תאמל״ק לי
באחרונה עלתה לאוויר בכאן 11 סדרת הטלוויזיה ״מגרש הרוסים״, שהכירה לראשונה לציבור בישראל את המחלקה הסובייטית למאבק באידיאולוגיה וספציפית את מחלקה 8 במינהל החמישי של הק.ג.ב… אז מי היה אותו מינהל וכיצד פעל?
איפה הכל התחיל?
המינהל החמישי של הק.ג.ב. הופיע רק 13 שנים לאחר הקמת הארגון — ב־1967. עם הקמתה של יחידה ייעודית למלחמה ב"חבלה אידיאולוגית על ידי האויב" החלה עבודתו של ראש הק.ג.ב. החדש, יורי אנדרופוב. ההתמקדות העיקרית הייתה במיגור פעילותחתרנית של סוכנויות הביון המערביות, אבל לא רק.
לפי מכתב שכתב אנדרופוב לחברי הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית ב־3 ביולי 1967, ״מרכזי תעמולה, שירותים מיוחדים וחבלנים אידיאולוגיים המגיעים לברית המועצות לומדים בקפידה את התהליכים החברתיים המתרחשים במדינה ומזהים סביבה שבה יוכלו לממש את תוכניותיהם. אותם גופים שמו דגש על יצירת קבוצות מחתרת אנטי-סובייטיות, הסתה לנטיות לאומניות והחייאת הפעילות הריאקציונרית של אנשי כנסייה וכתות.״
המנהיג העתידי של ברית המועצות גם ציטט נתונים סטטיסטיים לפיהם, מ־1965 עד 1966, חשפו סוכנויות הביטחון הסובייטיות את עבודתן של 50 קבוצות לאומניות, שכללו כ־500 איש.
הסיבות העיקריות להקמת היחידה כללו את הדברים הבאים:
החזרת 5.5 מיליון אזרחים לברית המועצות לאחר מלחמת העולם השנייה. למרות העובדה שרובם נותרו פטריוטים במולדתם, היו גם מי שחזרו לאחר שיתוף פעולה עם גרמניה הנאצית, למשל אנשי ולאסוב. היו גם מי שעבדו עבור המודיעין האמריקאי והבריטי;
לאחר מותו של סטלין, יורשו חתם על גל חנינה נרחב. ביניהם היו אנטי-סובייטים ושודדים שהיה צריך לפקח עליהם;
צעירים, בשל חוסר ניסיונם הפוליטי באותה תקופה, יכלו ללכת בקלות בדרכם של גופים אנטי-סובייטיים;
אנשים בעלי עבר פלילי היו יכולים לעודד אחרים לארגן מהומות המוניות;
המלחמה הקרה המתמשכת עם מדינות המערב התבטאה גם בסכנות השפעת המידע ותעמולה, כולל ניסיונות של המערב לקריאות אנטי-קומוניסטיות שהסובייטים חשו שיש לדכא.
בתחילה כלל צוות המינהל החמישי 201 איש, אך עד 1982 גדל מספר העובדים ל־424 איש.
מבנה
בסך הכל היו למינהל החמישי של הק.ג.ב. 14 מחלקות, שש מהן הופיעו בעת הקמת הסוכנות. למרות התדמית הברורה של הארגון, תפקידי המחלקות יועדו יותר לעניין החברתי.
כך למשל, בוצעה עבודה לבקרה על חילופי תרבות בין מדינות. זה נגע הן למכונים והן לאיגודים יצירתיים ולארגונים רפואיים. הם פעלו גם נגד קבוצות לאומניות וארגונים אנטי-סובייטיים ובוצעו פעולות סיכול ריגול בקרב סטודנטים ובני נוער. לרבות מעקב אחר פעילות של קהילות דתיות וקבוצות טרור.
אחת המחלקות החשובות ביותר הייתה מחלקה 6. כאן נותחו נתונים על פעילויות אידיאולוגיות מחוץ לברית המועצות ופותחה עבודת מידע עם אזרחים סובייטים. נערך מחקר שאיש לא עשה קודם לכן: מומחים השוו כל הזמן נתוני מודיעין נגדי לתוכניות המתנגדים והתהליכים המתרחשים בפועל במדינה.
המינהל החמישי פעל באופן פעיל גם במהלך המשחקים האולימפיים ב־1980 במוסקבה. שלוש שנים לפני התחרות עצמה, החלו קציני ק.ג.ב לבדוק אפשרות של פעולות אנטי-סובייטיות.
מגיני המולדת או ממשיכי הז'נדרמים?
