לפני מינויה, בריטניה נחשבה לכלכלה מפותחת, הליש"ט היה מטבע סולידי ולממשלה החדשה של ליז טראס היה מנדט חדש לשנתיים לשלוט במדינה. חלף שבוע – ובריטניה נקלעה למשבר פוליטי ופיננסי חמור. ליז טראס ניסתה להפיל הכל על פוטין, אך נכשלה. כולם פנו נגדה: הבוחרים, השווקים, הכלכלנים, המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים, בעלי ברית בארה"ב ובאירופה, מפלגתה שלה ואפילו שרים במממשלתה.

האשימו אותה בתוכנית לרפורמות כלכליות גורפות והוצאה עצומה של רבע טריליון פאונד בתקציב, ללא הכנסה חדשה, ללא מנדט מציבור הבוחרים, או אפילו הערכה עצמאית של היתכנותה. התוכנית הנועזת נחשפה לפני שבוע. הוא הוריד מיד לשפל חסר תקדים, תחילה את שוק החוב הציבורי והפאונד, ולאחר מכן את הפופולריות של מפלגת השלטון השמרנית. מערכת הפנסיה הייתה על סף קריסה ובנק אנגליה נאלץ להפעיל את מכבש הדפוס במלוא התפוקה כדי למנוע משבר מערכתי, לחלץ את הממשלה ולהציל את קרנות הפנסיה.

מן הפח אל הפחת?

בן לילה, בריטים רבים התמודדו עם האיום של אובדן בתיהם ועבודתם, אובדן חלק מהפנסיה שלהם וגישה לשירותי בריאות חינם. ואנשי כספים ברחבי העולם מיהרו להיפטר מהנכסים הבריטיים שהיו פעם ברמה גבוהה, ומחיריהם ירדו לרמה של מדינות בעייתיות כמו יוון ואיטליה. ההתערבות של הבנק המרכזי של אנגליה הרגיעה במידת מה את השווקים, אבל היא זמנית, והמשבר לא נעלם. טראס ושר האוצר שלה, קווזי קוארטנג, עומדים על שלהם למרות שלל תלונות ותחזיות קודרות. הם מתעקשים שהרפורמות שלהם יאפשרו לכלכלה הבריטית להאיץ, ובסופו של דבר כולם ירוויחו.

"לא נסטה מהדרך", אמרה טראס ביום רביעי בוועידת המפלגה השמרנית. "אני מוכנה להחלטות קשות, אתם יכולים לסמוך עליי. הסטטוס קוו הוא כבר לא אופציה", היא הוסיפה והרגיזה את מי שסבור שממשלתה הולכת למצוא כסף להורדת מסים באמצעות קיצוץ נוסף בהוצאות החברתיות. ספיגת התקציב מאיימת להרחיב עוד יותר את הפער בין עשירים לעניים וסטנדרטים נמוכים יותר בבתי החולים, בבתי הספר ובמגזר הציבורי בכלל.

טראס מכנה את התוכנית שלה אסטרטגיית צמיחה. הפחתת מסים והסרת רגולציה, כפי שהגו מקורביה, יגדילו את האטרקטיביות של ההשקעות בכלכלה הבריטית. זה יגדל, האוצר יתמלא – וכולם יחיו טוב יותר. עם זאת, כלכלנים אינם מאמינים בניסים. הם חוזים פה אחד את הכישלון של תוכנית טראס-קווארטנג, חוזים ירידה מהירה ברמת החיים של אוכלוסיית בריטניה ושנים רבות של קיפאון, הכלכלה השנייה בגודלה באירופה אחרי גרמניה, מעצמה גרעינית, חברה ב-G7 ומועצת הביטחון של האו"ם. איך זה קרה, האם אפשר לעשות משהו והאם כדאי לחכות להתפטרותה של ליז טראס?

כמו תמיד זו הכלכלה.

טראס עלתה לשלטון מרצונה של מפלגת השלטון, לא העם, שכן ראש הממשלה לשעבר בוריס ג'ונסון שיקר לפני שהתפטר, ובכירי המפלגה החליפו את המנהיג. תחילה, הבטיחה טראס לחברי מפלגתה לקצץ במסים, לקצץ בהוצאות החברתיות ולשחרר את הרגולציה בכלכלה. עם זאת, המציאות של משבר האנרגיה אילצה אותה לשקול מחדש את הסיסמה הקודמת "ללא נדבות" ולהסכים לספק לאוכלוסייה סבסוד לחשמל וגז, שיעלה לאוצר 150 מיליארד ליש"ט בשנתיים הקרובות. למרות עלייה עצומה כזו בהוצאות, טראס לא זנחה את הרעיונות היקרים הישנים והציעה הורדת מס קיצונית – 45 מיליארד פאונד בשנה. יותר מכל אחד אחר, העשירים ביותר נהנו מהתוכנית שלה, שהכעיסה את האופוזיציה ואת הבוחרים. אבל השווקים והמשקיעים היו מוטרדים מסיבה אחרת לגמרי.

