תאמל״ק לי
ביוני 1099, לאחר מסע מפרך ורווי תלאות, הגיעו אבירי מסע הצלב הראשון אל מול חומות ירושלים. חודש לאחר מכן, ב-15 ביולי, נכבשה העיר בסערה. ב-22 ביולי התכנסה מועצה מיוחדת בכנסיית הקבר הקדוש כדי להכריע מי ינהיג את הממלכה החדשה. ריימונד הרביעי, רוזן טולוז, שהיה העשיר והחזק מבין המנהיגים, סירב תחילה לכתר, אולי מתוך תקווה שחבריו יתחננו בפניו. אך גודפרי מבויון, שהיה פופולרי יותר, לא היסס וקיבל על עצמו את ההנהגה. גודפרי סירב לענוד "כתר זהב" במקום שבו ישו ענד "כתר קוצים", ובחר בתואר "מגן הקבר הקדוש". כך הונחה אבן הפינה לממלכת ירושלים.
ממלכת ירושלים, הידועה גם בשם הממלכה הצלבנית, הוקמה בלבנט מיד לאחר מסע הצלב הראשון. היא התקיימה במשך כמעט 200 שנה, החל מעלייתו של גודפרי מבויון בשנת 1099 ועד לנפילתה הסופית של עכו בשנת 1291. ההיסטוריה של הממלכה מחולקת לשתי תקופות עיקריות עם הפסקה קצרה ביניהן: התקופה הראשונה הסתיימה בהתמוטטות הממלכה לאחר המצור על ירושלים בשנת 1187, והשנייה החלה עם שיקומה בעקבות מסע הצלב השלישי בשנת 1192. זהו סיפור על מדינה שנוצרה מתוך להט דתי והפכה למעצמה מסחרית ותרבותית מורכבת.
יסודות הממלכה והשנים הראשונות
הממלכה המקורית התקיימה בין השנים 1099 ל-1187, בטרם נכבשה כמעט לחלוטין על ידי הסולטנות האיובית תחת שלטונו של צלאח א-דין. לאחר מסע הצלב השלישי, הוקמה הממלכה מחדש בעיר עכו בשנת 1192. המדינה המשוחזרת ידועה בפי היסטוריונים כ"ממלכה השנייה של ירושלים" או "ממלכת עכו". עכו נותרה עיר הבירה עד לסוף קיומה של המדינה, גם במהלך שני העשורים שבהם הצליחו הצלבנים להחזיר לעצמם שליטה חלקית בירושלים בזכות הדיפלומטיה של הקיסר פרידריך השני במסגרת מסע הצלב השישי.
רוב המתיישבים שהגיעו לממלכת ירושלים הגיעו מממלכת צרפת. האבירים, החיילים והאליטה השלטת היו ברובם צרפתים, וזרם התגבורות מצרפת נמשך לאורך כל מאתיים שנות קיומה של הממלכה. עם השנים, הממלכה הפכה תלויה יותר ויותר ברפובליקות הימיות האיטלקיות של ונציה וגנואה, במיוחד לאחר שהמרכז הפוליטי עבר לעכו.
גבולות וגיאוגרפיה
בתחילת דרכה, הממלכה הייתה לא יותר מאוסף רופף של ערים ועיירות שנכבשו במהלך מסע הצלב הראשון. בשיא תפארתה, באמצע המאה ה-12, הממלכה חלשה על שטחי ישראל המודרנית, הרשות הפלסטינית והחלק הדרומי של לבנון, כולל העיר ביירות. מהים התיכון היא השתרעה ברצועה צרה מביירות בצפון ועד למדבר סיני בדרום; מזרחה לתוך שטחי ירדן וסוריה של ימינו, ומערבה לכיוון מצרים.
מצפון לירושלים שכנו שלוש מדינות צלבניות נוספות: רוזנות אדסה (1097–1144), נסיכות אנטיוכיה (1098–1268) ורוזנות טריפולי (1109–1289). למרות עצמאותן, הן היו קשורות לירושלים בקשרים הדוקים. מעבר להן שכנו קיליקיה הארמנית והאימפריה הביזנטית. במזרח שכנו אמירויות מוסלמיות שהיו בעלות ברית לח'ליפות העבאסית בבגדאד.
