל. מהני ערך השוואות רבות בין המאבק הקבילי לבין התנועה הציונית.
בשנת 2012 ערך מהני ביקור רשמי בישראל, במהלכו נפגש עם אנשי הקו הנוקשה במפלגת הליכוד, ביניהם דני דנון. במהלך הביקור הוא הביע סולידריות עם ישראל והשווה את מצבה למצבה של קביליה. גם שנים לאחר מכן, באוקטובר 2023, בשיאה של המלחמה בעזה, השתתף מהני בהפגנה פרו-ישראלית בפריז. מערכת היחסים הזו תוארה על ידי חוקרים ככזו העולה בקנה אחד עם "דוקטרינת הפריפריה" של ישראל.
## מי מממן את פעילות התנועה?
שאלת המימון של MAK עלתה לכותרות בשנת 2011, כאשר אידיר דג'ודר, מקורב לשעבר לפרחאט מהני וחבר בכיר לשעבר בארגון, הטיח האשמות קשות. דג'ודר טען כי MAK מקבלת כספים ממרוקו בסך של 250,000 אירו לחודש. הוא מתח ביקורת חריפה על שיטות הניהול של מהני, כינה אותו "דיקטטור" ותיאר את הממשלה והפגישות כטקסיות בלבד, כאשר ההחלטות האמיתיות מתקבלות במקום אחר.
קביליה: ארץ השבטים של אלג'יריה
קביליה (Kabylie בצרפתית / منطقة القبائل בערבית, "אזור השבטים") היא אזור חוף הררי בצפון אלג'יריה המהווה את מולדתם של בני העם הקבילי. האזור הוא חלק מרכס הרי האטלס התלול ושוכן לחופו של הים התיכון. קביליה משתרעת על פני שני מחוזות באלג'יריה: טיזי אוזו ובז'איה, ובתחומה נמצאים הגנים הלאומיים גוראיה וג'ורג'ורה. בחבל קביליה חיים כ-7 מיליון בני אדם הרואים בעצמם בני העם הברברי, האמזיע׳י.
בתקופת הקולוניאליזם הצרפתי באלג'יריה, המציאו הצרפתים את המונח "קביליה" (Kabylia), מונח שמעולם לא היה בשימוש בקרב האוכלוסיות הערביות והברבריות באלג'יריה לפני הפלישה הצרפתית. המילה "קבילה" (Kabyle) היא שיבוש של המילה הערבית "קבאאיל" (قبائل), לה שתי משמעויות: הראשונה היא שבטים החיים בקרב אוכלוסיות קבע והשנייה היא "לקבל", מונח שבו השתמשו הערבים לאחר הכיבוש המוסלמי של המגרב עבור אוכלוסיות מקומיות שקיבלו עליהן את האסלאם. אזור קביליה המודרנית היה חלק מממלכת נומידיה (משנת 202 לפנה"ס עד 46 לפנה"ס).
הוונדלים, עם גרמאני, הקימו ממלכה בצפון אפריקה בשנת 435 ששרדה 99 שנים עד לכיבוש הביזנטי בשנת 534. הוונדלים ששרדו נטמעו באוכלוסייה הברברית המקומית. תחת שלטון הרומאים, הוונדלים והביזנטים, נותרו הקבילים מהבודדים בקרב האמזיע'ים (הברברים) ששמרו על עצמאותם. גם במהלך הכיבוש הערבי, הצליחו הקבילים לשלוט זמנית בהרים. רק ב-1857 נכבשה קביליה כולה והוכנעה לחלוטין על ידי צרפת.
בין השנים 902 ל-909 לספירה, הברברים משבט הקוטמה (Kutama) מקביליה הקטנה סייעו בייסוד הח'ליפות הפאטימית. למרות שהשושלת השלטת הייתה ערבית, ההיסטוריון היינץ הלם מתאר את המדינה הפאטימית המוקדמת כ"הגמוניה של הברברים משבטי קוטמה וסנהאג'ה". הלוחמים הקבילים היו הכוח המניע מאחורי כיבוש פאס, סיג'ילמסה ומאוחר יותר מצרים, ארץ ישראל (כיבוש רמלה) ודמשק. בשיאה, השתרעה הח'ליפות הפאטימית על פני 4.1 מיליון קמ"ר. בהמשך צמחו באזור שושלות ברבריות מקומיות כמו השושלת הזירית והשושלת החמאדית, ששלטו על שטחים נרחבים במגרב ובאגן הים התיכון, כולל חלקים מספרד, איטליה ומלטה.
