בעוד שפוליטיקאי הכדורגל הגיאורגי המפורסם ביותר הוא ראש עיריית טביליסי קאחה קלאדזֶה, דווקא חברו קיבל משרה בכירה יותר: מיכאיל קָאוֶולַשווִילי נבחר לנשיא המדינה.
כדורגלן בחסד?
בעבר שימש ככדורגלן ששיחק ברוסיה ובאנגליה, אבל בגאורגיה הוא זכור בעיקר בהצהרותיו האנטי־מערביות וחוקים שערורייתיים שקידם בפרלמנט.
בשנות ה־90 מועדון הכדורגל הרוסי ״אלאניה״ מהעיר ולדיקווקז רכש כמה שחקנים גאורגים כמו גאורגי דמטרדזה, גאורגי גחוקידזה, מיכאיל אשבטיה, מורטזה שלייה, ממוקה צרטלי — והרשימה עוד ארוכה. בהם היה גם מיכאיל קאוולשווילי ששיחק בליגה הרוסית ב־1995, הוא אומנם שיחק בוולדיקווקז רק עונה אחת, אבל זה הספיק כדי להשיק את הקריירה האירופית שלו.
החלוץ מיכאיל קאווֶלַשווִילי (მიხეილ ყაველაშვილი) נולד בטביליסי ב־1971 והחל לשחק שם. ב־1987 הוא הגיע בסופו של דבר ללוקומוטיב שהתמודדה בליגות הנמוכות של ברית המועצות. ב־1988 ערך קאוולשווילי את הופעת הבכורה שלו במדי דינמו טביליסי בליגת העל — הופיע ל־20 דקות מול מועדון זניט סנקט פטרבורג. שנה לאחר מכן הוא השתתף בעוד מפגש אליפות והופעה חולפת בחצי גמר הגביע הסובייטי מול דנייפר דנייפרופטרובסק האוקראינית.
קאוולשווילי חזר ללוקומוטיב, אך ב־1990 עזב שוב לדינמו (לאחר מיתוג מחדש, המועדון הפך לדינמו־איבריה). אליפות ברית המועצות עדיין התנהלה, אך כבר ללא הקבוצות הגיאורגיות, שהתמודדו בליגה הגאורגית כשדינמו זכתה באליפות הראשונה. מיכאיל התחיל להבקיע ובעונת 1991 הוא לא רק זכה באליפות, אלא גם הפך למלך השערים של הקבוצה עם 12 שערים. סולידי מאוד, בהתחשב בכך שהעונה נמשכה כחצי שנה וכללה רק 19 מחזורים עקב המעבר לשיטת "סתיו-אביב", כנהוג בליגות האירופיות.
קוולאשווילי כבש שערים בליגה הגיאורגית והסקאוטים במועדון הצפון אוסטי ״ספרטק-אלניה״ הבחינו בו. באמצע שנות ה־90, צפון אוסטיה הייתה במגמת עלייה. תחת נשיא הרפובליקה, אחסרבק גלאזוב, הרפובליקה השיקה ייצור של וודקה זולה מהאלכוהול האמריקאי Royal. ההכנסות ממכירת האלכוהול הגיעו גם לתקציב המועדון המרכזי באזור. קבוצת אלאניה הפכה למועדון העשיר במדינה עם חוזים מפתים (הבטיחו לה 100,000 דולר עבור זכייה באליפות), עם בסיס אימונים חדש, שאיפות לזכייה באליפות והמאמן ולרי גזאייב הזמין לקבוצה שחקנים כמו סרגיי דרקאץ', אומרי טטראדזה, מיכאיל קאוולשווילי ואנטולי קנישצ'וב.
צמד החלוצים קאוולשווילי-קנישצ'וב קבע לעתים קרובות את תוצאות המשחקים. 19 שערים שהתחלקו ביניהם, 12 לגאורגי, כולל שני דאבלים (מול ז'מצ'וז'ינה סוצ’י וצ'רנומורץ נובורוסייסק) והשער הכי חשוב מול טקסטילשצ'יק קמישין בדקה 88, ארבעה מחזורים לפני תום העונה. כעבור שבועיים הפכה הקבוצה מולדיקווקז לאלופת רוסיה.