הידעת?
בשיאה, ממלכת ירושלים הייתה תלויה לחלוטין בעוצמתן הימית של ונציה וגנואה לצורך הובלת אספקה וחיילים, מה שהעניק לרפובליקות האיטלקיות השפעה מכרעת על הפוליטיקה והכלכלה המקומית.
ההתפשטות תחת שלטון בלדווין הראשון והשני
לאחר מותו של גודפרי מבויון בשנת 1100, ירש אותו אחיו, בלדווין מבולון. בלדווין הצליח להערים על הפטריארך הלטיני דיימברט מפיזה, שרצה להפוך את ירושלים למדינה תאוקרטית תחת חסות האפיפיור. בלדווין הוכתר בבית לחם כ"מלך הלטינים של ירושלים". הוא נחשב למייסד האמיתי של הממלכה, כמי שהפך הסדר זמני למדינה פיאודלית יציבה.
במהלך שלטונו, בלדווין הראשון כבש את ערי הנמל עכו (1104), ביירות (1110) וצידון (1111). הוא הצליח להדוף פלישות מוסלמיות ממצרים (הפאטמים) ומדמשק. כדי לבסס את אחיזתו, הוא יישב את ירושלים בפרנקים ובנוצרים מקומיים לאחר מסעו מעבר לירדן בשנת 1115.
בלדווין הראשון מת ללא יורשים בשנת 1118 במהלך מסע למצרים. הכתר הוצע לאחיו יוסטס השלישי מבולון, אך הוא לא גילה עניין, והכתר עבר לקרובו בלדווין מלה-בורג (בלדווין השני). בלדווין השני המשיך בקו התקיף של קודמו. למרות שנפל בשבי אמיר חלב בין השנים 1123 ל-1124, הוא הוביל את הצלבנים לניצחון בקרב עזאז בשנת 1125.
בתקופת בלדווין השני הוקמו המסדרים הצבאיים – ההוספיטלרים והטמפלרים. כמו כן, נערכה מועצת שכם (1120) שבה נוסחו החוקים הכתובים הראשונים של הממלכה, ונחתם ה"פקטום ורמונדי" (1124) – הסכם הסחר המהותי עם ונציה שהוביל לכיבוש צור.
"בלדווין היה המייסד האמיתי, שהפך הסדר רופף למדינה פיאודלית מוצקה. בכישרון ובחריצות הוא הקים מונרכיה חזקה ובנה חזיתות מבוצרות נגד השכנים המוסלמים."
היסטוריון תומאס מאדן
עידן המלכה מליסנדה ומסע הצלב השני
בלדווין השני היה נשוי לאצילה הארמנית מורפיה ממליטנה, ונולדו להם ארבע בנות. הבכורה שבהן, מליסנדה, ירשה את הכתר בשנת 1131 יחד עם בעלה פולק מאנז'ו. תקופתם התאפיינה בסכסוכים פנימיים בין האצולה המקומית לבין פולק, שהעדיף את אנשי שלומו מאנז'ו. המתיחות הגיעה לשיאה במרד של הוגו השני מיפו בשנת 1134, שבו הואשם פולק בניסיון התנקשות בהוגו. השערורייה אפשרה למליסנדה להשתלט על ענייני הממשל.
לאחר מותו של פולק בתאונת ציד בשנת 1143, מליסנדה כיהנה כעוצרת עבור בנה הבכור בלדווין השלישי. באותה תקופה עלה איום חדש: זנגי ממוסול, שכבש את אדסה בשנת 1144. האירוע זעזע את אירופה והוביל למסע הצלב השני (1148). לואי השביעי מצרפת וקונרד השלישי מגרמניה הגיעו לממלכה, אך המצור על דמשק הסתיים בכישלון מוחלט ובנסיגה תוך שלושה ימים, מה שהותיר את הממלכה פגיעה יותר.
