הק.ג.ב. היה אחד משירותי הביון החשאיים ביותר, ששימש הן כסוכנות הביון והן כשירות ביטחון והמשטרה החשאית בברית המועצות ובמשך שלושה עשורים עמד בחוד החנית של המלחמה הקרה…

"החרב והמגן"

הארגון הזה מילא תפקיד עצום בהיסטוריה הסובייטית והעולמית כאחד והמבצעים שניהלו אנשיו, עדיין מסעירים מוחות לא רק ב"מרחב הפוסט-סובייטי" אלא גם במערב ובכל זאת, איך הארגון הזה התחיל?

ב-13 במרץ 1954 הוקמה הוועדה לביטחון המדינה של ברית המועצות — שירות הביון הסובייטי המפורסם ביותר, שהתקיים זמן רב יותר מכל קודמיו. הוועדה לביטחון המדינה של ברית המועצות נחשבה לאחת מסוכנויות הביון החזקות והיעילות בעולם. למרות שהרעיון של יצירת הארגון נועד לספק מאזן כוחות שונה לחלוטין במערכת הביון והביטחון, הק.ג.ב. הפך, אולי, לשירות הביון המשפיע ביותר של ברית המועצות, ובעיקר, לסמל לכוחה של המדינה.

כדי להבין מדוע הק.ג.ב. הסובייטי הצליח להתקיים זמן רב יותר מכל קודמיו (כמו הנ.ק.ו.ד. שפורק לאחר מלחמת העולם השנייה), עלינו לצאת לטיול קצר בהיסטוריה של שירותי הביון הסובייטיים. ואכן, למרות העובדה שבוככי הוועדה לביטחון המדינה פעלו גם מחלקות נפרדות (כמו הדירקטוריון הראשי הראשון לענייני ביון, או הדירקטוריון השני לביטחון פנים), עדיין משימתה העיקרית הייתה מניעת חתרנות וריגול נגדי והגנה על המדינה, כביכול, מבפנים. וזה, יש שיגידו, בעיקר עניין פוליטי.

לא לחינם, נועד הארגון להיות ל"חרב והמגן" של המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות…

ימים ראשונים

הק.ג.ב. נחשב ליורש הישיר של המשטרה החשאית הסובייטית הראשונה: הצֶ'קַה, הוועדה המיוחדת הכלל רוסית למאבק במתנגדי המהפכה ובחבלה, שהוקמה ב-20 בדצמבר 1917.

מה גם שרשמית יום הקמתה של הצ'קה נחשב ברוסיה ליום חג עבור אנשי מערכת הביטחון הרוסית, למרות ששירות הביטחון הרוסי הראשון נוצר בכלל ב-25 ביוני 1826 בדמות המחלקה השלישית בלשכת הצאר…

הצ'קה נועדה להגן על ביטחון המדינה, אם כי בפועל שימשה ככלי דיכוי ורדיפה נגד כל מי שהתנגד לקומוניזם ולשלטון החדש, בימי מלחמת האזרחים הרוסית והארגון הזה הוביל את הטרור האדום הרצחני, שניהלו לנין, טרוצקי וסטלין.

לאחר 1922, הצ'קה פורקה עם הקמת ברית המועצות ונוצר גוף חדש: הדירקטוריון הפוליטי הראשי שניחן בסמכויות ניכרות וכללו גם סיכול ריגול, אבטחת קווי התקשורת הממשלתית והגנת הגבולות. ב-15 בנובמבר 1923, הוקם קומיסריון הפנים העממי (נ.ק.ו.ד.) והדירקטוריון הפך למחלקה בו.

בשנת 1934, הנ.ק.ו.ד. ריכז תחתיו סמכויות עצומות והיה אחראי על מגוון תפקידים, כולל ביטחון פנים וריגול, אך גם עסק באבטחת אישים, הגנת הגבולות, הפעלת מחנות המעצר (גולאג), סיכול ריגול והפעלת גופי השיטור והכבאות בברית המועצות.

אומנם רק בשנת 1934, כמעט שני עשורים לאחר הקמת שירות הביון הסובייטי העוסק בנושאי ביטחון המדינה, הופיע הביטוי "בטחון המדינה". אבל מאותו רגע ועד התפרקות ברית המועצות, סוכנויות הביטחון הסובייטיות נקראו בדיוק כך, בהתאמה מלאה לתפקידן: להבטיח את ביטחון המדינה, בעיקר בתחום סיכול ריגול ומניעת חתרנות.