בתקציב הופיעו הוצאות חדשות: מינוס 150 מיליארד לסבסוד לשנתיים ומינוס 45 מיליארד בשנה להפחתת מסים. עם זאת, שר האוצר קווארטנג לא הראה דרכים חדשות לגייס הכנסות נוספות. הוא הבטיח לעשות זאת בסוף נובמבר. בינתיים הוא רק אמר שבעצם הכל ימומן על ידי חוב, שעבורו יהיה צורך ללוות 160 מיליארד פאונד נוספים על פני חמש שנים. במקביל, טראס וקווארטנג מסרבים לגבות מס מיוחד על רווחים עודפים מחברות אנרגיה שהרוויחו מחירי שיא של חשמל ואנרגיה, למרות קריאות האופוזיציה והנוהג האירופי המקובל. תוכניות הממשלה ללוות באופן אקטיבי מול עליית הריבית ולוותר על הכנסה בתקווה להאיץ את הצמיחה הכלכלית באמצעות הפחתת מסים והסרת רגולציה מעוררות ספקות בקרב כלכלנים ואנשי כספים לגבי עתיד הכלכלה הבריטית. ספקות אלה יכולים להיות מפוזרים על ידי מבקר בלתי תלוי. הוא מלווה באופן מסורתי כל יוזמה תקציבית ממשלתית בתחזית של השלכותיהן. אלא שהפעם השר קווארטנג אסר על הפרסום. מתקפה כזו על מומחיות עצמאית עוררה ספקות לגבי הריאליות של ההערכות המקרו-כלכליות שעליהן מתבססת תוכנית הממשלה. יתרה מכך, היא ניפצה את האמון במערכת האיזונים והבלמים, מה שהוסיף ביטחון בכך שהרשויות הבריטיות נוקטות במדיניות כלכלית נכונה וכי לבוחרים ולעסקים יש גישה להערכה עצמאית של השלכותיה האפשריות.

התוצאה של כל ההתחייבויות הנועזות הללו לא איחרה לבוא. פרץ משבר. שוק החוב הציבורי סבל מירידה היסטורית, מה שאילץ את הבנק המרכזי להתערב ולהדפיס 65 מיליארד פאונד לרכישת אג"ח ממשלתיות שהפכו לפתע חסרות ערך. הליש"ט קרס לשוויון קרוב לדולר, ירידה מ-1.14 דולר בשבוע הקודם, 1.35 דולר בחורף שעבר ו-1.50 דולר לפני משאל העם באיחוד האירופי ב־2016.

גיגית של ביקורת

איש לא האמין שטראס וקווארטנג מצאו ושמרו בסוד פתרון פשוט לבעיות מורכבות שאיש לא חשב עליהן לפניהם. במקום נובל בכלכלה, השניים קיבלו גיגית של ביקורת.

ירתה לעצמה ברגל?

שר האוצר האמריקאי לשעבר, לארי סאמרס, השווה את בריטניה למדינות כמו ארגנטינה או טורקיה, שבהן מדיניות כלכלית גאונית של הרשויות מעוררת מדי פעם משברים עמוקים. "בריטניה מתנהגת כמו שוק מתפתח שנוטה להיות לא מפותח", אמר. תנועותיו הפתאומיות של טראס הזכירו קצת את סגנונו של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ, שהציג עצמו כמורד של "הביצה" של האליטה ושבר באופן נחרץ מסורות, נורמות ומוסדות. בניגוד לאמריקה, לבריטניה אין מערכת נשיאותית, אלא מערכת פרלמנטרית. לפני שלוש שנים זכתה המפלגה השמרנית ברוב בבחירות, אבל אז בוריס ג'ונסון עמד בראש. לא היה שום דבר בתוכנית הבחירות על הרפורמות המכריעות שטראס עומדת לבצע. עכשיו אפילו חברי מפלגה מציינים זאת בפניה.