מלחמת האזרחים והפלישה למצרים
בין השנים 1152 ל-1153 התחולל סכסוך גלוי בין מליסנדה לבנה בלדווין השלישי על השליטה בממלכה. בלדווין צר על אמו במגדל דוד בירושלים, ובסופו של דבר הושג הסכם שבו היא פרשה לשכם אך נותרה יועצת קרובה. בלדווין השלישי כבש את אשקלון ב-1153, מעוז פאטמי שאיים על הממלכה מדרום.
יורשו של בלדווין, אמלריך הראשון, מיקד את מאמציו בכיבוש מצרים. הוא כרת ברית עם הקיסר הביזנטי מנואל הראשון קומננוס, אך ניסיונותיהם המשותפים לכבוש את דמיאט ב-1169 נכשלו בשל מחסור באספקה וחוסר תיאום. כישלון זה סלל את הדרך לעלייתו של צלאח א-דין כסולטאן מצרים וסוריה.
הידעת?
למרות המלחמות, שררה מידה של סובלנות דתית. הנוסע אבן ג'ובייר ציין כי מוסלמים שחיו תחת שלטון הפרנקים נהנו מצדק וממיסוי הוגן יותר מאשר בארצות מוסלמיות רבות.
המלך המצורע ונפילת ירושלים
ראו גם צלאח א-דין וריצ׳רד לב הארי: היריבות הגדולה בתקופת מסעות הצלב
בלדווין הרביעי עלה לשלטון בגיל צעיר כשהוא סובל ממחלת הצרעת. למרות מגבלותיו הפיזיות, הוא הוכיח את עצמו כמפקד צבאי מבריק כשהביס את צלאח א-דין בקרב מונז'יסאר (1177). בתקופתו התחלקו האצילים לשתי סיעות: "סיעת החצר" ו"סיעת האצולה" (בהנהגת ריימונד השלישי מטריפולי), שהתווכחו על היחס לצלאח א-דין. לאחר מותו של בלדווין הרביעי (1185) והמלך הילד בלדווין החמישי (1186), הוכתרה סיבילה אחות המלך ובעלה גי דה לוזיניאן. חוסר היציבות הפנימי והתוקפנות של ריינלד משטיון כלפי שיירות מוסלמיות הובילו את צלאח א-דין להכרזת מלחמה.
ב-4 ביולי 1187, בקרב קרני חיטין, הושמד הצבא הצלבני. צלאח א-דין כבש את ירושלים באוקטובר 1187, מה שסיים את הממלכה הראשונה. מסע הצלב השלישי (1189–1192), בהובלת ריצ'רד לב הארי, הצליח להשיב את עכו ואת ערי החוף אך לא את ירושלים.
המאה ה-13: ממלכת עכו והחורבן הסופי
ראו גם: נפילת עכו
במאה ה-13, בירת הממלכה הייתה עכו. הממלכה הפכה קטנה יותר ותלויה בחוזים דיפלומטיים. הקיסר פרידריך השני הצליח להשיב את ירושלים לידי הנוצרים בדרכי שלום בשנת 1229 (במסגרת מסע הצלב השישי), אך העיר נפלה שוב בשנת 1244 לידי הח'ואריזמים. הממלכה סבלה מסכסוכים פנימיים קשים, בהם "מלחמת הלומברדים" נגד השלטון הקיסרי ו"מלחמת סנט סבאס" (1256–1258) בין ונציה לגנואה. במקביל, עלה כוחם של הממלוכים במצרים. הסולטאן בייברס כבש בהדרגה את קיסריה, יפו ואנטיוכיה. בשנת 1291, הסולטאן אל-אשרף ח'ליל צר על עכו וכבש אותה. נפילת עכו סימנה את סוף הנוכחות הצלבנית ביבשת.
הידעת?
גם לאחר נפילת הממלכה, מלכי קפריסין המשיכו לשאת את התואר "מלך ירושלים". כיום, התואר נמצא בשימושו הבלתי רשמי של מלך ספרד, פליפה השישי.
סיפורה של ממלכת ירושלים הוא פסיפס של תרבויות, אמונות ומלחמות שעיצבו את המזרח התיכון. אנו מזמינים אתכם להמשיך ולגלות את סודות העבר באתר HistoryIsTold. שתפו את הכתבה עם חברים, הירשמו לניוזלטר שלנו והיו הראשונים לדעת על כל תגלית היסטורית חדשה. ההיסטוריה היא הסיפור של כולנו – בואו נספר אותו יחד.