הנ.ק.ו.ד. היה גוף רב-עוצמה, אך מגוון התפקידים הקשו על חלוקת העבודה וב-3 בפברואר 1941 הממשלה הסובייטית הורתה לפצל את הגוף ולצד קומיסריון הפנים העממי נוצר גם הקומיסריון העממי לביטחון המדינה (נ.ק.ג.ב.). כך, לראשונה בתולדות ברית המועצות, הופיע גוף עצמאי, שנקרא "ביטחון המדינה" והיה כפוף ישירות לממשלה עצמה, ולא לגוף ממשלתי מסוים.

אלא שהרפורמה הזו לא החזיקה זמן רב: מלחמת העולם השנייה והפלישה הנאצית לברית המועצות, חייבה לרכז את עבודת שירותי הביון והקומיסריון העממי לביטחון המדינה הועבר לאחריות הנ.ק.ו.ד., אבל שנתיים לאחר מכן, כשהצבא האדום החל במתקפה הבלתי נמנעת שלו מערבה, עלתה השאלה מי יבטיח את ביטחון המדינה בשטחים ששוחררו. ב-14 באפריל 1943, על פי החלטת הפוליטביורו של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית, הוטלו שתי המשימות הללו על הקומיסריון העממי לביטחון המדינה שהוקם מחדש כגוף עצמאי.

רפורמה

ב-15 במרץ 1946 החל הנ.ק.ג.ב. להיקרא המשרד לביטחון המדינה וקיבל שם חדש במסגרת הרפורמה להפיכת הקומיסריונים העממיים למשרדי ממשלה. ויקטור אבאקומוב, שניהל רשתות ריגול בתקופת מלחמת העולם השנייה מונה להוביל את המשרד החדש. הוא חיזק במהירות את משרדו העביר לידיו את הסמכות על משמר הגבול, המשטרה וכוחות הפנים ששימשו כגוף ז'נדרמריה במשרד הפנים. ברם בתמורה הוא נאלץ לוותר על תפקידי איסוף מודיעין: הדירקטוריון הראשי הראשון הפך לסוכנות ביון עצמאית בשם ועדת המודיעין שהייתה כפופה לממשלה.

במסגרת הדיכויים של סטלין, ויקטור אבקומוב נעצר ותפקידי הביון הוחזרו למשרד ביטחון המדינה. מותו של יוסף סטאלין הוביל להופעתו של משרד על בשם המשרד לענייני פנים וביטחון המדינה. ההחלטה למזג את משרד הפנים ואת המשרד לביטחון המדינה התקבלה בישיבה משותפת של הוועד המרכזי של המפלגה, מועצת השרים ונשיאות הסובייט העליון. לראשות המשרד החדש מונה לוורנטי בריה ב-3 במרץ 1953, לאחר שעמד בראש הנ.ק.ו.ד. בתקופת מלחמת העולם השנייה, בדרך זו הוא ביקש לשחזר את המבנה המוכר לו, אך זה לא החזיק לאורך זמן.

מי יצר את הק.ג.ב.?

המשרד החדש התקיים בדיוק שנה – עד אמצע מרץ 1954. באותו זמן, לברנטי בריה כבר הוצא להורג וניקיטה חרושצ'וב ביסס את מעמדו כמזכיר ראשון של הוועד המרכזי במפלגה, כלומר, כבר שימש כמנהיג בפועל של ברית המועצות. היו לו חששות שמשרד הפנים במתכונתו מהווה סכנה מסוימת לכוחו.

הפתרון היה פשוט. נפתחה פנייה ממשרד הפנים בהצעה להפריד ממנו את מחלקות הביטחון מבצעיות. מחבר הפתק, שהתקבל על ידי הוועד המרכזי של המפלגה ב-4 בפברואר 1954, היה ראש המשרד דאז, סרגיי קרוגלוב, לשעבר סגנו של לברנטי בריה.

ככל הנראה, המשימה החשובה ביותר שניצבה בפני קרוגלוב הייתה דווקא עריכת הרפורמה במשרד הפנים, באופן שתשלול את השפעתו הרחבה על הפוליטיקה הפנימית בברית המועצות. ניתן היה לעשות זאת רק בדרך אחת: על ידי פיצול משרד הפנים לשני גופים, שאחד מהם ישמור על תפקידי משרד הפנים והשני יהפוך לאחראי על ביטחון המדינה. כמו כן תוכנן לקצץ ולהפחית מאוד בסמכויות הגופים. זו בדיוק היתה ההצעה הכלולה בתזכיר של סרגיי קרוגלוב. המסמך הגיע לוועד המרכזי של המפלגה ואושר ב-8 בפברואר 1954. סגנו לשעבר של בריה הודח מתפקידו ב-1956 ועד מהרה פרש.

