תולדות האומה הקוריאנית החלה במנצ'וריה ובחצי האי הקוריאני כאשר האנשים הראשונים החלו להתיישב שם לפני כ-700,000 שנה, החל מהעידן הפליאוליתי, כאשר האנשים יצרו כלים מקרני בעלי חיים וכלי אבן סדוקים. האתרים הקדומים הידועים הם הריסות קומון מורו בסאנגוון, פיונגנאם-דו, אתר ג'ונגוק-רי ביאונצ'און, גיונגגי-דו והאתר הפרהיסטורי של סיאוקג'אנג-רי. אתרים נוספים כוללים את גונגג'ו, צ'ונגצ'יאונגנאם-דו ואתר מערת דורובונג בצ'ונגג'ו, צ'ונגצ'יאונגבוק-דו. התושבים הראשונים של חצי האי שרדו בזכות ציד בעלי חיים ואיסוף צמחי מאכל בקבוצות.
העידן הניאוליתי בקוריאה החל בסביבות 8,000 לפני הספירה. אנשים התחילו לעבוד בחקלאות, לטפח דגנים כמו דוחן והשתמשו בכלי אבן מלוטשים. הם התחילו להתמקם באופן קבוע במקומות ויצרו חברות שבטית. אחד המאפיינים המייצגים ביותר של העידן הניאוליתי הוא כלי חרס בדוגמת מסרקים, שדוגמאות להם נמצאו בכל רחבי חצי האי הקוריאני, כולל באמסדונג, סיאול, בנמגיונג, פיונגיאנג ובסוגה-רי, ג'ימהה.
תקופת הברונזה החלה בסביבות המאה ה-10 לפנה"ס בחצי האי הקוריאני ובמאה ה-15 לפנה"ס במנצ'וריה. אתרים היסטוריים הקשורים לתקופת הברונזה נמצאים במחוזות ליאונינג וג'ילין, בסין ובחצי האי הקוריאני. עם התפתחותה של תרבות תקופת הברונזה, נוצרה חברה שבה ראש השבט השפיע רבות. מנהיגי השבטים החזקים ביותר החלו למזג שבטים רבים לכדי שבט אחד וקבוצות אלו התפתחו בהדרגה למדינות מוקדמות.
השבטים שמילאו תפקיד מרכזי בהקמת גוג'וסיאון (Gojoseon), שהייתה למדינת הלאום הראשונה של העם הקוריאני, האמינו במלך השמיים ועבדו את הדובים, בהתאמה. שני הפלגים אישרו יחד את דנגון וואנג'ום ככומר הראשי ומנהיגם הפוליטי. גוג'וסיאון טיפחה תרבות עצמאית בליאונינג, סין ולאורך נהר הדאידונגאנג (Daedonggang). עד המאה השלישית לפני הספירה, מלכים כמו המלך בו והמלך ג'ון הפכו לחזקים והורישו את כס המלוכה לבניהם. אלה הקימו מערכת שלטון מוצקה, שנתמכה על ידי שומרי דרג וקציני צבא.
לקראת סוף המאה השלישית הוחלפה שושלת צ'ין בשושלת האן בסין ויצרה תקופה של טלטלה חברתית. אנשים רבים עברו דרומה לגוג'וסיאון. מנהיגם, ווימן, עלה לכס המלכות בשנת 194 לפנה"ס וגוג'וסיאון הרחיבה את שטחה תחת שלטונו. בשלב זה, גוג'וסיאון אימצה את תרבות תקופת הברזל, פיתחה חקלאות ועבודות יד שונות והגדילה את כוחה הצבאי. היא ניסתה לעשות מונופול על הרווחים, תוך שהיא משמשת כאמצעי ביניים בסחר בין חצי האי הקוריאני לסין, תוך ניצול קרבתה הגיאוגרפית לסין. זה הוביל לעימות בינה לבין שושלת האן, שכוחותיה תקפו עם מספר רב של כוחות קרקע וצי. גוג'וסיאון התנגדה בהתרסה למתקפה וזכתה בניצחון גדול בשלב המוקדם של המלחמה, אך בירתה במצודת וואנגג'אומסונג נפלה לאחר שנה של מלחמה וגוג'וסיאון התמוטטה בשנת 108 לפנה"ס.
שבעת פלאי תבל כוללים בין היתר אתרים כמו הפירמידה הגדולה של גיזה, החומה הסינית וסטונהנג' באנגליה. עם זאת, הדולמנים של קוריאה הם לא פחות מסתוריים. כמחצית מכלל הדולמנים בעולם או כ-40,000 דולמנים נמצאו בחצי האי קוריאה. חפצים מגוונים, כולל עצמות אדם, חפצי אבן וחפצי ירקן וברונזה, נחשפו בדולמנים. קשה לנחש את שיטות הבנייה וקיומם עדיין נותר בגדר תעלומה.
הדולמנים מסווגים לדולמנים מסוג שולחן ולוחות משחק, בהתאם לצורתם. הראשון, שנמצא בעיקר בחלקו הצפוני של חצי האי הקוריאני, נעשה על ידי מיקום ארבע אבנים ליצירת קירות של לוח קופסה, שכוסו באבן המונחת על גבי התומכים. האחרון מאופיין בקבורה תת-קרקעית כשהאבנים תמכו באבן התחתונה. הם נראים לעתים קרובות בחלק הדרומי של חצי האי הקוריאני. דולמנים מכונים לעתים קרובות קברים, אך קשה להסיק שאכן כך היו. יי ג'יו-בו, חוקר גדול של גוריאו במאה ה-12, השאיר את ההערות הבאות על הדולמנים: "אנשים אומרים שהקדושים שמו את הדולמנים שם בימי קדם. זו אכן טכניקה נפלאה (שאפשרה לגברים להציב סלעים ענקיים כאלה בצורה כזו)".
בתחילת המאה ה-20, המיסיונר האמריקני הוראס גרנט אנדרווד טען שהדולמנים אינם קברים אלא שהם הוכנסו לשם לצורך טקסי קורבנות שהוצעו לאלי האדמה. הפולקלור הקוריאני סון ג'ין-טה טען שזהו מזבח המצביע על אגדה עממית שבה האמינו שהדולמנים הם בתי המכשפות (מאגו הלמעוני באגדות מקומיות). דולמנים נדירים יותר בסין, למעט מנצ'וריה, או יפן ובכל זאת ניתן לראות אלפים רבים מהם ברחבי חצי האי הקוריאני. הם הוקמו במשך אלפי שנים רבות, אך תהליך זה נעצר מתישהו לפני תקופת ממלכת קוריאה המוקדמת.
כשנודע הדבר, חוקרים ברחבי העולם הקדישו את תשומת הלב לחשיבותם של הדולמנים הקוריאניים במונחים של ההיסטוריה התרבותית של האנושות. כך, הדולמנים בגאנגהווה (אינצ'יאון), הוואסון (ג'יאולנאם-דו) וגוצ'אנג (ג'יאולאבוקדו) נרשמו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשנת 2000. בנוסף, מומחים רבים חקרו את המתאם בין דולמנים בדרום קוריאה לאלה באירופה והודו, מלבד הסיבות לכך שהדולמנים מרוכזים בחצי האי הקוריאני. על כל פנים, פרק זה בהיסטוריה הקוריאנית נותר עלום ברובו.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.