מלכי ומלכות ירושלים: רשימת השושלות
| שנות מלוכה | שם | הערות/קשר משפחתי |
|---|---|---|
| 1099–1100 | גודפרי מבויון | מגן הקבר הקדוש. סירב לענוד כתר זהב בירושלים. |
| 1100–1118 | בלדווין הראשון | המלך הראשון שנטל את התואר הרשמי והוכתר בבית לחם. |
| 1118–1131 | בלדווין השני | קבע את חוקי הממלכה במועצת שכם ואישר את הקמת המסדרים. |
| 1131–1153 | מליסנדה | מלכה בזכות עצמה. בנתה את כנסיית הקבר במתכונתה הנוכחית. |
| 1131–1143 | פולק מאנז'ו | מלך לצד מליסנדה. הקים את מבצר כרכ ואיבלין. |
| 1143–1163 | בלדווין השלישי | כבש את אשקלון ב-1153 וסיים את השלטון הפאטמי בעיר. |
| 1163–1174 | אמלריך הראשון | הוביל את מסעות המלחמה למצרים. אביו של המלך המצורע. |
| 1174–1185 | בלדווין הרביעי | "המלך המצורע". מנצח קרב מונז'יסאר כנגד צלאח א-דין. |
| 1186–1192 | גי דה לוזיניאן | מלך ירושלים בתקופת התבוסה בקרני חיטין (1187). |
| 1192–1205 | איזבלה הראשונה | סימלה את המשכיות השושלת בתקופת הממלכה השנייה בעכו. |
| 1225–1228 | פרידריך השני | קיסר גרמניה שהחזיר את ירושלים בהסכם דיפלומטי בלבד. |
| 1285–1291 | הנרי השני | המלך האחרון ששלט בפועל בארץ ישראל עד לנפילת עכו. |
חשוב לזכור: חלק מהמלכים (כמו איזבלה הראשונה) שימשו כעוגן החוקי של הממלכה, בעוד שבעליהן התחלפו עקב מלחמות והתנקשויות.
חומר מעשיר לקריאה
הדרך הכי טובה להבין את המורכבות של התקופה, היא לשלב בין קריאה מחקרית עמוקה לבין חוויה קולנועית ויזואלית. אחד הספרים המומלצים בעברית הוא ״תולדות ממלכת הצלבנים בארץ-ישראל (כרך א-ב)" שכתב פרופ' יהושע פראוור (הנחשב למייסד חקר הצלבנים בישראל). הספר סוקר בצורה מעמיקה את המבנה החברתי, הפוליטי והצבאי של הממלכה. פראוור מצליח להסביר איך המיעוט הלטיני הצליח לשלוט באוכלוסייה מקומית מגוונת, והוא מפרט על המוסדות המשפטיים בממלכה. זהו ספר חובה לכל מי שרוצה להבין את ממלכת ירושלים לא רק כרצף של קרבות, אלא כחברה חיה ונושמת.
חומר מעשיר לצפייה
סרט מומלץ לצפייה הוא כמובן "ממלכת גן עדן" (Kingdom of Heaven), הסרט מ-2005 של הבמאי רידלי סקוט הוא היצירה הקולנועית המרשימה ביותר שנעשתה על התקופה. הסרט מתמקד בשנים האחרונות של הממלכה הראשונה (סביב 1187), בתקופת המלך בלדווין הרביעי "המצורע" ועלייתו של צלאח א-דין. למרות שיש בו חירות אמנותית (כמו בכל סרט הוליוודי), הסרט מצליח להעביר בצורה מדהימה את האווירה של ירושלים הצלבנית, את המתח בין "סיעת החצר" ל"סיעת האצולה" ואת הדמות המרתקת של בלדווין הרביעי מאחורי מסכת הכסף. נסו לצפות בגרסת הבמאי (Director's Cut) – היא ארוכה יותר משמעותית, אך היא הרבה יותר עמוקה ומסבירה טוב יותר את המניעים הפוליטיים והדתיים של הדמויות.