בינתיים, תהליך יצירת סוכנות חדשה לענייני ביטחון המדינה תפסה תאוצה. בצו של נשיאות הסובייט העליון של ברית המועצות הוחלט על שירות מיוחד חדש ב-15 במרץ 1954. במסמך זה, לראשונה, ניתן רשמית שמו של הארגון החדש: הוועדה לביטחון המדינה שתחת מועצת השרים של ברית המועצות.

רשמית מחבר השם היה גם שר הפנים, סרגיי קרוגלוב, שהציע לקרוא לשירות החדש "הוועדה לביטחון המדינה תחת מועצת השרים של ברית המועצות". כך נולד הק.ג.ב. של ברית המועצות.

קולונל גנרל איוואן סרוב, סגנו הראשון של סרגיי קרוגלוב וידידו הוותיק של חרושצ'וב מונה לעמוד בראש הארגון. תחתיו הק.ג.ב. קיבל את הזכות להפעיל תחנות בכל רחבי ברית המועצות, כולל יחידות צבאיות וימיות, כמו גם הפעלת כוחות מיוחדים ויחידות לאבטחת מסילות הברזל. אלא שהפעם, הגוף החדש לא היה כפוף לממשלה. היו לו סמכויות רחבות בתחומי הביון והביטחון והיה כפוף דווקא להנהגת המפלגה הקומוניסטית…

כיצד פעל?

מראשיתו ועד התפרקות ברית המועצות היה הק.ג.ב כוח בולט בפוליטיקה ובחברה הסובייטית. פעולות המודיעין החשאיות והמבצעים המרשימים בניכר חיזקו את מעמדה של ברית המועצות, אך מסע הצלב האכזרי של הארגון נגד מתנגדים סובייטים הכתים קשות את המוניטין שלו.

המטרה הרשמית המוצהרת של הק.ג.ב הייתה "להגן על המדינה הסוציאליסטית מפני פלישה של אויבים חיצוניים ופנימיים, ולהגן על גבולות המדינה של ברית המועצות".

בפועל, מנגנון הביטחון החדש שהוקם הפך ל"חרב והמגן" של מפלגת השלטון, שהייתה להנהגה הפוליטית בפועל של המדינה. הק.ג.ב. נועד להבטיח את המשך קיומה של המפלגה תוך דיכוי האופוזיציה ומתנגדי המשטר, אך גם לבצע משימות איסוף מודיעין, פיקוח על זרים במדינה, סיכול ריגול בברית המועצות, ביצוע פעולות חשאיות בניכר והגנה על גבולות ברית המועצות.

הק.ג.ב. היה מאורגן לעשרה מנהלות ראשיות, חמישה סניפים מיוחדים וכמה מחלקות אדמיניסטרטיביות שנועדו להקל על עבודתו. לכל אחת מהמנהלות הראשיות הייתה התמחות משלה. מנהלות שונות ניהלו עניינים ביטחוניים שלכאורה לא קשורים זה לזה, שיצרו יחדיו גישה מקיפה לביטחון בתוך ברית המועצות ומחוצה לה.

לדוגמה, המנהלת הראשית השביעית הייתה אחראית על כל נושא הפיקוח. סוכני הדירקטוריון עקבו אחר דיפלומטים זרים, מבקרים נפוצים ופקידים זרים בעלי פרופיל גבוה בכל מקום אליו הגיעו בברית המועצות. בקיצור, הדירקטוריון השביעי היה העיניים והאוזניים של הק.ג.ב בתוך ברית המועצות. מנגד, המינהל הראשי התשיעי עסק באבטחת אישים בכירים.

הק.ג.ב. נודע בשיטות היצירתיות שלו לצותת לאנשי השגרירות האמריקאית במוסקבה. פעם, סוכנים סובייטים שינו מכונות כתיבה ששימשו את צוות השגרירות. "בתוך מכונת הכתיבה הייתה חתיכת אלומיניום מבנית שעברה מצד אחד של מכונת הכתיבה לצד השני. מה שהסובייטים עשו דרך ערוץ שילוח […] הם בעצם פירקו את מכונות הכתיבה והחליפו את הסרגל הזה בסרגל שנראה בדיוק אותו הדבר, אבל עבר שינוי והוכנסה מכונה אלקטרונית בתוך מוט האלומיניום הזה, שנראה על פני השטח כמוצק, אבל למעשה היה חלול. מה שהרכיב עשה, כל מקש בודד שהוקלד במכונת הכתיבה אוחסן במאגר די קטן בתוך הסרגל הזה, וכשהמאגר היה מלא, התוכן של המאגר הזה שודר באות RF למאזין סובייטי סמוך", טען ג'ים גוסלר, מנהל לשעבר במשרד טכנולוגיית המידע החשאית ב-CIA.