מיכאיל שיחק בהשאלה במדי אלאניה, אז הוא נשאר ברוסיה רק לעונה אחת. דינמו טביליסי מכרה אותו מיד למנצ'סטר סיטי תמורת 2 מיליון דולר. בגאורגי האנגלים הבחינו בו בזכות הופעתו בגביע אופ"א: בספטמבר 1995 שיחק 90 דקות מול ליברפול בסיבוב הראשון (אלאניה הפסידה 1:2 והודחה).
עם זאת, במנצ׳סטר סיטי לא חשבו על גביעי אירופה באותן שנים — הם נלחמו על הישרדות. החלוץ ערך את הופעת הבכורה שלו בפרמיירליג באפריל, במשחק ביתי מול מנצ'סטר יונייטד, מוליכת הטבלה והאלופה לעתיד. סיטי ספגה ראשונה ורצה כדי לפצות על כך. בדקה ה־39, כדור רוחב הגיע לחלוץ הביתי, ניל קווין אך נגיחה רשלנית גלגלה את הכדור קאוולשווילי, שנפטר בקלות מסטיב ברוס ובעט לעבר השער.
השער בדרבי היה היחיד של החלוץ הגאורגי באותה עונה. סיטי הפסידה 2:3 למנצ'סטר יונייטד ועד מהרה ירדה לליגה הראשונה. אבל גם בליגה השנייה, קאוולשווילי נשאר שחקן ספסל –רק שש פעמים עלה בהרכב הפותח ושני שערים (מול קריסטל פאלאס וגרימסבי).
מיכאיל בילה שנה וחצי באנגליה. בקיץ 1997 הוא הושאל על ידי גראסהופר השוויצרית. הוא הרגיש הרבה יותר נוח באליפות שוויץ. הוא כבש שוב, הופיע בתחרות אירופית (התבלט במוקדמות ליגת האלופות) וזכה באליפות. לאחר השאלה של שנתיים, קאוולשווילי לא חזר לסיטי אלא עבר לציריך. בעונתו הטובה ביותר הוא כבש 12 שערים ב־27 הופעות, לאחר מכן שיחק בסיון, אראו והשאלה קצרה ל אלאניה ב־2004.
קריירה פוליטית
רק עד אז הכל כבר השתנה מן הקצה אל הקצה בכדורגל האוסטי. הכסף מהוודקה הזולה אזל, הקבוצה התקשתה לשרוד והחלוץ הגיאורגי לא יכול היה לעזור להם. אז ב־2005 הוא חזר לשוויץ ושנה לאחר מכן סיים את הקריירה בבאזל ופרש ממשחק.
נקודת ההתחלה של הקריירה הפוליטית של הכדורגלן לשעבר הייתה הבחירות לפרלמנט ב־2016. אז הוא נבחר לפרלמנט מטעם מפלגת החלום הגיאורגי, שהוקמה על ידי האוליגרך רב ההשפעה בידזינה איוואנישווילי. איוואנישווילי הוא האיש העשיר במדינה, הוא עושה עסקים ברוסיה כבר שנים רבות, כשהקים את חברת Metalloinvest והשקיע בבנקים וברשתות קמעונאיות. הוא הפך לאזרח גאורגיה רק ב־2004, במקביל מכר נכסים רוסיים והצטרף לפוליטיקה, כשהוא התבטא רבות נגד הנשיא דאז מיכאיל סאאקשווילי.
הרטוריקה של האוליגרך נותרה מתונה, הוא דגל במקביל בהצטרפות לאיחוד האירופי ובשיתוף פעולה עם רוסיה. בשנת 2012, איוואנישווילי שימש לזמן קצר כראש ממשלה, אך לאחר ניצחונו של בעל בריתו גיאורגי מרגולאשווילי בבחירות לנשיאות, הוא עזב רשמית את הפוליטיקה.
עשר שנים מאוחר יותר, איש העסקים חוזר לעניינים. מאז 2012, ״החלום הגאורגי״ שלו נשארה מפלגת השלטון, אך נכנס לקואליציות עם כוחות פוליטיים אחרים. לדוגמה, בשנת 2022, תנועת "כוח העם" נפרדה ממנה. התנועה הוקמה על ידי סוזר סובארי, שר לשעבר בקבינט של איוואנישווילי. מיכאיל קאוולשווילי הוא גם אחד ממנהיגי "כוח העם" ונבחר מטעמה בבחירות לפרלמנט ב־2024. אבל שיתוף הפעולה עם "החלום הגאורגי" נשאר. היא זו שהגישה את הכדורגלן לשעבר כמועמד לנשיאות בנובמבר 2024.