המהפך הליברטריאני של טראס ותגובת השווקים אליה עשו רושם לא רק בבית, אלא בכל העולם המערבי. גם מי שבדרך כלל לא מבקר את המדיניות של מדינות מפותחות החל להביע דאגה, שכן יש מספיק כללים, בלמים ואיזונים כדי למנוע או לתקן טיפשות מוחלטת. עם זאת, העולם נמצא על סף משבר כלכלי עקב הקורונה, שערים גבוהים יותר, התחזקות הדולר, עליית מחירי האנרגיה, אינפלציה ומלחמתה של רוסיה נגד אוקראינה. הוא לא צריך משבר מעשה ידי אדם, ואפילו במרכז הפיננסי העולמי. לכן, המצב בבריטניה זכה להתייחסות מאופקת, אך בדאגה, על ידי קרן המטבע הבינלאומית, מועדון המדינות העשירות של ה־OECD ובעלות הברית העיקריות משני צדי האוקיינוס ​​האטלנטי.

החשש של המוסדות הפיננסיים

"זה כבר רציני. הנציבות האירופית מודאגת. קרן המטבע הבינלאומית מודאגת. הבית הלבן מודאג", אומר אחד המומחים הבכירים של בריטניה לענייני אירופה, מיג׳ רחמן מקבוצת Eurasia. "האירופים מודאגים מאוד מכך שבעיות התקציב הבריטיות מהווים סיכון ליציבות הפיננסית בגוש האירו". הוא העביר את דבריו של פקיד בדימוס אנונימי מאחת ממדינות ה-G7: "הוא אמר לי ממש את הדברים הבאים על כל הבלגן הבריטי הזה: "מעולם לא ראיתי את זה בשוק מפותח. יותר גרוע מטראמפ.״

אפילו פרשנים שמרנים באופן מסורתי מאבדים סבלנות. "הסוג היחיד של מנהיג עבור בריטניה מסוכן יותר מהמטורף הקודם (ג'ונסון) הוא הקנאית הנוכחית. המאפיין הדומיננטי של הקנאים הוא האמונה שהמציאות צריכה להתאים את עצמה לרצונותיהם, ולא להיפך", כתב אחד המנהיגים בעולם. העיתונאים הפיננסיים המובילים מרטין וולף בעיתון העסקים הראשי של ה-West Financial Times. "אלה אנשים רעים ומסוכנים. הם לא עצמם, הם חייבים ללכת", הכריז וולף. טראס ותומכים אומרים בתגובה שהם לא הובנו, לא הקשיבו להם, דבריהם הוצאו מהקשרם. שהבעיה היא לא בתוכנית, אלא איך היא מוצגת על ידי העיתונות והאופוזיציה.

סיקור חד צדדי

זה נכון: הסיקור של התוכנית והתרסקות השוק בעקבותיה היה חד צדדי, שכן גם טראס וגם קואורטנג נעלמו מגלי האתר ולא הופיעו בפומבי לענות לשאלות. ף כשהיא גונתה על ההסתתרות, החליטה ראש הממשלה להסביר את עמדתה, אך לא לתקשורת המרכזית. כל הבוקר היא ענתה על שאלות בשידור חי בכמה תחנות רדיו אזוריות של ה-BBC בבת אחת. לא הסתדר. כמה פעמים, בתגובה לשאלות קשות, במקום לענות, נתלו הפסקות כואבות באוויר, שלאחריהן הצילה טראס את עצמה עם משפטים מוכנים על הבלתי נמנע של שינוי.

הנה רק אחד מהדיאלוגים:

"יש לך את הבנק המרכזי של אנגליה להתערב כדי לתקן את הבלגן שיצרה הממשלה שלך. איפה זה נראה?" נשאלה טראס, על ידי מנחה מתחנת ה-BBC המקומית בבריסטול. לאחר הפסקה ניכרת, השיבה טראס: "המצב הכלכלי בעולם מאוד מאוד קשה, כי ולדימיר פוטין התחיל את המלחמה באוקראינה ובכל מדינות העולם…" כאן קוטע המארח את ראש הממשלה: "טוב, זה לא פוטין, לפוטין יש מה לעשות עם זה? שר האוצר שלך שיחרר את כל הכלבים ונראה שהם גררו איתם את הכלכלה". טראס ניסתה להחזיר את פוטין לזירה: "פוטין והמלחמה באוקראינה קשורים ישירות לזה".

"כלומר, הבלאגן של אתמול בבנק אוף אנגליה הוא באשמתו של ולדימיר פוטין, נכון?" – תהה המנחה בתגובה. בראיון זה, טראס לא הזכירה שוב את שמו של הנשיא הרוסי.

סוף דבר?

