כריסטינה סקארבק, הסוכנת החביבה על צ׳רצ׳יל

בצל מלחמות עולם ותככים פוליטיים, קמה אישה אחת ששינתה את פני ההיסטוריה. כריסטינה סקארבק, סוכנת חשאית נועזת, הצליחה להערים על הגסטפו, לגנוב מסמכים סודיים ולהשפיע על מהלך מלחמת העולם השנייה – וכל זאת בזמן שחיה חיים כפולים, מלאי מסתורין וסכנה. דמותה הייתה כה יוצאת דופן עד שווינסטון צ’רצ’יל עצמו קרא לה “הסוכנת האהובה עליו” ויש הסבורים כי היא היוותה השראה לדמותו של ג’יימס בונד האגדי.

כריסטינה סקָארבֶּק הקדימה את זמנה. חזקה ועצמאית, מסתורית ומלאת אלגנטיות. פעמים רבות הצליחה להערים על קציני הגסטפו, לגנוב את תוכניות הפלישה הגרמנית לברית המועצות ולהציל לא רק את עצמה אלא גם אחרים. כריסטינה סקארבק הייתה כמו “ג’יימס בונד בחצאית” של זמנה. אך היא מעולם לא חיפשה תהילה ולכן מעטים מכירים את סיפורה. צ’רצ’יל קרא לה “הסוכנת האהובה עליו”. כיום, היא סמל לאישה מודרנית, דמות מעוררת השראה שנשארת חיה בלבנו ובמותג שעונים הקרוי על שמה המבצעי: כריסטין גרנוויל…

תחילת דרכה

מה עיצב אישה כריזמטית כל כך כמו כריסטינה סקארבק? היא נולדה בוורשה ב־1 במאי 1980, שהיתה אז תחת שלטון האימפריה הרוסית, במשפחה עשירה, כשהעושר הגיע בעיקר מצד אמה, סטפניה גולדפדר. אביה היה רוזן קתולי בשם יז'י סקארבק וסטפניה לבית גולדפדר. ילדותה לא הייתה קלה בשל מוצאה היהודי והיא חשה מנוכרת על ידי בני עמה על רקע עליית האנטישמיות. החוויה הזו לימדה אותה להילחם על מקומה ולשבור מוסכמות. היא עשתה הכל בדרכה שלה, כבר מילדות קיבלה החלטות עצמאיות ומודעות.

כשהייתה ילדה, היא הציתה בטקס את גלימתו של כומר רק כדי לבדוק עד כמה חזקה אמונתו איש לא יכול היה לנחש שאותה ילדה תשנה יום אחד את מהלך ההיסטוריה. היא הייתה שאפתנית מדי מכדי להיות רק נערה שובבה. היא למדה צרפתית שוטפת, דיברה גם אנגלית ולטינית והצטיינה ברכיבה על סוסים, סקי וטיפוס הרים. היא הייתה לא רק ספורטיבית ואינטליגנטית, אלא גם יפהפייה. מודעת לעצמה ואמיצה, היא משכה את תשומת לבם של גברים, אך תמיד ידעה שהיופי האמיתי נמצא בשכל ולא רק במראה החיצוני.

מכריסטינה לכריסטין

כשפרצה מלחמת העולם השנייה, בחרה כריסטינה שלא להילחם בגלוי אלא לפעול בחשאי באמצעות קשריה הרבים. היא הפכה לסוכנת בארגון סודי בריטי בשם SOE, מנהלת המבצעים המיוחדים שהוקמה ביוזמת ראש הממשלה הבריטי וינסטון צ׳רצ׳יל. תפקידה של המנהלת היה לתמוך במחתרות ברחבי אירופה וביצוע מבצעים חשאיים נגד הנאצים. כבר בתחילת דרכה החליטה להצעיר את גילה ב־7 שנים במסמכים מזויפים ורשמה בתעודת הלידה שלה 1915 במקום 1908. זה היה אופייני לאישיותה: חוצפנית, בלתי תלויה, ולא נצמדת לכללים.

