תאמל״ק לי
ליונל רובר ז'וספן היה פוליטיקאי צרפתי שכיהן כראש ממשלת צרפת בין השנים 1997 ל-2002. הוא שימש כמזכיר הראשון של המפלגה הסוציאליסטית בין השנים 1995 ל-1997, והיה מועמד המפלגה לנשיאות צרפת בשנים 1995 ו-2002. בשנת 1995 הפסיד בסיבוב השני בהפרש קטן לז'אק שיראק, ובשנת 2002 הודח כבר בסיבוב הראשון לאחר שסיים מאחורי שיראק וז'אן-מארי לה פן, ולאחר מכן הודיע על פרישתו מהפוליטיקה. בשנת 2015 מונה למועצה החוקתית על ידי נשיא האספה הלאומית קלוד ברטולון.
ילדות, חינוך ועיצוב דמותו
ליונל רובר ז'וספן נולד ב-12 ביולי 1937 למשפחה פרוטסטנטית במודון שבמחוז סן, כיום או-דה-סן, פרבר של פריז. הוריו היו מיריי דנדיו אלייט ורובר ז'וספן. הוא למד בליסה ז'נסון-דה-סייי, ולאחר מכן המשיך ללימודים במכון ללימודים פוליטיים בפריז (Sciences Po) ובבית הספר הלאומי למינהל (École nationale d'administration – ENA).
כסטודנט, ז'וספן היה פעיל באיגוד הסטודנטים UNEF והשתתף במחאות נגד מלחמת אלג'יריה בשנים 1954–1962. את שירותו הצבאי השלים כקצין האחראי על אימוני שריון בעיר טריר שבגרמניה. דמותו הציבורית לאורך השנים תוארה כ"קודרת, עצבנית למדי, קרירה, נוטה להתפרצויות ולרגזנות", ולעיתים אף "נוקשה".
לאחר שסיים את לימודיו ב-ENA בשנת 1965, הצטרף ז'וספן למשרד החוץ הצרפתי כמזכיר לענייני חוץ, והיה אחראי על שיתופי פעולה כלכליים. במסגרת זו עבד עם ארנסט-אנטואן סיילייר, שלימים עמד בראש ארגון המעסיקים MEDEF.
ז'וספן ייצג דור של אנשי שמאל שביקרו את המפלגה הסוציאליסטית הישנה (SFIO). בשנות ה-60 הצטרף לארגון הקומוניסטי האינטרנציונליסטי (OCI), קבוצה טרוצקיסטית, לפני שנכנס למפלגה הסוציאליסטית המחודשת בשנת 1971. בהמשך הצטרף למעגל של פרנסואה מיטראן, ובשנת 1979 הפך לדמות השנייה בחשיבותה במפלגה. בשנת 1981, עם בחירתו של מיטראן לנשיא צרפת, מונה ז'וספן למזכיר הראשון של המפלגה. כאשר מיטראן שינה את מדיניותו הכלכלית בשנים 1982–1983, תוך מתן עדיפות למאבק באינפלציה ולמדיניות מטבע קשיחה, ז'וספן הגן על הבחירה. בשנת 1984, לאחר מינויו של לורן פביוס לראש ממשלה, התפתחה יריבות בין השניים, במיוחד סביב הנהגת הקמפיין לבחירות לפרלמנט בשנת 1986.
תפקידים ממשלתיים ומשברים פוליטיים
בשנת 1988, לאחר שמיטראן נבחר מחדש, עזב ז'וספן את הנהגת המפלגה ומונה לשר החינוך. בתפקידו זה ביצע שורת רפורמות: חיזוק הכשרת מורים, שינוי מבני של בתי ספר תיכוניים ואוניברסיטאות, העלאת שכר המורים ורפורמות בחינוך הטכנולוגי והמקצועי, מתוך מטרה לשפר ביצועים כלכליים, להילחם באבטלת צעירים ולהשיג צדק חברתי.
היריבות עם פביוס החריפה והובילה למשבר פנימי במפלגה, במיוחד בקונגרס רן בשנת 1990. הפיצול בתוך המחנה המיטראניסטי פגע ביחסיו של ז'וספן עם מיטראן, ולאחר כישלון המפלגה בבחירות המקומיות בשנת 1992, הוא לא נכלל בממשלה החדשה בראשות פייר ברגובואה.
ז'וספן כיהן כחבר האספה הלאומית, תחילה כנציג פריז (1978–1986) ולאחר מכן כנציג מחוז אוט-גרון (1986–1988). לאחר תבוסת הסוציאליסטים בבחירות 1993, איבד את מושבו והודיע על פרישה מהפוליטיקה. בשנת 1993 מונה לדרגת שר בכיר (ministre plénipotentiaire, דרגת שגריר), אך לא מונה לשום שגרירות.
בשנת 1995 חזר לזירה הפוליטית, קרא לבחינה מחודשת של מורשת מיטראן ונבחר למועמד המפלגה לנשיאות. הוא הציג תוכניות בנושאי סביבה, שירותים חברתיים, בנייה למגורים, שיקום אזורים עירוניים ושבוע עבודה של 37 שעות. למרות סיכוייו הנמוכים, הוביל בסיבוב הראשון והפסיד בקושי רב לז'אק שיראק. הישגו סימן את חזרת הסוציאליסטים למרכז הבמה, והוא שב להיות מזכיר ראשון של המפלגה.
