נשיא דרום קוריאה, יוֹן סוּק יֶאוֹל, הכריז על החלת משטר חירום צבאי כשהוא מאשים את האופוזיציה ב"פעילות אנטי-מדינתית" ותכנון הפיכה בתמיכת צפון קוריאה • אבל זה נגמר עוד לפני שזה התחיל: לאחר שעות רבות של מתח, הפרלמנט הצביע נגד והנשיא נסוג וביטל את המשטר הצבאי…
זו היתה הפעם הראשונה בתולדות המדינה, מאז 1988, שהוטל בה משטר צבאי. לדברי הנשיא יון סוק יאול "חוק המשטר הצבאי נועד למגר כוחות פרו־צפון קוריאנים ולהגן על הסדר החוקתי של הדמוקרטיה", אמר יון בנאום טלוויזיוני לאומה.
ההחלטה הגיעה לאחר שמפלגת האופוזיציה, המפלגה הדמוקרטית של קוריאה (DPK), העלתה הצעת חוק תקציבית מוקטנת בוועדת התקציבים הפרלמנטרית והגישה הצעות הדחה נגד מבקר מדינה והתובע הכללי. לטענת הנשיא, ההחלטה להכריז על חוק צבאי נועדה "לבנות מחדש ולשמור" על האומה, שאותה תיאר כמי שניצבת בפני אתגרים משמעותיים.
בעוד שההכרזה עלולה לגרום ל"אי נוחות מסוימת" לאזרחים, יון נשבע "להשיב את המדינה לנורמליות״ במהירות ואמר שהממשלה עודנה מחויבת למדיניות החוץ שלה ולמלא את אחריותה בקהילה הבינלאומית.
יון הדגיש כי 22 בקשות להדחה הוגשו נגד פקידי ממשל מאז הוא הושבע לתפקיד במאי 2022, כאשר האופוזיציה ממשיכה במאמץ ההדחה העשירי שלה מאז התכנסה האסיפה הלאומית ב־22 ביוני 2024. הוא אפיין את המהלך כמצב "חסר תקדים" בתולדות המדינה ובפוליטיקה העולמית, בטענה כי פעולות אלו פגעו משמעותית בתפקוד הרשות המבצעת.
בהתייחס להצעת חוק התקציב המוקטנת, יון אמר שההפחתה תערער את תפקידיה החיוניים של הממשלה, כולל מניעת פשעי סמים ואמצעים לביטחון הציבור ואמר שזה דחף את המדינה להפוך ל"מקלט לסמים והותיר את ביטחון הציבור במצב של משבר".
הוא האשים את ה־DPK בשימוש בהצעות חוק תקציב ובהצעות הדחה ככלי פוליטי כדי להגן על מנהיג המפלגה, לי ג'ה-מיונג מפני העמדה לדין, במספר הליכים משפטיים.
"האסיפה הלאומית הפכה למקלט לפושעים, משתקת את הרשות השופטת והמבצעת ומנסה להפיל את המערכת הדמוקרטית החופשית באמצעות דיקטטורה מחוקקת", אמר.
על פי החוקה, הנשיא יכול להכריז על חוק משטר צבאי בתגובה לצרכים צבאיים בתקופות מלחמה, סכסוך מזוין, מצב חירום לאומי, או כאשר ביטחון הציבור והסדר מחייבים זאת. הצהרה כזו מאפשרת הטלת הגבלות על חירויות מסוימות, לרבות אלה הקשורות לעיתונות, פרסום, חופש ההתאספות וסמכויות הממשלה או בתי המשפט. עם זאת, ניתן לבטל את החוק הצבאי אם רוב סיעות האסיפה הלאומית דורשות את סיומו.
עם 170 מושבים בפרלמנט המונה 300 חברים בסך הכל, ל־DPK יש את היכולת לבטל את החוק הצבאי ברוב קולות. ואכן, זמן קצר לאחר נאומו של יון, המפלגה הדמוקרטית של קוריאה (DPK) קראה למחוקקים שלה להתכנס בדחיפות במליאת האסיפה הלאומית. למרות שבעקבות הטלת המשטר הצבאי, כוחות מזוינים פשטו על מבנה הפרלמנט ומנעו כניסה מהמחוקקים, נראה שהחיילים לא הצליחו למנוע הצבעה באולם המליאה לביטול המשטר הצבאי ברוב של 190 מול 0 מתנגדים, דבר שאילץ את הנשיא לסגת ולהודיע על ביטול המשטר הצבאי כמה שעות לאחר מכן.
כעת נותר לראות לאן יתפתחו הדברים במדינה והאם דרום קוריאה ניצבת בפתחו של משבר חוקתי.
אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור,