למרות שקביליה הייתה המעוז האחרון נגד הכיבוש הצרפתי, האזור נכבש בהדרגה לאחר 1830. האוכלוסייה המקומית גילתה התנגדות עזה בהובלת מנהיגים כמו פאדמה נ'סומר והשייח' מוקראני. לאחר קרב אישרידן (1857) הושג ניצחון צרפתי מכריע, אם כי מרידות פרצו עד 1871. הצרפתים החרימו אדמות שבטיות והעבירו אותן למתיישבים צרפתים ("פייה-נואר"), וביצעו גירושים המוניים של מורדים לקלדוניה החדשה. בשנות ה-20 של המאה ה-20, פועלים מהגרים קבילים בצרפת הקימו את המפלגה הראשונה שקידמה עצמאות לאלג'יריה, והכשירו את המנהיגות שתנהיג את המאבק לעצמאות בשנות ה-50.
במהלך מלחמת העצמאות (1954–1962), קביליה הייתה בלב המאבק האנטי-קולוניאלי. בשל הטופוגרפיה ההררית והתמיכה העממית הרחבה, האזור סבל רבות מפעולות נגד של הצרפתים, שכללו הרס כפרים ועקירת אוכלוסייה. לאחר קבלת העצמאות, נוצרו מתחים בין המנהיגות הקבילית לממשלה המרכזית באלג'יר. עימותים מזוינים פרצו כבר ב-1963 נגד שיטת המפלגה היחידה. באפריל 1980 פרצו אירועי "האביב הברברי" בדרישה להכרה בשפה הברברית (תאמאזיע'ת), מה שהוביל למעצר אינטלקטואלים ודיכוי. בשנות ה-90 התקיים "חרם הילקוטים", שביתה מוחלטת של מערכת החינוך בקביליה במחאה על מדיניות הערביזציה הכפויה.
ב-2001, לאחר מותו של תלמיד תיכון במעצר משטרתי, פרצו מהומות "האביב השחור" בהן נהרגו 123 בני אדם. בעקבות זאת, השפה הברברית הוכרה כשפה לאומית ב-2002 וכשפה רשמית ב-2016. בשנת 2001 נוסדה תנועת ה-MAK שהובילה להכרזת העצמאות החד-צדדית של החבל, בדצמבר 2025.
קביליה מחולקת לשני אזורים עיקריים:
- קביליה הגדולה: משתרעת מתנייה ועד בז'איה. בתחומה נמצא רכס הרי הג'ורג'ורה עם הפסגה הגבוהה ביותר, לאלא ח'דיג'ה (2,308 מטר).
- קביליה הקטנה: כוללת את הרי הביבאנס והבאבורס.
האזור עשיר בחי וצומח, ובו חיה אוכלוסייה של המקוק הברברי, פרימט המצוי בסכנת הכחדה.
האזור מאוכלס על ידי קבילים, קבוצה אתנית ברברית הדוברת את השפה הקבילית שהיא השפה הברברית הגדולה ביותר באלג'יריה. השפה מכילה רובד של מילים השאולות מערבית (כ-35% עד 46%), צרפתית, לטינית ופיניקית. קביליה היא גם מרכז רוחני סופי, ובה עשרות "זאוויות" (מוסדות דת) המזוהים עם מסדר הרחמניה.
הכלכלה המסורתית התבססה על גידול עצי זית ומלאכות יד (שטיחים וקדרות). כיום, קביליה היא מהאזורים המתועשים ביותר באלג'יריה, המייצרת כרבע מהתמ"ג הלאומי (ללא נפט וגז). הענפים המרכזיים כוללים תרופות, מזון, מכניקה וזיקוק נפט. נמל בז'איה הוא השני בגודלו באלג'יריה והשישי בגודלו בים התיכון.
הסיפור של התנועה להגדרה עצמית של קביליה הוא מיקרוקוסמוס של מתחים אתניים, פוליטיים ובינלאומיים המעצבים את המזרח התיכון וצפון אפריקה. מפעילות תרבותית ומוזיקלית ועד להאשמות חמורות בטרור וגזענות, MAK ופרחאט מהני ממשיכים לאתגר את הריבונות האלג'ירית ולעורר סערות מעבר לים. הזיכרון ההיסטורי של קביליה נכתב ברגעים אלו ממש, בין הרחובות של טיזי אוזו לבין לשכות הממשלה הגולה בפריז. סומלילנד 2 יש שיגידו, מה שבטוח, שסומלילנד הייתה רק ההתחלה וייתכן שבעתיד נראה מחוזות בדלניים נוספים שיבקשו את הכרתה של ישראל.
