העולם כולו נשא עיניים אל מזרח רוסיה, כאשר נפגשו שם שני המנהיגים המאוסים ביותר על העולם המערבי כעת: פוטין וקים. למה ומה הוביל לזה?
באפריל 1950 קים איל-סונג, מנהיג צפון קוריאה, נסע ברכבת משוריינת למוסקבה כדי לפגוש את מנהיג ברית המועצות, יוסף סטלין.
ביקורו של קים היה כדי לבקש מהרודן הסובייטי תמיכה צבאית בפלישתו הקרבה לדרום קוריאה. סטלין הסכים לשלוח לפיונגיאנג יועצים צבאיים מנוסים ממלחמת העולם השנייה, בנוסף למשלוחי ענק של נשק ואספקה. זה בא בעקבות ביקור דומה של קים במרץ 1949, שבו התחנן לסיוע כלכלי, טכני ותרבותי מהסובייטים בניסיונו לבנות חברה קומוניסטית פורחת.
לאחר שסטלין לכאורה היה משוכנע שארצות הברית לא תתערב במלחמה בחצי האי הקוריאני, הוא נתן את ברכתו לקים לפלישה המתוכננת בתחילת 1950.
לאחר שקיבל את הגושפנקה ממנהיג העולם הקומוניסטי, וכשהוא מגובה בהבטחות לנשק, קים אישר את המתקפה נגד שכניו מדרום ביוני 1950.
מלחמת קוריאה נמשכה שלוש שנים, וסיבכה לא רק את ארצות הברית אלא גם את סין הקומוניסטית, והביאה ליותר מ־2 מיליון חיילים הרוגים ואולי ל־3 מיליון אזרחים הרוגים. חצי האי הקוריאני נותר מחולק בין מדינות מנוגדות בתכלית, שלא חתמו על הסכם שלום המסיים את המלחמה באופן רשמי, יותר מ־70 שנה לאחר ההכרזה על שביתת הנשק.
והנה אנחנו בשנת 2023 ומנהיג צפון קוריאה אחר, נכדו של קים איל-סונג, קים ג'ונג-און, מגיע לביקור משלו לרוסיה ברכבת המשוריינת שלו. הוא התקבל בברכה על ידי יורשו של סטלין, אדם בעל נטיות אכזריות ומגלומניות דומות, ולדימיר פוטין. רק שהפעם קים הצעיר יותר לא הגיע לבקש טובות.
במקום זאת, הוא כנראה יחפש להשלים עסקאות למכירת נשק צפון קוריאני לרוסיה, בעוד פוטין ממשיך לנהל את מלחמתו נגד אוקראינה השכנה.
היקף ואיכות מלאי הנשק של צפון קוריאה אינם ידועים. עם זאת, בהתחשב בעובדה שהמדינה מוציאה כמות לא פרופורציונלית מהתמ"ג שלה על הצבא שלה, על חשבון תושביה המורעבים והעניים, ברור שיש הסכם שצריך לעשות עם מוסקבה.
ואכן, מקורות אמריקאים טענו ששר ההגנה הרוסי סרגיי שויגו התחנן בפני קים לקבל ממנו כלי נשק כשביקר בצפון קוריאה ביולי 2023.
לא יעלה על הדעת לחשוב על שליטים רוסים קודמים שמבקשים תמיכה כלשהי מקוריאה הצפונית. המדינה המבודדת מקיימת מעט מאוד קשרים דו-צדדיים לאור נטיותיה, נשענת במידה רבה על סין לצורך הישרדותה ורואה תנודות מדיניות פרועות המבוססות על גחמותיהם של מנהיגיה. צפון קוריאה היא בעל ברית רחוק מלהיות אמין, והפנייה אליהם היא ללא ספק סימן לייאושו של פוטין.
ב־2022, הכירה פיונגיאנג בעצמאותן של רפובליקות לוהנסק ודונייצק, לפני שהציעה לשלוח לרוסיה 100,000 חיילים משלה להילחם בחבל דונבאס. אפילו סטלין סירב להסכים לשלוח חיילים סובייטיים לחזית בקוריאה ב־1950.
בעוד שרוסיה שמרה על יחסים עם צפון קוריאה מאז הקמתה ב־1948, ושתי המדינות חולקות גבול בינלאומי קצר, הקרמלין נזהר באופן מסורתי מחיזוק משטר קים יותר מדי. השקשוקה הגרעינית של פיונגיאנג נוגעת, כמובן, לשכנתה הענקית ורוסיה התייצבה לצד המעצמות הגדולות האחרות במועצת הביטחון של האו"ם בניסיון להאט את קצב הפיתוח הגרעיני של צפון קוריאה.
לא סביר שזה יקרה כעת, כאשר פוטין עצמו מאיים להשתמש בנשק גרעיני באוקראינה וקים עשוי לחלץ כל ויתור שהוא יכול מכל עסקת נשק עם הפדרציה הרוסית.
המחיר שקים עשוי לסחוט מהנשיא פוטין הוא סיכוי מדאיג ובלתי ידוע. קשה לדמיין את סטלין צונח לעומקים נואשים כל כך, בלתי מתקבל על הדעת שהוא עלול להעביר טכנולוגיית נשק מתקדמת למשטרו של קים.
אבל פוטין אינו בוחל באמצעים כדי להשיג את מטרותיו וכיצד הסתכם הביקור המדיני הזה ומה הושגו בו, איש במערב אינו יודע.