ראש ממשלת צרפת: 1997–2002
ז'וספן הקים קואליציה עם מפלגות שמאל נוספות, כולל המפלגה הקומוניסטית, הירוקים, המפלגה הרדיקלית השמאלית ותנועת האזרחים והרפובליקה. בשנת 1997, בעקבות הקדמת הבחירות על ידי שיראק, ניצח גוש השמאל וז'וספן מונה לראש הממשלה. הוא כיהן תחת הנשיא ז׳אק שיראק, שהגיע ממפלגה יריבה ובכל זאת הצליחו השניים לשתף פעולה.
למרות תדמיתו כסוציאליסט נוקשה, ז'וספן הפריט חברות ממשלתיות והפחית מסים, כולל מע"מ ומס הכנסה. ממשלתו הנהיגה שבוע עבודה של 35 שעות, ביטוח בריאות אוניברסלי (CMU), קידום נשים בפוליטיקה, הרחבת הביטחון הסוציאלי ויצירת ה-PACS, מסגרת זוגית אזרחית לכל המגדרים. במהלך כהונתו ירדה האבטלה ב-900,000 איש.
הידעת?
במהלך כהונת ז'וספן ירדה האבטלה בצרפת ב-900,000 איש, בין היתר בזכות תנאים כלכליים חיוביים ורפורמות בשוק העבודה.
החוק נגד הדרה חברתית משנת 1998 הרחיב זכויות סוציאליות ונקט צעדים למאבק בעוני, כולל שיפור קצבאות, הבטחת שירותים בסיסיים, הגדלת סיוע לדיור ותוכניות תעסוקה. המדיניות כללה גם העלאת שכר מינימום, הגדלת תקציבי חינוך ובריאות, חוק שוויון מגדרי בבחירות, והגדלת מענקי חזרה לבית הספר. מערכת המס שונתה כך שתהיה פרוגרסיבית יותר, כולל מיסוי נכסים והגדלת מסים על הון.
הממשלה יישמה מגוון רחב של תוכניות: תמיכה בילדים חולים, מאבק בפדופיליה, תוכניות חינוך אזרחי, מניעת אלימות בבתי ספר, הרחבת זכויות אנשים עם מוגבלות, שיפור מערכת המשפט והגברת זכויות עובדים. הוצאות הממשלה עלו ב-8.9% והמדיניות הפחיתה אי שוויון כלכלי וחברתי.
הידעת?
בין השנים 1997 ל-2002 עלה כוח הקנייה של משקי הבית בצרפת ב-16%, העלייה הגבוהה ביותר בפרק זמן כזה במשך יותר מעשרים שנה.
ז'וספן נמנע לרוב ממדיניות חוץ בולטת, אך בשנת 2000 גינה את פעולות חזבאללה נגד חיילים ואזרחים ישראלים. ב-26 בפברואר, בעת ביקור באוניברסיטת ביר זית, סטודנטים פלסטינים יידו לעברו אבנים והוא נפצע קל.
הבחירות לנשיאות 2002 והפרישה
בבחירות 2002 התמודד ז'וספן לנשיאות, אך קמפיין שהתמקד בנושאי חוק וסדר ופיצול בשמאל פגע בו. הוא סיים במקום השלישי, מאחורי שיראק וז'אן-מארי לה פן, והודח מהסיבוב השני. מיד לאחר התבוסה הודיע על פרישתו מהפוליטיקה והתפטר מתפקידו כראש ממשלה.
מאז פרישתו, ז'וספן התבטא מדי פעם בנושאים פוליטיים. הוא התנגד לנישואים חד-מיניים, ובשנת 2005 תמך בחוקה האירופית.
בשנת 2006 שקל להתמודד שוב לנשיאות אך ויתר כאשר סגולן רויאל הובילה בסקרים. בשנת 2012 מונה לעמוד בראש ועדה לאתיקה בפוליטיקה על ידי הנשיא פרנסואה הולנד. בשנת 2015 מונה למועצה החוקתית.
הקשר לטרוצקיזם
ב-5 ביוני 2001 הודה ז'וספן כי היה קשור בשנות ה-60 לארגון טרוצקיסטי (OCI) ואף המשיך בקשרים לאחר הצטרפותו למפלגה הסוציאליסטית. הוא גויס לארגון על ידי בוריס פרנקל ופעל תחת שם בדוי "מישל". הוא הכחיש זאת בעבר, כולל בשנת 1995, אך בעקבות חשיפות עיתונאיות נאלץ להודות בכך. כך או כך, בגיל 88, ליונל הלך לעולמו ב-22 במרץ 2026.
הידעת?
ליונל ז'וספן פעל תחת שם בדוי "מישל" כאשר היה חבר פעיל בארגון טרוצקיסטי בשנות ה-60.
ליונל ז'וספן הותיר חותם עמוק בפוליטיקה הצרפתית, החל מפעילות סטודנטיאלית נגד מלחמה, דרך הנהגת המפלגה הסוציאליסטית, ועד כהונתו כראש ממשלה עם רפורמות חברתיות וכלכליות רחבות. סיפורו משקף את המתח בין אידאולוגיה לפרגמטיות, בין הצלחה פוליטית לבין כישלון דרמטי בבחירות. אהבתם? אל תשכחו לשתף עם חברים, לדרג ולהמשיך ולגלות עוד דמויות ואירועים היסטוריים באתר HistoryIsTold.
