באוקטובר 1814, אחד ממיכלי הבירה במבשלת "רגל הסוס" בלונדון התפוצץ ויצר נחשול ענק של נוזל בירה שזרם ברחובות הבירה האנגלית.
המבשלה הלונדונית, "רגל הסוס" (Horse Shoe Brewery), הייתה מקום לתקרית מצערת שקרתה ב-17 באוקטובר 1814. בשל תאונה לא צפויה, כ-1,470,000 ליטר של בירה נשפכו אל רחובות לונדון, גרמו לכאוס נרחב ואפילו למותם של מספר תושבים בעיר. האירוע הקטסטרופלי הפך מאוחר יותר להיות ידוע בשם "שיטפון הבירה של לונדון". זהו הסיפור שמאחורי האסון שנחרט לנצח בהיסטוריה של לונדון.
מבשלת "רגל הסוס"
מבשלת "רגל הסוס" (Horse Shoe Brewery) הוקמה לראשונה בשנת 1764 ונרכשה על ידי תומאס פאסט (Fassett). מכאן היא התפתחה לאחת מחמש עשרה חברות ייצור הבירה הגדולות בממלכה ושינתה בעלים מספר פעמים. ג'ון סטפנסון היה הבעלים במשך שנתיים עד למותו, ואז עברה המבשלה לידיו של אדוארד ביילי שלקח שותפים: ג'ון בלקברן ואדוארד גייל בולרו. בסופו של דבר, היא נרכשה על ידי הנרי מיקס, מבית מיקס ריד ששימש גם כבעלים של מבשלת הגריפין בקלרקנוול.
סר הנרי מיקס היה רוזן ונולד ב-8 במאי 1770. הוא התחתן עם אליזבת-מרי סמית' ונולדו להם ארבעה ילדים ששרדו, בן ושלוש בנות. בתחילה היה שותף בעסק עם אביו, שהיה מייסד מבשלת הגריפין בקלרקנוול, לונדון. שם נבנה בשנת 1795 המיכל הגדול ביותר לאחסון בירה, שיכל לאחסן 20,000 חביות. לאחר מריבה עם אביו, מיקס עזב את מבשלת הגריפין כדי למצוא לעצמו חברה, את מבשלת "רגל הסוס". כאשר הוא מת מאוחר יותר, בנו לקח את המושכות לידיו בשנת 1841.
כשהיא המשיכה לפרוח, המבשלה הפכה לאחת משש המבשלות הגדולות ביותר בממלכה ובזמן שהתרחשה התאונה היא התמזגה או נרכשה על ידי חברת Clowes & Co מבורמונדסי.
אז, מה קרה ב-17 באוקטובר 1814?
האסון במבשלה ידוע יותר כ"שיטפון הבירה של לונדון". המיכליות שבהם החזיקו את הבירה התוססת היו עשויות מעץ. אחד מהם, שהיה כמעט בגובה של כ-6 מטר, התפוצץ. פקיד בשם ג'ורג' קריק ראה כי אחד מהחישוקים זז ממתקן הבירה. חישוקים אלו היו שקלו כ-317 קילוגרם. זו הייתה תופעה שהתרחשה בעבר ויכולה הייתה לאפשר לצבור לחץ ולפגוע בשלמות המיכלים. למרות הפוטנציאל לנזק, הוא הצהיר כי "לא יהיה שום נזק".
שעה לאחר שנצפתה תזוזת החישוק, המיכל התפוצץ. בעוד שהתפוצצות אחת הייתה מספיקה, השבירה הראשונית גרמה למיכל נוסף ליפול, מה שגרם לשבירת מספר חביות גדולות והוביל לשחרור של בין 580,000 ל-1,470,000 ליטר של בירה. כל זה זרם והציף את רחובות העיר.
זה לא היה הגל הגדול היחיד של אוכל או שתייה שגרם להרס רכוש נרחב או לנפגעים. יותר ממאה שנה מאוחר יותר, בבוסטון, שוחרר גל של סירופ סמיך בגובה 25 רגל על האזור הצפוני, שהרג 21 אנשים ופצע 150. אסון נוסף התרחש בשנת 1878, כאשר קמח נדלק בעקבות ניצוץ שׁגרם לפיצוץ שהורגש ברחבי מיניאפוליס.
נפגעי האסון והשלכותיו
שיטפון הבירה של לונדון גרם למספר נפגעים. ההתפוצצות הראשונית גרמה נזק לבניינים סמוכים. למרבה הצער, עבור אישה בשם אלנור קופר ברחוב גרייט ראסל, לבנים מקיר סמוך קרסו עליה, כנראה הרגו אותה מיד. היא הייתה רק בת 4. היא הייתה אחת משמונה אנשים שמתו כתוצאה מהשיטפון. בהם גם מרי מולווי, בת 30, בנה תומאס מורי, בן 3, האנה באמפילד, בת 4, שרה בייטס, בת 3, אן סוויל, בת 60, אליזבת סמית', בת 27 וקתרין באטלר, בת 65. הרופא המשפטי שהוביל את החקירה היה ג'ורג' הודג'סון. סקרנים שילמו כדי לראות את מיכלי הבירה שגרמו להרס, ומלבד הרחובות שנהרסו מגל הבירה, ריח חזק של בירה חמוצה וטרייה עמד באוויר במשך חודשים.
תאונות תעשייתיות ברמה כזו כמו שיטפון הבירה של לונדון היו יכולות להישפט בבית משפט פלילי. המבשלה עמדה בפני תביעה משפטית, אך התאונה נחשבה, כך לפי דיווחי The History Press, "למעשה ידי האל, מה שגרם לכך שלא היה אף אחד שנשא באחריות." לא רק שזה אומר שהמבשלה לא נחשבה אחראית למוות ולהרס שנגרם, אלא שגם לא היה פיצוי למשפחות הקורבנות.
לאחר האסון, המבשלה הצליחה להחזיר חלק מהעלות של הבירה. לפי ה-The History Press הם קיבלו "ויתור… מהפרלמנט הבריטי" וקיבלו כ-7,000 פאונד עבור הבירה שנשפכה, דבר ששמר עליהם מפשיטת רגל. למרות זאת, מבשלת "רגל הסוס" לא שרדה. היא נסגרה בשנות ה-20 של המאה ה-20 ונעלמה סופית רק שנה לאחר סגירתה. למרבה המזל, אולי בהשראת האירוע הזה, מיכלי העץ הוחלפו מאוחר יותר בחומרים אחרים. בהתאם לסוג המבשלה ולעלות החומרים, כיום מיכלים מסוג זה עשויים מנירוסטה, בטון, קרמיקה, זכוכית ויש אפילו מיכלי בירה מפלסטיק.