מכאן ואילך פעלה תחת שם צופן: כריסטין גרנוויל. את פעילותה החלה בבודפשט, שם הציגה עצמה כעיתונאית. היא הייתה “האישה בעלת אלף הפנים”. אחת הפעולות הנועזות שלה הייתה חציית הרי הטטרה דרך סלובקיה לפולין הכבושה, פעולה שהיא עצמה ארגנה הודות להיכרותה עם השטח. בזכותה הצליחו חיילים פולנים להימלט ממחנות מעצר הונגרים ולהצטרף לכוחות הפולניים שלחמו לצד בעלות הברית במערב.

בזכות דמיונה החריג הצילה לא פעם את חייה ואת חיי אחרים. באחד המבצעים, כשהעבירה קצינים צ’כים בין הונגריה ליוגוסלביה, התקלקל הרכב שבו נסעו. הם נעצרו על ידי סיור גרמני ועמדו בפני סכנה ממשית, אך כריסטינה שלפה מסמכים מזויפים והפעילה את קסמה האישי. היא שכנעה את הגרמנים לא רק שלא לעצור אותם, אלא גם לעזור להם לדחוף את הרכב מעבר לגבול. לאורך חייה השתמשה כריסטין גרנוויל בנשיות שלה באופן חכם – לא כדי לפתות, אלא כדי לפרק את הערנות של אויביה.

הסוכנת שאי אפשר לתפוס

כריסטינה הצליחה להערים אפילו על המשטרה החשאית הנאצית, הגסטפו, משום שידעה להפוך את חולשותיה לעוצמה. בשנת 1941 נעצרה בדירתה בבודפשט. החקירה נמשכה שעות ארוכות, אך היא כבר תכננה דרך מילוט. במהלך החקירה נשכה את לשונה וגרמה לעצמה לדמם. היא שיקרה ואמרה שיש לה שחפת מתקדמת ושהיא נוטה למות בכל רגע.

הקצינים, שחששו להידבק, שלחו אותה לבדיקה רפואית. אכן, הרופא הגרמני הבחין בנזק קל בריאותיה – פגיעה שנשארה בעקבות מחלה קודמת שחלתה בה בעת שעבדה במפעל פיאט בוורשה. הקצינים, מבוהלים, שחררו אותה ואת הסוכן אנדז’יי קוברסקי ממעצר.

משימות רבות של כריסטינה נראו כמו סצנות מסרט ריגול. היא הפכה לאחת הסוכנות החשובות ביותר של בריטניה בזמן המלחמה. במהלך שהותה בפולין השיגה מסמכים סודיים שהכילו את מועד הפלישה הנאצית לברית המועצות. היא העבירה אותם לבריטים – מידע שגרם לעיכוב במבצע ברברוסה, מהלך שנחשב לאחד מנקודות המפנה המרכזיות שהובילו לנפילת גרמניה הנאצית. לא פלא שצ’רצ’יל, שהקים את ארגון SOE, קרא לה “הסוכנת האהובה עליו”.

כריסטינה סיימה את שירותה הצבאי בקהיר, שם שוחררה משירות בשנת 1945. למרות חייה הכפולים, היא מעולם לא שכחה את משפחתה. במהלך המלחמה חזרה לוורשה בניסיון להציל את אמה ולשכנע אותה להימלט. זו הייתה אחת המשימות הבודדות שבהן נכשלה. אמה, סטפניה סקארבק, סירבה לעזוב ונהרגה בגטו ורשה.

לקראת תום המלחמה, היא הגיעה למזרח התיכון ושם הבחינו בה במהרה אנשי מנהלת המבצעים המיוחדים בקהיר, שגייסו אותה בשנת 1943. במשך מספר חודשים היא עברה הכשרה אינטנסיבית שכללה קורס צניחה, אימוני נשק וחומרי נפץ וכן לימוד קוד מורס ותקשורת אלחוטית. ב־7 ביולי 1944 היא הוסעה לשדה התעופה ומשם המריאה לצרפת. היא נשלחה לאזור ורקור כשליחה של פרנסיס קאמארטס – מהסוכנים הבריטיים הבכירים ומפקד כוחות ההתנגדות באזור. השניים יצרו שותפות פורייה ויעילה במיוחד.