עבור הדיפלומטים האמריקאים, מכונות הכתיבה הפגומות היו רק קצה הקרחון. בניין השגרירות היה מלא במכשירים להאזנת סתר. כך, שהרוסים בנו שגרירות אמריקאית חדשה במוסקבה בסוף שנות ה-70, הק.ג.ב. מילא אותה במכשירי האזנה.

"הדרך היחידה לאבטח את הבניין הזה הייתה לחתוך את שלוש הקומות העליונות לערך של הבניין ולבנות אותם מחדש תוך שימוש בכוח עבודה אמריקאי וחומר אמריקאי שהובא מארה"ב", אמר ריי פאראק, קצין בכיר בדימוס באגף המודיעין הטכני ב-CIA.

מנהלות אחרות של הק.ג.ב. פעלו בתחום סיכול ריגול וחתרנות (הדירקטוריון הראשי השני), עבודת הצפנה ופענוח (הדירקטוריון הראשי השמיני), אבטחת מנהיגי המפלגה (הדירקטוריון התשיעי) ויציבות פוליטית של המדינה הסובייטית (הדירקטוריון הרביעי).

עם זאת, בחזית המאבק במלחמה הקרה של ברית המועצות עם המערב עמד הדירקטוריון הראשי הראשון המפורסם בזכות טבעות הריגול הידועות לשמצה ופעולות חשאיות שבוצעו ברחבי העולם.

בחזית המלחמה הקרה

מנהל ה-CIA לשעבר, אלן דאלאס, תיאר פעם את הק.ג.ב. כ"יותר מארגון משטרה חשאית, יותר מארגון ביון וסיכול ריגול. זהו מכשיר לחתרנות, מניפולציות ואלימות, להתערבות חשאית בענייני מדינות אחרות".

ואכן, סוכני ק.ג.ב היו מעורבים במבצעים רבים שהשפיעו על מהלך המלחמה הקרה במובנים רבים. ידוע שסוכן הק.ג.ב. בוגדן סטשינסקי הרג שני לאומנים אנטי-סובייטיים באוקראינה שהתחבאו במערב גרמניה עם אקדח ערפל רעל משוכלל שלא הותיר סימני רצח על הקורבנות.

עלו השערות שייתכן והק.ג.ב. סייע למשטרה החשאית הבולגרית (ביטחון המדינה הבולגרי) לרצוח את הסופר הדיסידנט גאורגי מרקוב שערק מבולגריה ב-1978 עם נשק רעיל מוחבא במטריה.

הק.ג.ב. היה מעורב גם במבצעים רחבי היקף ברחבי העולם, כולל מבצע חשאי שכלל הסתערות על ארמון טאג'בג המוגן היטב בקאבול ולחסל את מנהיג אפגניסטן חאפיזוללה אמין, במטרה לגרום לשינוי המשטר במדינה בשנת 1979. מוקדם יותר, הסוכנות מילאה תפקיד מפתח בדיכוי המהפכה ההונגרית בשנת 1956 תוך מעצר של כמה ממובילי ההפיכה.

בשיא המלחמה הקרה הפעיל הק.ג.ב. טבעות ריגול ורשתות מודיעים בעולם כולו. הסוכנות עבדה באופן פעיל על אדמת ארצות הברית וגייסה קציני צבא וסוכני ביון אמריקאים כמו קצין הצי האמריקני ג'ון אנתוני ווקר ג'וניור וסוכן ה-CIA אולדריץ' איימס כדי לשאוב מהם סודות של הצבא האמריקני. למרות שאי אפשר לקבוע מספר מדויק, חלק מהחוקרים מאמינים שמספר המלשינים שעבדו עבור הק.ג.ב. הסובייטי במהלך המלחמה הקרה נע במיליונים…

עידן הק.ג.ב הסתיים עם קריסת ברית המועצות וסיום המלחמה הקרה בדצמבר 1991. סוכנות הביטחון הידועה לשמצה, ששמרה על האינטרסים של המפלגה הקומוניסטית בתוך ברית המועצות ומחוצה לה במשך 37 שנים, פורקה והוחלפה במקבילה מודרנית, הוא שירות הביטחון הפדרלי, שירש רבים מתפקידיו של הק.ג.ב. ברוסיה המודרנית.

אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.