יש הרבה שאלות לנשיא הגאורגי. למשל, אין לו השכלה גבוהה. "לא, זו לא בעיה שלנשיא גאורגיה לא תהיה דיפלומה", השיב בעל בריתו של הפוליטיקאי ממוקה מדינרדזה. — בחוקות של מדינות רבות, בין ההגבלות הקשורות לתפקיד הנשיא, אין אזכור לצורך בתעודה. אהבת המולדת ונאמנות למולדת אינם דורשים דיפלומה".
מיכאיל קאוולשווילי זוכה לשבחים גם מצד איוואנישווילי: "כנות, צדק, פטריוטיות ויושרה הן התכונות המייחדות את מיכאיל קאוולשווילי. הוא ההתגלמות הטובה ביותר של גבר גאורגי מטבעו". אמר עליו.
קאוולשווילי יצא לבחירות ללא מצע ברור. הוא כינה את איחוד החברה כמשימה העיקרית בתפקידו ורמז שהמחאות שהתלקחו בטביליסי ובערים אחרות עקב סרבנות הממשל לדון בהצטרפות לאיחוד האירופי עוררו מבחוץ. באופן כללי, הוא אנטי מערבי ולכן מדגיש באופן פעיל את נושא ההשפעה החיצונית ושמירה על ערכים מסורתיים. למשל, הוא היה אחד ממחבריו של החוק השערורייתי על סוכנים זרים, שנכנס לתוקף ב־1 באוגוסט וגרם לתסיסה בבירה. ובשנת 2022, קאוולשווילי ומקורביו כתבו מכתב פתוח לשגרירה האמריקאית בגאורגיה קלי דג׳אני והאשימו אותה בקשרים עם האופוזיציה ובניסיון לגרור את המדינה למלחמה נוספת עם רוסיה.
נשיא גאורגיה הוא דמות ייצוגית, שהשנה נבחר לראשונה על ידי ועד מיוחד של צירי פרלמנט ונציגים אזוריים. גאורגיה היא רפובליקה פרלמנטרית שבה סמכויות הנשיא מוגבלות מאוד. על פי החוקה, ראש המדינה מנהל משא ומתן בינלאומי, קורא לבחירות לפרלמנט ויכול לחון מורשעים. אבל בכל נושא אחר הוא מקבל החלטות רק באישור הממשלה, שהרכבה נקבע על ידי הפרלמנט. בשנים האחרונות הנשיאה סלומה זוראבּישווילי ניצבה כאופוזיציה לראש הממשלה ויו"ר מפלגת ״החלום הגיאורגי״, אירקלי קובחידזה. ראש הממשלה ידוע כבעל עמדות אנטי-מערביות ושמרניות וניצחונו של קאוולשווילי בבחירות לנשיאות הניע את המטוטלת לעבר המתנגדים להצטרפות לאיחוד האירופי.
לא היו מועמדים נוספים לבחירות הנשיאותיות זאת בשל המשבר הפוליטי והיעדרות נציגי האופוזיציה. בבחירות לפרלמנט באוקטובר 2024, מפלגת ״החלום הגאורגי״ ובעלות בריתה זכו ברוב. סלומה זוראבּישווילי לא הכירה בתוצאות וטענה לזיופים: רק הנשיאה יכולה לקבוע את התאריך למושב הפרלמנט הראשון, אך היא סירבה לעשות זאת. צירי "החלום הגאורגי" פתחו את המושב בעצמם והאופוזיציה הכריזה על חרם. זוראבּישווילי ערערה לבית המשפט לחוקה, אך זה לא רצה לדון בתביעה. לזה נוספה הכרזתה ב־30 בנובמבר כי היא לא תתפטר עד שיתקיימו בחירות הוגנות לפרלמנט.
לראשונה נוהל בחירת ראש המדינה הגיאורגית לא עבר בהצבעה עממית. במקום בחירות כלליות נערכה הצבעה בקרב פאנל של 300 איש. מחציתם חברי פרלמנט, השאר נציגים אזוריים ואלה בחרו את קאוולשווילי, שטקס השבעתו מתוכנן להתקיים ב־29 בדצמבר, אלא שנראה כי המשבר הפוליטי רחוק מלהסתיים ונותר רק לתהות לאן מועדות פניה של גאורגיה, השסועה ממחאות ומלחמות.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