לאחר שהגרמנים כבשו את אזור ורקור, היא נמלטה לחבל פיימונט שבצד האיטלקי של הרי האלפים. סיור גבול הבחין בה, ולמרות ניסיונותיה להסתתר היא אותרה על ידי כלב זאב גרמני שאומן לצוד בני אדם. על פי האגדה, היא הצליחה לרכוש את חיבתו של הכלב, שסירב להישמע לשריקות בעליו ונותר לצידה. במקרה אחר, היא נעצרה בידי שני חיילים איטלקים בזמן שהובילה קבוצה של פרטיזנים למפגש עם יחידה סמוכה. כשהחיילים כיוונו אליה את נשקם ופקדו עליה להרים ידיים, היא שלפה במקום זאת שני רימוני יד ואיימה לפוצץ את כולם אם לא ייעלמו מהמקום, מה שגרם להם להימלט מיד.

בראשית אוגוסט 1944 היא יצרה קשר עם חיילים פולנים ששירתו במסגרת חיל מצב גרמני במעבר ההרים קול דה לארש. לאחר מסע רגלי מפרך של יומיים בהרים, הצליחה לשכנע את הפולנים לערוק. לאחר מכן, הצליחה גם לשכנע את החיילים הגרמנים שנותרו שם להיכנע. ביום ראשון, 13 באוגוסט 1944, פרנסיס קאמארטס נעצר על ידי הגסטאפו יחד עם שני סוכנים נוספים. לאחר חקירה קצרה נגזר עליהם עונש מוות, והם עמדו להיות מוצאים להורג תוך ימים ספורים. כריסטינה ניסתה לשכנע יחידת התנגדות מקומית לבצע פשיטה נועזת על הבסיס כדי לשחררם, ואף הציעה להוביל את הפעולה בעצמה. המפקד הצרפתי סירב בטענה שהסיכון גדול מדי. לבסוף היא הצהירה שתעשה זאת בכוחות עצמה.

לאחר שזיהתה היכן מוחזקים השלושה, היא הצליחה לתאם פגישה עם קציני הגסטאפו. במהלך הפגישה היא שיקרה בביטחון מוחלט כשהציגה את עצמה כאחייניתו של הגנרל מונטגומרי, טענה שאחד העצורים הוא בעלה, ושחשוב מכך – שהיא עצמה מרגלת בריטית בכירה. היא הזהירה שאם לא ישוחררו מיד, מצבם של שוביהם יהפוך לגרוע מאוד, שכן לטענתה כוחות בעלות הברית כבר נחתו באזור וצפויים להגיע תוך זמן קצר.

היא ניצלה שילוב של פחד בקרב אנשי הגסטאפו מהתקרבות בעלות הברית יחד עם הבטחה לשוחד כספי משמעותי. כריסטינה רכבה על אופניים בחזרה למפקדת ההתנגדות ותיאמה קשר עם אלג’יר כדי שיפילו מהאוויר חבילת כסף בסך של כ־2 מיליון דולר למטרות השוחד. הודות לכך שוחררו שלושת הגברים שעתיים בלבד לפני מועד הוצאתם להורג.

הגנרל סטאוול כתב בציטוט שהעניק לה במסגרת עיטור הגבורה: “אומץ ליבה, קור הרוח והמסירות לתפקידה – כל אלה נחשבים ללא ספק לאחת הפעולות האישיות המרשימות ביותר של המלחמה.”

כריסטינה שרדה את המלחמה והמשיכה לחיות בלונדון בשם הבדוי שלה – כריסטין גרנוויל. אלא שהשנים שלאחר המלחמה היו שנים קשות, היא לא זכתה להכרה ולהערכה ובעבדה עבודות מזדמנות. לבסוף, ב־15 ביוני 1952, היא נרצחה במלון שלבורן שבקנסינגטון, לונדון, בידי גבר שהיה מאוהב בה בצורה אובססיבית.

כריסטינה אהבה את החיים ואת החירות ליהנות מהם במלואם. כאשר חירות זו אויימה על ידי פלישה, כיבוש וטרור – היא בחרה להילחם חזרה, מונעת מפטריוטיות, מסירות ואומץ מהמעלה הגבוהה ביותר.