כשטראס הפכה לראש ממשלה לפני פחות מחודש, היא אמרה ל-BBC שהיא מוכנה להיות לא פופולרית. היא עשתה את זה. הרייטינג של טראס צנח למינוס 59 בימים הראשונים של אוקטובר – לא רק עמוק יותר מהתחתית של הקריירה של בוריס ג'ונסון (מינוס 53 ביולי לפני שהתפטר), אלא אפילו גרוע יותר מהדירוג הגרוע ביותר של מנהיג האופוזיציה הקודם, ג'רמי קורבין (מינוס 55).

הפחתת מסים לא תפתור את זה. לפי סקר YouGov שנערך ב־1-2 באוקטובר, רק 14% מהבריטים דיברו בחיוב על טראס, בעוד ש-73% היו בדעה הפוכה. בטבלה, מסלול הדירוג שלה נראה כמו צלילה חסרת סיכוי.

פניה לאן?

האם היא יכולה לצאת מזה? גורלה של טראס נתון בידיה של סיעת מפלגתה בפרלמנט. רק הם יכולים להדיח את ראש הממשלה, שאינו רוצה לעזוב בכוחות עצמו. הם יכולים להידחף לזה לא רק מחוסר הסכמה למדיניות ראש הממשלה, אלא מהסיכוי להפסיד איתה בבחירות הבאות בעוד שנתיים.

לאחר ההכרזה על רפורמות כלכליות, שהביאו לנפילת הלירה, קרס גם הדירוג של השמרנים. לראשונה מאז סוף המאה הקודמת, מפלגת הלייבור המרכזית באופוזיציה פתחה פער מהשמרנים של 33%. עד שההלם הראשון חלף, הפער הצטמצם ל-25%, אבל זה עדיין כמעט יבטיח לשמרנים תבוסה בבחירות הבאות, לפי סר ג'ון קרטיס, גורו חיזוי הבחירות הבריטי.

ועידת המפלגה השבוע לא הייתה נטולת מחלוקת, אבל לא היו התקפות ישירות על טראס, על אחת כמה וכמה דרישות להתפטרותה. אבל גם אם המפלגה לא תרצה להחליף את המנהיגה רק חודש לאחר המינוי ולארגן תחרות פנים-מפלגתית נוספת למספר חודשים כשהמדינה במשבר, זה לא מבטיח תמיכה בתוכנית של טראס. וללא קולות סיעתה, לא תוכל טראס לממש אפילו מחצית מתוכניותיה, שכן לשם כך יש צורך לשנות את החוקים, וזו זכותו של הפרלמנט, ולא של ראש הממשלה.

"כדי להחזיר את האמון, הממשלה תצטרך לעשות בחירה רעילה מבחינה פוליטית בין רע ונורא", מזהירים כלכלנים ממכון טוני בלייר (TBI) ומ-Oxford Economics. הם העריכו את ההשלכות של תוכנית התקציב המוצעת של טראס ופרסמו תחזית שכותרתה "כאב אחד, אפס יתרונות". כלכלנים חישבו שאין לצפות לצמיחה הכלכלית של 2.5% שהובטחו על ידי טראס וקווארטנג; במקרה הטוב, היא תוסיף 0.4%.

הברירות של טראס

לכן, כדי לא להרוס את המדינה, טראס תצטרך לבחור. או להתאבד פוליטית ולנטוש את הרפורמות שזה עתה הוכרזו ברב הדר. או לקצץ בהוצאות חברתיות ולהתכונן למוות פוליטי בידי מצביעים זועמים. היא לא תחזיק אותה הרבה זמן. ההכנסות הריאליות של בריטניה לא עלו מאז המשבר האחרון לפני יותר מעשור. והם לא הולכים לגדול: לפי התחזית של הבנק המרכזי של אנגליה, האזרחים עומדים בפני הירידה הגדולה ביותר ברמת החיים בכל ההיסטוריה של 60 השנים של חישובים כאלה. הסיבה לכך היא שבמדינה יש פריון עבודה נמוך, האינפלציה המהירה ביותר והצמיחה האיטית ביותר מבין המתחרות. היקף הכלכלה הבריטית עדיין נמוך ב-0.2% ממה שהיה לפני הקורונה, בעוד שבגוש האירו הוא גבוה ב-1.8%, וארה"ב אף התאוששה בחורף שעבר. טראס זיהתה את הבעיות הללו והחלה לטפל ב"איש החולה של אירופה". הטיפול לא היה נכון. ביום רביעי אמרה טראס שזה מועיל והיא תמשיך.

אוי למטופל.

אם משתמשים בתוכן כלשהו מתוך HistoryIsTold, באופן חלקי או מלא, יש לספק תמיד קישור לחומר המקור.