הוויכוחים על השיטות והיעילות של אחת מסוכנויות הביון המפורסמות והחזקות בעולם נמשכים גם 30 שנה לאחר הפסקת פעילות הק.ג.ב. וכמובן שגם המינהל החמישי, שאחת ממשימותיה הייתה להילחם במתנגדים סובייטים, זכתה לתשומת לב. יש מי שלוקחים את הצד שלהם, אבל צריך גם לזכור שביוזמתו של אנדרופוב, המאבק ב״חבלנים אידיאולוגים״ התמקד לא בצעדי ענישה קשים, אלא בעבודה חינוכית למניעת פשעים.
כך, בהוראת ראש הק.ג.ב. ב־1967, בגין אחריות פלילית ומעצר "בגין תסיסה ותעמולה אנטי-סובייטית", היה צורך בכמות ראיות גדולה יותר מבעבר — דוגמאות לראיות מהותיות, עדויות של עדים ועדי ראייה. כך, עד 1982, רק 250 בני אדם ריצו עונשים לפי סעיף זה במדינה. בעוד שגם בתקופת חרושצ'וב מספר האנשים שהואשמו בפעילות אנטי-סובייטית עלה על 7,000 איש.
מאז 1972, חל איסור לחפש מחברים של עלונים אנונימיים אלא אם כן יש בהם איום באלימות. זה נבע מהעובדה שרבים הכינו אותם לא מתוך כוונה זדונית, אלא בשל מחסור בעבודת חינוך. יורי אנדרופוב הציע להיכנס לדיאלוג ישיר עם מתנגדים, להיפגש ישירות עם מבקרי המשטר, אך גופי המפלגה לא אישרו את הרעיון הזה.
הרעיון המרכזי של המינהל החמישי עדיין נשאר המאבק נגד התקפות אידיאולוגיות מחוץ למדינה. זו הייתה תגובה למעשיהם של האמריקאים, שדיברו בגלוי על תוכניותיהם להרוס את האידיאולוגיה הסובייטית במוחם של האזרחים.
האם הם הצליחו? זו שאלה רטורית. עם זאת, כולם זוכרים מה קרה בברית המועצות בשנות ה־90. בעוד שהמינהל החמישי חדל להתקיים קצת מוקדם יותר — ב־23 בספטמבר 1991.
בתוך המינהל החמישי פעלה גם מחלקה חשאית שהייתה ידועה כמחלקה 8. רשמית היא עסקה ב״זיהוי ודיכוי חבלה של מרכזים ציוניים חתרניים״, בפועל היא עסקה ברדיפת יהודים בכל רחבי ברית המועצות.
בפועל המינהל החמישי עסק בניהול שליטה חברתית. ״אנשיה, אשר עקבו אחר מצבי הרוח בחברה, זיהו את מנהיגי ומארגני הפעולות האנטי-סובייטיות, השפיעו עליהם, על מצבי הרוח שהם יצרו, התודעה הזוחלת אחרי מצבי הרוח הללו, הרסו את האופוזיציה שהתנגדה למשטר ובילו ימים ארוכים בטיפול בנשמות פגיעות ואפילו מטורפות – באמצעות שיחות, שכנועים, התראה״, כתב אדוארד מקרביץ' בספרו "פיליפ בובקוב והמינהל החמישי של הק.ג.ב.: עקבות בהיסטוריה" (Филипп Бобков и пятое Управление КГБ: след в истории).
ומה עכשיו?
יורשו של הק.ג.ב. ברוסיה המודרנית הוא שירות הביטחון הפדרלי. את תפקידי המינהל החמישי נטל השירות להגנה על הסדר החוקתי ולמאבק בטרור (Служба по защите конституционного строя и борьбе с терроризмом). הוא הוקם ב־6 ביולי 1998, בתקופתו של ולדימיר פוטין ששימש כמנהל שירות הביטחון הפדרלי באותה תקופה ותיאר את עבודת השירות כ"מאבק בקיצוניות פוליטית ולאומית, תוך שמירה על האחדות ושלמותה הטריטוריאלית של הפדרציה הרוסית". רבות מהפעולות שמבצע הארגון נגד האופוזיציה הרוסית הן למעשה פעולות של השירות להגנה על הסדר החוקתי ולמאבק בטרור (СЗКСиБТ).
רשמית, הארגון מורכב מארבעה מחלקות: המינהל להגנת הסדר החוקתי (Управление по защите конституционного строя, УЗКС); המינהל למעקב ומבצעים (Оперативно-розыскное управление, ОРУ); המינהל למאבק בטרור ובקיצוניות פוליטית (Управление по борьбе с терроризмом и политическим экстремизмом, УБТПЭ); המינהל למאבק בטרור הבינלאומי (Управление по борьбе с международным терроризмом, УБМТ).