בשנת 1971, קבוצת משקיעים פולנים רכשה את מלון שלבורן. במהלך שיפוץ המבנה, הם גילו במחסן את תא המטען של כריסטינה ובו בגדים, מסמכים, וכן פגיון שסופק לה במסגרת שירותה ב־SOE. או-אז התגלה כי היא היתה בת 44 במותה וכי נולדה ב-1908 ולא ב-1915. כיום הפגיון, המדליות שלה וחלק ממסמכיה מוצגים במכון הפולני ובמוזיאון סיקורסקי שבלונדון.

ההשראה לג’יימס בונד?

כריסטינה סקארבק הייתה אישה יוצאת דופן לתקופתה. עד היום תיקיה שמורים חתומים בארכיוני המודיעין הבריטי, אך גם הם אינם מצליחים לספר את כל הסיפור – קורותיה היו רבים מכדי להיכנס לדפים כתובים.

היא חיה לפי החוקים שלה בלבד, עד נשימתה האחרונה. דמותה הייתה כה מרתקת, שסופר בריטי צעיר בשם איאן פלמינג (מי שעתיד היה ליצור את ג’יימס בונד) פגש אותה והתרשם עמוקות. הדמות “וספר לינד”, אהובתו הראשונה של בונד, כנראה נכתבה בהשראתה וייתכן שאף דמותו של בונד עצמו נולדה בזכותה.

האם זה כך? זהו סוד שלעולם לא יתגלה. כריסטינה סקארבק היא תזכורת חיה לכך שגם אדם אחד יכול להשפיע על מהלך ההיסטוריה.

אם הסיפור שלה הדליק בך סקרנות ורצון לגלות עוד פרקים נסתרים מהעבר, אנו מזמינים אותך להצטרף לרשימת התפוצה שלנו ולקבל ישירות למייל כתבות מרתקות נוספות. לגלות עוד סיפורים מרגשים ומעוררי השראה באתר שלנו – HistoryIsTold.com ולצלול אל הסיפורים ההיסטוריים המעניינים ביותר.

חומר מעשיר לקריאה

כדמות מעוררת השראה, רבות נכתב עליה. מהספרים הבולטים שנכתבו אודותיה ניתן למנות אתספרו של מרקוס בּיני, ״הנשים שחיו בשביל הסכנה: הסוכנות של מנהלת המבצעים המיוחדים במלחמת העולם השנייה״ (The Women Who Lived for Danger: The Women Agents of SOE in the Second World War), שיצא לאור ב־2002.

ב-2008 יצא לאור הספר ״כריסטינה סקרבק: הסוכנת בעלת הפנים הרבות״ (Krystyna Skarbek: agentka o wielu twarzach), מאת הסופר הפולני יאן לארצקי.

אחד הספרים המעמיקים אודותיה הוא ספרה של מדלין מאסון, ״כריסטין: החיפוש אחר כריסטין גרנוויל״ (Christine: A Search for Christine Granville, G.M., O.B.E., Croix de Guerre, with a Foreword by Francis Cammaerts, D.S.O., Légion d'Honneur, Croix de Guerre, US Medal of Freedom), שיצא לאור בלונדון ב-1975.

ספר ידוע נוסף הוא ספרה של קלייר מאלי משנת 2012, ״המרגלת שאהבה: סודותיה וחייה של כריסטין גרנוויל, הסוכנת אישה הראשונה של בריטניה במלחמת העולם השנייה״ (The Spy Who Loved: The Secrets and Lives of Christine Granville, Britain's first female special agent of the Second World War). מומלץ ביותר!

חומר קריאה מסקרן הוא הסקירה שנכתבה אודותיה בעיתון The Polish Review מאת כריסטופר קספַּארֶק, ״כריסטינה סקארבק: סקירה מחדש של הסוכנת הפולנייה והאגדית של בריטניה״ (Krystyna Skarbek: Re-viewing Britain’s Legendary Polish Agent).

חומר מעשיר לצפייה

סיפורה עובד לסרט קולנוע בשם ״הפרטיזנית״ (2024). הסרט מתואר כסרט ביוגרפי על חייה ובוים על ידי ג׳יימס מרקאנד בכיכובה של מורגן פולנסקי בתור כריסטינה. הסרט מומן על ידי משרד התרבות והמורשת הלאומית של פולין ומכון הסרטים הפולני ורובו צולם במיקומים שונים בפולין.